המחשבה שלנו, הבריאות שלך
חיפושדלג על חיפוש
    אפירמה
    תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
    אפירמה - הינה בדיקה גנטית לאיבחון קשריות בלוטת התריס (הגדל)

    כריתת בלוטת התריסכל מה שצריך לדעת

    בלוטת התריס, היא בלוטת התירואיד, 'עוטפת' את קנה הנשימה בחלקו הקדמי, במרכז הגרון. הבלוטה מפרישה הורמונים חשובים האחראים על שני תהליכים מרכזיים בגוף: חילוף החומרים (המטבוליזם) ואיזון רמת הסידן.
    אפירמה - הינה בדיקה גנטית לאיבחון קשריות בלוטת התריס (הגדל)

    בלוטת התריס, היא בלוטת התירואיד, 'עוטפת' את קנה הנשימה בחלקו הקדמי, במרכז הגרון. הבלוטה מפרישה הורמונים חשובים האחראים על שני תהליכים מרכזיים בגוף: חילוף החומרים (המטבוליזם) ואיזון רמת הסידן.

    ישנן כמה וכמה בעיות בריאותיות הקשורות בבלוטת התריס, אך לא כולן כמובן יובילו להחלטה על ניתוח לכריתתה. גילוי של קשרית (גידול של הבלוטה) שתתברר כשפירה לא יחייב ניתוח, לדוגמה, וכך גם מחלות נוספות כמו תתˉפעילות של בלוטת התריס או יתר פעילות שלה.


    אם כן, מתי נדרש ניתוח כריתת בלוטת התריס? כאשר מתגלה גידול סרטני על הבלוטה, כאשר מתגלה גידול שפיר גדול למדי שלא ניתן להסירו מבלי לכרות את הבלוטה, בעקבות מחלת גוייטר הגורמת להגדלה משמעותית של הבלוטה ובמקרים שבהם טיפולים בתתˉפעילות הבלוטה או ביתר פעילות שלה אינם מביאים לשיפור המתבקש.


    כאן נציין שכריתת בלוטת התריס לא חייבת לכלול את הבלוטה כולה, וכי במקרים רבים נעשה ניתוח להסרה חלקית של הבלוטה בלבד – בהתאם למקרה המטופל ולשיקול הצוות הרפואי.

    אילו בדיקות יש לעשות לקראת כריתת בלוטת התריס?

    הבדיקות הנדרשות לפני ניתוח לכריתת בלוטת התריס כוללות:

    • בדיקה של רמת הורמוני הבלוטה (כדי להתאים טיפול תרופתי מדויק לאחר מכן, לשמירה על מאזן הורמונלי תקין)
    • בדיקות דימות של הבלוטה אשר יבחנו את צורתה, את גודלה ואת אופי הגידולים שהתפתחו בה, אם יש כאלו,
      ביופסיה שתאפשר לבחון מקרוב דגימת רקמות מהבלוטה - מה שיאפשר לרופא לעמוד על מצב הבלוטה בצורה מדויקת יותר, עוד לפני תחילת הפרוצדורה הכירורגית.
    • מומלץ לקרוא גם על קשריות בבלוטת התריס להעמקת הידע בנושא

     

    כיצד מתבצעת כריתת בלוטת התריס? 

     ניתוח שבו נכרתת בלוטת התריס נעשה בהרדמה כללית ונמשך כשעתיים לכל היותר. במהלכו יפריד המנתח את הבלוטה מהאיברים הצמודים אליה, ויכרות אותה (או את אותו החלק המסוים ממנה שהוחלט לכרות).
    כדי לכרות את הבלוטה יבצע המנתח חתך קטן בצוואר, בסמוך למקומה של הבלוטה. לעיתים לצד כריתת הבלוטה ייכרתו גם בלוטות לימפה סמוכות – בדרך כלל \ בשל הימצאותו של גידול סרטני, ובעקבות החשש מהתפשטותו לאזורים אחרים בגוף.

     

     

    הסיכונים האפשריים בניתוח כריתת בלוטת התריס

    כמו בכל ניתוח, גם ניתוח לכריתת בלוטת התריס טומן בחובו סיכונים – וגם כאשר מדובר בניתוח לכריתה חלקית של הבלוטה. הסיכונים השכיחים ביותר הם זיהום, דימום, בחילות והקאות (האחרונים קשורים להרדמה הכללית בעיקר).


    לבד מאלו, עשוי הניתוח לגרום לפגיעה באיברים סמוכים לבלוטת התריס, משום שהניתוח נעשה בחלל קטן יחסית. אם כן, פגיעה במיתרי הקול בעקבות הניתוח היא דבר אפשרי, וכך גם פגיעה בעצב הקשור למיתרי הקול, מה שעשוי לגרום לצרידות או לפגיעה של ממש בדיבור. כמו כן, עשויה להיגרם פגיעה לבלוטות יותרת התריס (הפרא-תירואיד), מה שעשוי להשפיע על רמות הסידן בגוף. למרות זאת חשוב לציין כי מצבים שכאלו נחשבים נדירים למדי.

     

    ההתאוששות לאחר ניתוח כריתת בלוטת התריס

    ככלל, ההתאוששות מניתוח להסרת בלוטת התריס אינה ארוכה. לאחר כשלושה ימים המנותח ישוחרר לרוב מבית החולים, ולאחר כשבועיים יוכל לשוב לפעילות סדירה. לאחר שבועיים הוא יוכל גם לחזור בצורה הדרגתית לפעילות גופנית. חשוב לזכור שבימים הראשונים שלאחר הניתוח תסבלו מכאבים באזור הצוואר והגרון, ואף מצרידות, אך אלו תופעות שאמורות לחלוף מעצמן.

    לאחר הניתוח נערכות למנותח בדיקות מעקב תקופתיות, אחת לכמה חודשים (בחודשים הראשונים תדירות הבדיקות תהיה גבוהה יותר), כדי לוודא שהניתוח הצליח ושרמת הורמוני התריס תקינה.

    אפירמה, בדיקה גנטית לאיבחון קשריות בלוטת התריס, היא בדיקה גנומית חדשנית ומוכחת קלינית לשיפור יכולת האבחנה הציטולוגית של קשריות בבלוטת התריס ולסיוע לרופא באבחון ובהתאמה של הטיפול לכל מטופל. לבדיקה זו תרומה רבה לירידה בשיעור ניתוחי בלוטת התריס.

     

     

    איך תרצו שנדבר?דלג על איך תרצו שנדבר?
    עבור לתוכן העמוד