המחשבה שלנו, הבריאות שלך
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
הקשר שבין מחסור ביוד להתפתחות הקוגניטיבית של התינוק שלך (הגדל)

הקשר שבין מחסור ביוד להתפתחות הקוגניטיבית של התינוק שלך

7/10/2021
הקשר שבין מחסור ביוד להתפתחות הקוגניטיבית של התינוק שלך (הגדל)

כל אמא, בהווה או בעתיד, עוקבת בדאגה אחר התפתחות העובר שלה (ולאחר מכן, כמובן, אחר התפתחות התינוק). בעיות ועיכובים התפתחותיים בגיל קטן עלולות להיגרם, בין היתר, בשל מחסור ביוד - בעיה נפוצה ששתיים מאוכלוסיות הסיכון העיקריות שלה הן נשים בהריון או נשים מיניקות. מדוע חשוב שדווקא הן יעשו את כל המאמצים כדי להגדיל את כמויות היוד שהן צורכות, עבורן ועבור היקר להן יותר מכול?

שורה ארוכה של בעיות התפתחותיות


מחסור ביוד נחשב כיום לגורם הסיכון העיקרי הניתן למניעה של בעיות התפתחותיות במישור הקוגניטיבי. הסיבה לכך היא שכמות היוד משפיעה בצורה משמעותית על האופן שבו בלוטת התריס של האדם מתפקדת - בלוטה שחלק מרכזי מהפעילות שלה הוא ייצור של התירוקסין וטרייודותירונין, הורמונים האחראיים בין השאר להתפתחות הקוגנטיבית, לקצב הגדילה ולחילוף חומרים תקין.

 

בנוסף, מחסור ביוד עלול לפגוע בהתפתחות מערכת העצבים של העובר בזמן ההיריון, ולגרום בהמשך להפלות או ללידות שקטות. אך גם כאשר הלידה מסתיימת בהצלחה, מחסור ביוד אצל האם או הילד עלול לגרום לעיכובים בגדילה הגופנית, ואף בהתפתחות השכלית של הילד. סיכונים נוספים הם: נזקים בלתי הפיכים למוח, תת־פעילות של בלוטת התריס כבר מגיל הלידה ("קרטנת"), ליקויים נוירולוגיים, בעיות שמיעה ועוד.

 

חשוב להדגיש שמדובר כאן בהשפעה שהיא ככל הנראה ארוכת טווח, עם יצירת פער שלא תמיד ניתן לסגירה בהמשך. התוצאה היא שבגיל הגן או בית הספר, ולרוב לאורך החיים, אותו אדם עלול לגלות קשיים ביכולותיו הקוגניטיביות השונות, כגון זיכרון וקיבולת חשיבה, מיון וסיווג, תפיסה כמותית, הסקת מסקנות ועוד. כך למשל מחקר הראה כי כמות מועטה של יוד בקרב נשים, בשלבים הראשונים של ההריון שלהן, הביאה לכך שתוצאות ילדיהן, עם ההגעה לגיל 9-8, במיומנויות דוגמת קריאה והבנת הנקרא, היו נמוכות בצורה משמעותית בהשוואה לבני גילם. דוגמה נוספת היא מחקר המבוסס על איסוף נתונים (מטא אנליזה), שהראה שילדים עד גיל שמונה שנולדו לאמהות אשר סבלו ממחסור ביוד במהלך חודשי ההריון הפגינו בחלקים המילוליים של מבחני ה-I.Q יכולות נמוכות לעומת נבחנים אחרים באותה קבוצת גיל.

 

מחסור ביוד אינו גזירת גורל

 

עם כל הכתוב מעלה, חשוב מאוד שלא להשלים עם מצב של מחסור ביוד. מחקרים שונים מצאו כי הגברת כמויות היוד שמקבלים דרך המזון והשתייה יכולה לשפר משמעותית את התפקוד הקוגניטיבי של ילדים ואפילו של מבוגרים. ניתן לעשות זאת דרך צריכה של מלח מועשר ביוד, מאכלים דוגמת דגים, אצות, מוצרי חלב וביצים או מי ברז ממקורות ממותקים (מים לא מותפלים). אומנם השינויים התזונתיים לא יעלימו את הבעיה לחלוטין, אבל בהחלט מדובר כאן בהקלה משמעותית בתסמינים ובשיפור איכות החיים.

 

מומלץ לעקוב אחר רשימת המאכלים הכוללים כמות גבוהה של יוד, באופן טבעי או לאחר העשרה שלהם. במקרה של מלח, למשל, ניתן למצוא בישראל כמה גרסאות של מלח מועשר ביוד. מאכלים מועשרים אחרים, שנפוצים במקומות אחרים בעולם, כמעט לא קיימים בישראל. עם זאת, ניתן לשלב מספיק מאכלים בעלי כמויות יוד נאותות בתפריט התזונתי. השאיפה היא לצרוך את הכמות היומית המומלצת בהתאם להגדרת משרד הבריאות: 90 מיקרוגרם במקרה של ילדים מגיל שנה ועד גיל שמונה, ו-120 מק"ג עבור ילדים בטווח הגילים 16-9. נשים הרות ומניקות חייבות להקפיד אפילו יותר על צריכת יוד בכמות גבוהה - של 220 מק"ג ו-290 מק"ג, בהתאמה.

 

בנוסף לכך חשוב לצרוך במידת האפשר תוספי תזונה המכילים יוד בכמות גבוהה, דוגמת טיפטיפות פוסטיום יוד (יודיקל) של כצט, אשר כל טיפה שלו כוללת 30 מק"ג יוד. בנוגע לילדים, חשוב להיוועץ ברופא המטפל לפני תחילת השימוש וכמובן להקפיד על המינונים הנדרשים: שתי טיפות ביום בטווח הגילים 8-4, שלוש טיפות בשנים 13-9 וארבע או שלוש טיפות מעל גיל 14.

איך תרצו שנדבר?דלג על איך תרצו שנדבר?
עבור לתוכן העמוד