השפעה של חוסר שינה על בריאותינו הכללית

3/06/2010


 

אל תתנו לנדודי השינה(אינסומניה) לשבש את חייכם, שינה טובה היא ערובה לחיים טובים ומאוזנים. חוסר שינה משפיע על מנגנוני גופנו ועל בריאותינו הכללית

עייפות, רוגז, חוסר סבלנות, תוקפנות, קושי בקבלת החלטות וישנוניות הם הסימפטומים היותר גלויים בקרב אלו מאתנו שסובלים מחוסר שינה. אלא שלהפרעות שינה השפעות פנימיות ועמוקות יותר על חיינו ועל אופן תפקודינו. ממחקרים רבים שנערכו ברחבי העולם ובישראל נמצא כי לבעיות שינה זמניות ומתמשכות יש השפעה שלילית על מנגנוני גופנו.

אינסומניה הפכה לאחד מגורמי התחלואה המובילים בקרב תושבי העולם המערבי ונמצא קשר בינה לבין מחלות שונות: תפקוד חסר של המערכת החיסונית והמערכת ההורמונלית, עליה ברמת לחץ הדם, כמו כן עליה במספר החולים במחלות לב ובמחלת הסכרת.
שינה מספקת ורצופה חיונית מאוד לבריאותנו ולפעילותן התקינה של כל מערכות גופנו. שינה רצופה ואיכותית אינה פינוק, היא הכרחית ונחוצה כדי להיטיב  את חיינו.


על שינה והפרעות שינה

האנושות וכל החי זקוקים למנוחה, לשינה רציפה ועמוקה. לזמני רגיעה בה מאט גופנו ומוחנו את פעילותו הפיזיולוגית. עת בה, כך משערים החוקרים, מבצע מוחנו תהליכים של עיבוד המידע, ארגונו וגיבוש הזיכרון.
את חשיבות השינה אנו לומדים גם מהיונקים והעופות שפיתחו מנגנוני שינה יחודיים (אל אף הסיכון שקיים להם במצב סטטי זה). דולפינים ישנים כאשר חצי ממוחם ער וברווזים מזן מסוים ישנים בשורה - כאשר המוביל והמאסף מביניהם ערים למחצה ושומרים על כל הקבוצה. דגים, חרקים וזוחלים גם הם מקפידים על זמני מנוחה ורגיעה. לאור זאת ניתן להבין את החשיבות האבולציונית שיש לשינה על כל החי בכלל ועל האדם בפרט.

לאחר שנים רבות של מחקר נמצא כי מספר שעות השינה האופטימאלי משתנה מגיל לגיל:

  • לתינוקות וילדים עד גיל 5 ממליצים המומחים על 11 שעות שינה בלילה וכשעה וחצי במהלך היום.
  • לילדים בגילאי 5-11 ממליצים  המומחים על 10-11 שעות שינה. 
  • לילדים בגילאי 12-14 ממליצים המומחים על  9.5 שעות שינה.
  • למתבגרים בגילאי 14-18 מומלץ לישון בין 8.5 ל- 9.5 שעות.
  • למבוגרים מגיל 18 ומעלה מומלץ לישון בין 7 ל- 9 שעות  (חשוב לציין ש"שש שעות מטכ"ליות" הן מינימום הכרחי ולא מומלץ)

אלא שאורח החיים המודרני שינה את דפוסי השינה הטבעיים שלנו. עבודה מסביב לשעון, לחצים כלכליים וחברתיים וכן אורח חיים אינטנסיבי (הכולל בילויים עד לשעות מאוחרות, צפיה ממושכת בטלוויזיה, שימוש בממריצים וגלישה ממושכת במחשב) הפכו לחלק משגרת חיינו וקצרו את שעות השינה שלנו.
סקר של מכון הסקרים גיאוקרטוגרפיה מצא כי כ- 20% מהגברים וכ-30% מהנשים באוכלוסייה הבוגרת מתקשים להירדם בקלות, וסובלים מהפרעות שינה או נדודי שינה. 20% סובלים מהתופעה לפחות פעם בשבוע, והיא מחמירה עם הגיל.
לאור זאת, טיפול בבעיות שינה זמניות הוא הכרחי, יש להקשיב לגוף ולא להחמיר את המצב.  לפי הצורך מומלץ להיוועץ ברופא מומחה ולשלב בין שיטות ריפוי שונות: טיפול בשיטת CBT, טיפול בהיפנוזה ונטילה של כדורי שינה.

