צליאקאבחון צליאק, טיפול והקשר הגנטי

צליאק - המחלה האוטונומית

צליאק מוגדרת כמחלה אוטואימונית משום שתאי מערכת החיסון פועלים כנגד הגליאדין (מרכיב בחלבון הגלוטן) ואנזים ה- TTG (חלבון עצמי של הגוף) וכך תוקפים את תאי המעי וגורמים לדלקת ותת ספיגה. קיים קשר בין צליאק שהינה מחלה אוטו-אימונית למצבים אוטו-אימוניים נוספים, וביניהם סוכרת , מחלת העור, Dermatitis Herpetiformis, תירואידיטיס אוטואימוני ועוד.

לקריאה על ההבדלים בין צליאק לבעיית רגישות לגלוטן

לא תמיד יש לצליאק סימפטומים ברורים. התסמינים למחלה מגוונים וייתכנו גם חולי צליאק ללא הסימפטומטיים, ועל כן היא נקראת גם מחלת אלף הפנים.

התסמינים המוכרים יותר של המחלה הם:

• כאבי בטן
• שלשולים או עצירות ונפיחות של אזור הבטן
• הפרעות גדילה
• אוסטאופורוזיס
• אנמיה

ההיסטוריה של מחלת הצליאק

שמה של המחלה מקורו במילה היוונית קוליאקוס שפירושה "של הבטן". בעבר הלא רחוק כאבי בטן ונפיחות של הבטן היוו התסמין העיקרי לזיהוי המחלה. המחלה קושרה בבירור עם אכילת חיטה לא לפני שנים רבות, רק לאחר מלחמת העולם השניה, למרות שבכתבי ההיסטוריה היא מתוארת כבר מ-1800. בתחילה נחשבה למחלת ילדות אולם בשנים האחרונות חלה עלייה בשכיחות החולים המבוגרים, ייתכן שבשל העלייה למודעות לתסמיני צליאק. 
  

תת אבחון של מחלת הצליאק

קשה להעריך את השכיחות המדויקת של צליאק, במיוחד משום שהסימפטומים של המחלה מגוונים וגם עם העלייה במודעות למחלה עדיין יש תת אבחון של צליאק באוכלוסייה. ההערכה הקיימת היא כי השכיחות בישראל עומדת על 1:157.

מחלת צליאק מה אסור לאכול

הטיפול במחלת הצליאק הינו טיפול תזונתי וכולל המנעות מגלוטן לכל החיים, על מנת למנוע את הרכיב שבסיסה של התגובה האוטו-אימונית. תזונה ללא גלוטן אינה פשוטה אך חוסר הקפדה עליה עלול לגרום לנזק מתמשך במעי, תת ספיגה מתמשכת ומחלות נלוות רבות בניהן אף ממאירות וסרטן.

צליאק - הרכיב הגנטי

לקרובי משפחה סיכון גבוה יותר לחלות בצליאק .  

מחלת הצליאק הינה מחלה תורשתית ובעלת מרכיב גנטי, אותו נושאים מעל 95% מהחולים בצליאק. מחקרים מראים כי אכן לקרובי משפחה סיכוי גבוה יותר לחלות בצליאק.

המרכיב הגנטי העיקרי הידוע כיום הוא HLA, מסוגDQ2 או DQ8, כאשרHLA (human leukocyte antigen) הוא קומפלקס גנים הקשור לפעילות תאי מערכת החיסון.

כאמור, במרבית חולי הצליאק קיים המרכיב הגנטי HLA, מסוגDQ2 או DQ8, ועל כן במי שאינו נושא את המרכיב הגנטי, ניתן לשלול את המחלה בודאות גבוהה של 95%.

אך יש לדעת, כי כאשר קיים הדפוס הגנטי, אין זה אומר שיש צליאק, מכיוון שכ-30% מהאוכלוסייה נושאת את הדפוס הגנטי המדובר. על כן בדיקה גנטית זו יעילה בשלילת צליאק.