הקפאת ביציות כיצד מתבצע התהליך ולמי הוא מיועד?

3 בספטמבר 2018

לכל אישה מאגר ביציות קבוע אשר הולך ומידלדל, למעשה, מהיום בו היא נולדת. כך נוצר מעין ‘שעון חול’ ביולוגי, אשר תוחם בזמן את תקופת הפוריות של האישה וקובע עד מתי תוכל להיכנס להיריון בדרך הטבע. אצל נשים אשר סובלות מבעיות פוריות או ממחלות שעלולות לפגוע בפריון, תקופה זו מתקצרת אף יותר.

הקפאת ביציות היא אחד האמצעים המאפשרים לנשים ‘להאריך’ את התקופה הקצובה הזו ולהגדיל את הסיכוי להרות בעתיד – גם אם הן סובלות מבעיה רפואית מסוימת המשליכה על פוריותן, וגם בגיל מבוגר. בשנים האחרונות הפכה אפשרות זו לזמינה במיוחד ונשים רבות בוחרות בה כדי להגדיל את סיכוייהן להרות בעתיד.

 

כיצד מתבצעת הקפאת ביציות?

הקפאת ביציות מתאפשרת על ידי הקפאתן בחנקן נוזלי, בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות. מאחר שהביציות הן התאים הגדולים בגוף האדם, הן מכילות כמות גדולה של מים – מה שהקשה בתחילת הדרך על הקפאתן בצורה יעילה: הקפאת התאים הללו עשויה ליצור גבישי קרח, שיפגעו בתא ויזיקו לו. לכן בחרו הרופאים בתחילת הדרך בהקפאה הדרגתית, כדי למנוע את היווצרות הקרח בתא, וכך הצליחו לראשונה להקפיא ביציות ביעילות.

עם זאת, מאז שנות ה-90 נעשית ההקפאה בשיטה אחרת הנקראת ויטריפיקציה (Vitrification), שבה נעשית הקפאה מהירה. שיטה זו התגלתה כיעילה יותר וככזו המשמרת אחוז גדול יותר של ביציות בריאות הניתנות להפריה בעתיד.

הפריה של ביצית מוקפאת אפשרית רק באמצעות הפריה חוץ-גופית (נקראת גם IVF), ולכן לא מפתיע לגלות שהשלבים הראשונים בתהליך דומים למדי: כדי לשאוב ביציות המיועדות להקפאה, יגורו השחלות בעזרת תרופות הורמונליות שונות. הגירוי הזה יביא ליצירת כמה זקיקי שחלה (הגופיפים שבהם נוצרת הביצית), במקום זקיק אחד בלבד או כמה זקיקים ספורים הנוצרים במהלך הווסת הטבעית.

לאחר הגירוי יתבצע מעקב זקיקים, אשר יאפשר לצוות הרפואי לוודא כי זקיקי השחלה מתפתחים כראוי. בהתאם לכך יקבעו אנשי הצוות את מועד שאיבת הביציות, שתתבצע כאשר הזקיקים מגיעים לבשלות מלאה. שאיבת הביציות נעשית דרך הנרתיק, בהרדמה מקומית או כללית, ואורכת כ-20 דקות.

 

הקפאת ביציות בישראל

עד לשנים האחרונות אושרה הקפאת ביציות רק מסיבות רפואיות, כלומר רק לנשים אשר בשל מצבן הבריאותי היה סיכוי שלא יצליחו להיכנס להיריון כדרך הטבע. בהגדרה זו נכללו נשים שנדרשו לשאיבת ביציות במסגרת טיפולי פוריות, נשים בסיכון מוגבר לאל-וסת מוקדמת, נשים שנדרשו לעבור ניתוח לכריתת שחלות ונשים שעמדו בפני טיפולים כימותרפיים אשר עשויים לפגוע בפוריותן.

בשנת 2011 חל שינוי משמעותי במדיניות משרד הבריאות: אל ‘תקנות בריאות העם’ הוכנס סעיף המאפשר הקפאת ביציות לכל אישה המעוניינת בכך, ללא קשר למצבה הבריאותי, בתנאי שאינה צעירה מ-30 ואינה מבוגרת מ-41. לכן כיום כל אישה בגיל המתאים אשר מעוניינת להותיר בידיה את האפשרות להיכנס להיריון בגיל מבוגר יותר, יכולה להקפיא ביציות – ואין זה משנה מהי הסיבה לעניין.

  • בישראל, ניתן להקפיא ביציות אך ורק ביחידות להפריה חוץ-גופית המאושרות על ידי משרד הבריאות.
  • כל אישה יכולה לעבור ארבעה ‘סבבי שאיבה’ לכל היותר, עד לכמות של 20 ביציות שנשאבו בסך הכול.
  • הביציות המוקפאות יישמרו במתקני ההקפאה המיוחדים של היחידה להפריה חוץ-גופית למשך חמש שנים, ולאישה עומדת הזכות להאריך את משך ההקפאה. הפריה מביציות מוקפאות אפשרית עד לגיל 54.

מה הם הסיכויים להרות מביציות מוקפאות?

כמו בכל תהליך שאינו כדרך הטבע, גם הקפאת ביציות אינה מבטיחה 100% הצלחה. למעשה, בשיטת הוויטריפיקציה, הנחשבת ליעילה ביותר כיום, לכל היותר 60% מהביציות יהיו כשירות להפריה לאחר הפשרתן.

עם זאת, חשוב לזכור כי כמות הביציות המוקפאות בדרך זו מאפשרת לבצע שני מחזורי הפריה, מה שכמובן מגדיל את הסיכוי להרות. הספרות הרפואית והסטטיסטיקות שנאספו עד היום, מצביעות על יותר מ-50% הצלחה בהפריה ובהשגת היריון תקין באמצעות ביציות שעברו הקפאה בתהליך הקפאת ביציות מקצועי.

 

תפריט נגישות

תפריט ניווטלדלג לתוכן הראשיחלק תחתוןיצירת קשרמפת אתרהצהרת נגישות