מה הקשר בין נדודי שינה(אינסומניה) למחלות המודרניות ולהשמנת יתר

לאור השינויים שחלו בהרגלי השינה של תושבי המדינות המפותחות מחד ועליה בתחלואה של מחלות הלב, הסכרת והשמנת יתר מאידך, בוצעו עשרות מחקרים פיזיולוגיים ומחקרי ספרות לבחינת הקשר. הממצאים בהירים ויש לומר מבהילים - לבעיות שינה זמניות ומתמשכות אפקט מצטבר ומזיק על כמה מתפקודי גופנו המרכזיים.


אינסומניה ותהליכים דלקתיים

בקרב משתתפי המחקרים נמצא כי חסך בשינה העלה את רמת ה- CRP בדם, מדד שמבשר על סיכוי גבוה ללקות במחלות לב ובשבץ מוחי. עוד נמצא כי הפרעות שינה יזומות האיצו את קצב פעילות הלב ולחץ הדם של הנחקרים.


נדודי שינה ושינויים נוירולוגיםחוסר שינה משפיע על בריאותינו

בקרב הנחקרים אותרו הסימפטומים הבאים: פעילות יתר של מערכת העצבים הסימפטטית, השפעה על אופן הדיבור, רעד מוגבר בידיים, ריצוד תכוף של העיניים, צניחת עפעפיים, עלייה ברגישות לכאב, ושינוי ברפלקסי הגפיים.


הפרעות שינה ותפקוד לקוי של המערכת החיסונית

בזמן של שינה תקינה מתחזקת המערכת החיסונית והגוף מטפל בזיהומים ובהחלמה מואצת של פצעים. במחקרים שנערכו נמצא כי עקב מחסור בשינה חלים שינויים רבים במערכת החיסונית, בתפקוד חסר של תאי הדם הלבנים, ובוויסות לקוי של  הקורטיזול והורמון הגדילה.


מחסור בשינה והשמנה

בנחקרים שנמנעה מהם שינה נמצאה ירידה ברמת הלפטין (הורמון חלבוני שמודיע למוח על תחושת שובע ולכן מדכא את התיאבון) ועליה ברמת הגרלין (פפטיד שמעורר את תחושת הרעב). ממצאים אלו הראו קשר ישיר בין עייפות מתמשכת לעליה ברצון לאכול. דבר שמסביר מעל לכל ספק את הקשר בין מחסור בשינה שממנו סובלת החברה המערבית ולעליה בצריכת המזון ובהשמנת יתר.


קשיים בשינה ותפקודים קוגנטיביים

נמצא קשר ישיר בין עייפות לירידה בכושר השיפוט ובאופן קבלת ההחלטות, עליה ברמת העצבנות ובביטויי אלימות, בנהיגה לא אחראית הגורמת לעליה בתאונות דרכים ובתפעול לקוי של מכונות כבדות.

מרביתם של התופעות נעלמו לאחר חזרת הנחקרים למצב של שינה מספקת וסדירה. עם זאת נמצא שחזרה לאיזון ממצב של הפרעות שינה כרוניות בעיתית יותר. מה שמצביע על הצורך בטיפול יעיל גם  בבעיות שינה זמניות ובאמצעות כדורי שינה יעודיים לכך.
 

שינה טובה

שנים של מחקר מוכיחים שוב ושוב ששינה מספקת ותקינה חיונית לבריאותנו. ששינה סדירה היא הכרח פיזיולוגי, בהיותה מבטיחה את הפעילות התקינה של כל מערכות גופנו. אינסומניה היא מחלה שיש להתייחס אליה ברצינות ולשם כך יש להתייעץ ולמצוא את הפתרון האישי והיעיל ביותר, באמצעות טיפול תרופתי, פסיכולוגי או אלטרנטיבי.
שינה טובה היא זמן מרפא, מנגנון טבעי שהטבע העניק לנו ועלינו לשמר אותו.  מתנה שמאפשרת לנו חיים בריאים, טובים, מאוזנים ומאושרים.

הדפסשלח לחבר
כתבות בנושא
נורלבו
טפטפים
פמינה
אקילו ספורט
מוקוליט
טיפטיפות