איך יודעים שיש אלרגיה?

7 בספטמבר 2018

תבחיני עור ותבחיני דם יעילים לזיהוי אלרגיה נמצאים כיום בשימוש. הם מסייעים לנו לגלות את הגורם לאלרגיה, מנחים אותנו ממה להימנע ואיך לעצור את התקף האלרגיה הבא.

מחלות אלרגיה נפוצות בקרב אוכלוסיות רבות בעולם המערבי. מגוון התסמינים והביטויים הקלינים רב ובמקרים רבים גם מסכן חיים. לתבחיני אלרגיה תפקיד חשוב אם כן. זיהוי מוקדם של הגורמים מאפשר לרופא המטפל להתריע על הגורמים שמסכנים את החולה ולהנחות אותו בדרכי ההימנעות מהם.
בשל חשיבות הנושא פותחו מגוון של תבחיני דם ותבחינים עוריים, והם מצויים בשימושם של מרבית קופות החולים ובמרכזים הרפואיים. השימוש בהם הולך ורווח ומקל על אנשים רבים הסובלים ממחלות נשימתיות ועוריות שמקורן בגורמים אלרגניים.

 

תבחיני אלרגיה

לתבחיני האלרגיה שתי קטגוריות עיקריות:

  • תבחיני דם – תבחינים אלו מודדים את רמת הנוגדנים הידועים כמחוללי אלרגיה או של תאי דם לבנים מסוימים, שעצם קיומם מעיד על קיומה של אלרגיה.
  • תבחינים עוריים – תבחינים שמאפשרים לחשוף את העור לסוגים שונים של אלרגניים, לנטר את התגובה העורית ובהתאם לזאת לאושש או לבטל חשד לאלרגיה

 

בדיקת רמת IgE

נוגדן אימונוגלובולין (IgE ) מצוי בדם ורמתו נמוכה בדרך כלל. תפקידו של נוגדן זה קשור לנטרול של גופים זרים וזיהומים. לסילוק אלמנטים שנחשבים למחוללי אלרגיה – המגבירים את הפעילות ההיסטמינית ולשפעול יתר של המערכת החיסונית.
התבחין נעשה לאחר חשיפה מבוקרת של החולה לגורם הנחשד כמחולל אלרגיה, השהיה קצרה והוצאת דם לבדיקת מעבדה.

בדיקה זו משלימה בדרך כלל את תבחיני העור ונעשית במקרים מיוחדים:

  • כשהתבחין העורי לא הניב תשובות חד משמעיות
  • במקרים של עור רגיש (כמו במקרים של אסטמה של העור),
  • במקרה של אלרגן שטרם פותח לו תבחין עורי
  • לפני טיפול חיסוני ומקרה של חשש לאלרגיה מאותו חיסון

 

בדיקת (EOS) – רמת האאוזינופילים (Eosinophils)

תאי דם לבנים מסוג אאוזינופילים פעילים במיגורם של זיהומים טפיליים ומחקרים הוכיחו שהם מוגברים במצבי אלרגיה ואסטמה. בתאים אלו מצויים אברונים בעלי יכולת ייחודית להפרשת חומרים היסטמיניים האחראים על הרחבתם של כלי הדם. פעולה המאפשרת את הגברת התנועה והניוד של תאים לבנים לאיזור בו אותר “פולש” / “גורם מסכן”.

תבחיני עור לאבחון מהיר ולא פולשני

תבחיני העור נחשבים לשיטה זולה, מהירה ובטוחה לאיתור רגישות לאלרגן. באמצעות מחט עדינה מוחדרים אלרגניים ספציפיים לרקמות העור העליונות ושלב אחר שלב נבדקת סדרה ארוכה של אלרגניים ידועים. נבחנת רגישות למזונות בעייתיים כגון: סויה, חלב, ביצים ובוטנים; רגישות לאלרגניים ביתיים: קרדית האבק, שיער בעלי חיים וכן לאלרגניים שמחוץ לבית, לאבקנים, דשאים, פרחים, צמחי תבלין ועוד.
במהלך הבדיקה נמדד השטח שגורה באלרגן: קוטר התגובה בעור ואודם היקפי.
אם קוטר התגובה בעור גדול בשלושה מ”מ לפחות מקוטר התגובה לביקורת השלילית, הבדיקה מפורשת חיובית. תבחין שלילי בהיעדר תגובה להיסטמין אינו קביל. אפשר שזה נובע מנטילת תכשיר אנטי-היסטמיני עד יומיים לפני הבדיקה או מנטילת פרופיטן אפילו חודש לפני הבדיקה.

