המחשבה שלנו, הבריאות שלך
חיפושדלג על חיפוש
    אפירמה
    תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
    אפירמה - הינה בדיקה גנטית לאיבחון קשריות בלוטת התריס (הגדל)

    כריתת בלוטת התריסכל מה שצריך לדעת

    בלוטת התריס (תירואיד) ממוקמת בחלקו התחתון , הקדמי של הגרון, בצמוד לקנה הנשימה. הבלוטה מפרישה הורמונים חשובים האחראים על שני תהליכים מרכזיים בגוף: חילוף החומרים (המטבוליזם) ואיזון רמות הסידן.
    אפירמה - הינה בדיקה גנטית לאיבחון קשריות בלוטת התריס (הגדל)

    בלוטת התריס (תירואיד) ממוקמת בחלקו התחתון , הקדמי של הגרון, בצמוד לקנה הנשימה. הבלוטה מפרישה הורמונים חשובים האחראים על שני תהליכים מרכזיים בגוף: חילוף החומרים (המטבוליזם) ואיזון רמות הסידן. ישנן מספר בעיות בריאותיות אפשריות, הקשורות בבלוטת התריס, אך לא כולן יובילו להחלטה על ניתוח.

    אם כן, מתי כן נהוג לבחור בפרוצדורה ניתוחית בבלוטת התריס?
    ישנן מספר עיקריות בגינן נהוג לבחור באופציה של ניתוח  בבלוטת התריס. הסיבות הנפוצות הן: הפרעה הגורמת ליתר פעילות של הבלוטה הפוגעת במאזן ההורמנלי בגוף, גידול ממאיר או הפרעה תפקודית או אסתטית כתוצאה מגידול בבלוטה.

    כאן נציין שניתוח בלוטת התריס אינו חייב לכלול את כריתת הבלוטה כולה, וכי במקרים רבים נבחרת האופציה של ניתוח להסרה של אונה אחת או חלק ממנה, בהתאם למקרה המטופל ולשיקול הצוות הרפואי.
     

    אילו בדיקות נהוג לבצע לפני החלטה על כריתת בלוטת התריס?

    הבדיקות הנדרשות לביצוע לפני ניתוח לכריתת בלוטת התריס כוללות:

    • בדיקת דם- על מנת לאבחן את ההפרעות בקצב ייצור ההורמונים, באמצעות בדיקת דם ניתן לבחון את ריכוזם. לפני החלטה על ניתוח, במקרה של יתר-פעילות או תת-פעילות, תבחן ראשית האפשרות לאיזון רמות ההורמונים באמצעות טיפול תרופתי.
    • בדיקות דימות של הבלוטה- באמצעות בדיקת אולטראסאונד לרוב, אשר יבחנו את צורתה, גודלה , מאפייניה ואת אופי הגידולים שהתפתחו בה, אם יש כאלו. לעיתים ניתן להשתמש גם בבדיקת CT כחלק מבחינת גודל ומיקום הבלוטה.
    • ביופסיה- תאפשר לבחון מקרוב דגימת רקמה מן הבלוטה או מתוך גידולים בבלוטה (קשריות). הביופסיה תאפשר לקבל אבחנה פתולוגית של מומחה באמצעות מיקרוסקופ, הבוחן את צורת ופיזור התאים בדגימה שנלקחה.
    • מומלץ לקרוא גם על קשריות בבלוטת התריס להעמקת הידע בנושא
       

    כיצד מתבצעת כריתת בלוטת התריס? 

     ניתוח כריתה של בלוטת התריס נעשה בהרדמה כללית ונמשך כשעתיים. את הניתוח מבצע מנתח כירורגי מומחה אף אוזן גרון. במהלכו יפריד המנתח את הבלוטה מהאיברים הצמודים אליה, במטרה לבצע הסרה חלקית או מלאה.
    כדי לבצע ניתוח להסרת הבלוטה, יבצע המנתח חתך רוחבי קטן בצוואר, בסמוך למקומה של הבלוטה.
    במקרים של סרטן אגרסיבי, לעיתים מלבד כריתת הבלוטה עצמה ייכרתו גם בלוטות לימפה סמוכות, בשל התפתחות גרורות ובעקבות החשש מהתפשטות הגידול לאזורים אחרים בגוף.

     

    כיום ניתן לבצע ניתוח כריתה של בלוטת התריס באמצעות שיטות חדשניות בהן משתמשים באמעים רובוטים ואנדוסקופים, במטרה להמנע מצלקת באזור הצוואר משיקולים אסתטים. גישת החתך בצוואר מוחלפת בחתך מאחורי האוזן או דרך חתכים בחלל הפה.
     

     

    הסיכונים האפשריים בניתוח כריתת בלוטת התריס

    כמו בכל ניתוח, גם ניתוח לכריתת בלוטת התריס טומן בחובו סיכונים. גם כאשר מדובר בניתוח לכריתה חלקית של הבלוטה. סיבוכים אפשריים כתוצאה מניתוח כוללים: זיהום, דימום, בחילות והקאות (האחרונים קשורים להרדמה הכללית בעיקר).

    סיבוך נפוץ הקשור בכריתה מלאה או חלקית של הבלוטה, הינו תת-פעילות של בלוטת התריס. לאחר מספר שבועות עד חודשים, עלולה להופיע התופעה, לה תסמינים אפשריים של תשישות, עליה במשקל, אי סדירות של הוסת, חילוף חומרים איטי ועוד. במקרה של תת-פעילות יש צורך בטיפול תרופתי לאורך שארית חיי המטופל על מנת להשיג איזון הורמונלי במטרה להפחית את התסמינים הנלווים.
     
    מלבד אלו, עשוי הניתוח לגרום לפגיעה באיברים סמוכים לבלוטת התריס, משום שהניתוח נעשה בחלל קטן יחסית. אם כן, פגיעה במיתרי הקול בעקבות הניתוח היא דבר אפשרי, וכך גם פגיעה בעצב הקשור למיתרי הקול, מה שעשוי לגרום לצרידות או לפגיעה של ממש בדיבור. כמו כן, עשויה להיגרם פגיעה לבלוטות יותרת התריס (הפרא-תירואיד), מה שעשוי להשפיע על רמות הסידן בגוף.
    אך חשוב לציין כי מצבים שכאלו נחשבים נדירים.

    עוד לפני הניתוח, קיים שלב הכנה של המטופל. באמצעות טיפול תרופתי, במטרה לאזן את החולה, על מנת לצמצם את הסיכון לסיבוך ניתוחי של פעילות יתר חדה של בלוטת התריס. תופעה הקרויה משבר תירוטוקסי. בעבר שכיחות תופעה זו היתה נפוצה בעיקר במטופלים עם פעילות יתר של הבלוטה, אך באמצעות הכנה והשגת איזון נכון לקראת הניתוח, הופעת סיבוך זה הפכה נדירה.

    חשוב לציין, מרבית הסיבוכים שצויינו הינם נדירים ושכיחותם יורדת בתלות במיומנות הרופא המנתח.
     

    ההתאוששות לאחר ניתוח כריתת בלוטת התריס

    ככלל, ההתאוששות מניתוח להסרת בלוטת התריס אינה ארוכה. לאחר כשלושה עד חמישה ימים לרוב המנותח ישוחרר מבית החולים, ולאחר כשבועיים יוכל לשוב לפעילות סדירה. לאחר שבועיים הוא יוכל גם לחזור בצורה הדרגתית לפעילות גופנית. חשוב לזכור שבימים הראשונים שלאחר הניתוח תסבלו מכאבים באזור הצוואר והגרון שיטופלו באמצעות משככים, ולעיתים גם מצרידות. אך אלו תופעות שאמורות לחלוף במהלך הימים הראשונים.
    לאחר הניתוח נערכות למנותח בדיקות מעקב תקופתיות, אחת לכמה חודשים (בחודשים הראשונים תדירות הבדיקות תהיה גבוהה יותר), כדי לוודא שרמת הורמוני התריס תקינה ושהניתוח צלח.

    אפירמה, בדיקה גנטית לאיבחון קשריות בלוטת התריס, היא בדיקה גנומית חדשנית ומוכחת קלינית לשיפור יכולת האבחנה הציטולוגית של קשריות בבלוטת התריס, אשר אובחנו בבדיקה הציטולוגית באבחנה לא חד משמעית. הבדיקה יכולה לסייע לרופא באבחון ובהתאמה של הטיפול לכל מטופל. לבדיקה זו תרומה רבה לירידה בשיעור ניתוחי בלוטת התריס.

     

     

    איך תרצו שנדבר?דלג על איך תרצו שנדבר?
    עבור לתוכן העמוד