משמעות תוצאת תבחין העור: תבחין שמפורש שלילי, כלומר היעדר תגובה לגורם שנבדק, שולל בוודאות רבה אלרגיה לגורם הנבדק. ואילו תבחין שמפורש חיובי מעיד שהחולה עשוי להגיב תגובה אלרגית לאותו גורם. עצם התגובה או גודלה אינם מעידים בהכרח על חומרת התסמינים של הנבדק מחשיפה לאלרגן. לשם קביעת האבחנה נדרשת התאמה בין תלונות החולה לתגובות בעור. תבחיני האלרגיה צריכים לתמוך באבחנה ואינם עומדים לעצמם בלי בדיקת החולה ובלי בחינת האופי המדויק של תלונותיו. כך יוכל האלרגולוג לקבוע את משמעות התוצאות לנבדק ואת דרך הטיפול. תבחיני העור בטוחים וחוץ מתגובה מקומית וגרד קל חולף, אין להם בדרך כלל השפעות לוואי. עם זה במקרים נדירים ובחולה רגיש מאוד לגורם כלשהו תתפתח תגובה אלרגית כללית כגון נזלת, קוצר נשימה ותפרחת בעור (אורטיקריה) המחייבים טיפול מיידי. במרפאה לאלרגיה הצוות ערוך לזהות תופעות אלה ולטפל בהן מיד.

תבחיני טלאי לרגישות-יתר מושהית

במצבי רגישות עורית למגע עם חומרים שונים (contact dermatitis) נעשה תבחין עורי לרגישות-יתר מושהית. התבחין נעשה בהדבקת מדבקות ספוגות באלרגנים (תבחין מטלית, patch test) על עור הגב ובדיקת התגובה לאחר 48 שעות. בדרך זו מאבחנים, למשל, רגישות לניקל המתבטאת בתגובה עורית לרצועת מתכת של שעון או רגישות לחומרים קוסמטיים שמתבטאת בתגובה בעור הפנים.

מבחני תגר למזון (food chaIIenge)

אם קיים חשד לרגישות למזון, לאחר תבחיני העור נעשים מבחני תגר. גורם המזון החשוד ניתן לנבדק במנות קטנות ובמינון הולך וגדל, כדי לקבוע אם קיימת רגישות משמעותית מבחינה קלינית.

בדיקת רמת IgE כללית (totaI IgE)

מצב אלרגי מאופיין בדרך כלל בנוגדנים רבים מסוג IgE. עם זה רמה תקינה של IgE כללי אינה שוללת אלרגיה. לדוגמה, אפשר שאצל תינוק תהיה רמת IgE כללית נמוכה, בעוד רוב נוגדני ה-IgE הם נוגדן ספציפי שרמתו מעל לתקין לגורם מזון מסוים כגון חלב או ביצים. רמת IgE כללית גבוהה עשויה להיות גם במצבים שאינם אלרגיה כגון זיהום בטפילים או בחסר חיסוני מסוג תסמונת Hyper IgE.

בדיקת רמות IgE ייחודי (specific IgE)

בדיקה זו מזהה נוגדנים המכוונים באופן ספציפי כלפי אלרגנים מסוימים מכלל נוגדני ה-IgE. לפנים נעשתה בדיקה זו בשיטת RAST – (Radio-Aallergo-Ssorbent Ttest) ולכן עדיין יש שמכנים אותה בשם זה. ואולם אין מקום לכנותה בשם זה, שכן שיטה זו אינה משמשת כיום אפילו בדיקות שאינן קשורות באלרגיה. לאחרונה נעשית הבדיקה בשיטת ELISA – (Enzyme-Linked-Sorbent-Assay), שיטה נוחה הרבה יותר ויתרונה הגדול שאין מזריקים בה חומר רדיואקטיבי. יש התאמה בין בדיקה זו לבדיקת תבחיני העור. עם זאת הבדיקה יקרה מאוד ותוצאותיה אינן מיידיות כתבחיני העור. לפיכך הבדיקה מוגבלת למקרים שלא ניתן לבצע תבחיני עור או תוצאת תבחיני העור אינה חד-משמעית. ביצוע הבדיקה מוצדק בכמה מקרים: תופעות גרד בעור רגיש שאינו מאפשר תבחיני עור (לדוגמה, אקזמה נרחבת של העור בגיל הינקות, atopic dermatitis); נטילת תכשיר אנטי-היסטמיני שאי אפשר להפסיקו לכמה ימים (עקב תופעות גרד לא נסבלות); התגובות בתבחיני העור אינן ברורות דיין; מצבים נדירים של בדיקה לאלרגן שאין לו בשלב זה תבחין עורי; ולפני התחלת טיפול חיסוני.

בדיקת CAST. מבוססת על גירוי של תאי דם באמצעות האלרגן הספציפי במעבדה. מדגירים את תאי הדם של החולה עם הגורם האלרגני, והגירוי גורם לשחרור מתווכים כימיים שאותם אפשר למדוד במעבדה. בדיקה זו משמשת בעיקר לאבחון של רגישות לתרופות.

תפריט נגישות

תפריט ניווטלדלג לתוכן הראשיחלק תחתוןיצירת קשרמפת אתרהצהרת נגישות