קיבלתם את תוצאות בדיקת הדם מהמעבדה, אבל התור לרופא הוא רק בעוד שבועיים? בינתיים, עד שתקבלו את כל ההסברים מרופא המשפחה שלכם, ריכזנו עבורכם מילון מונחים קצר שיסייע לכם לפענח את הסעיפים השונים בבדיקה. אז מה המשמעות של חוסר באריטרוציטים או דווקא עודף לויקוציטים? הסברים במדריך שלפניכם
אחת מבדיקות הדם הנפוצות ביותר כיום היא בדיקה המטולוגית (המטולוגיה ביוונית: מדע הדם). כמעט בכל ביקור שגרתי אצל רופא המשפחה תוכלו למצוא את עצמכם עם הפניה לבדיקה כזו. אבל שגרתית ככל שתהיה, התוצאות שלה הן בדרך כלל עדיין תעלומה עבורנו. בכל פעם מחדש אנו מוצאים את עצמנו מול המון נתונים המעידים על מצב בריאותנו, אבל לנו הם לא אומרים כלום. פיתרון אפשרי אחד הוא לשלוף את קלטות הוידיאו של הסדרה “החיים” ולנסות להיזכר מה היה תפקידה של כל אחת מהדמויות המצוירות. פיתרון פשוט יותר הוא להיעזר במדריך שלפניכם, המכיל מידע על איך קוראים בדיקת הדם המטולוגית.
טסיות דם
טסיות דם או טרומבוציטים ((Platelets/PLT, הן חלקי תא שמקורם במח העצם, ומשמשות לקרישת דם ומניעת דימום. ירידה בטסיות הדם יכולה להיות קשורה לדימום, אך ערכים נמוכים חריגים יכולים להעיד על אי יכולת של קרישת דם. עודף טסיות, לעומת זאת, עלול לגרום לקרישים בדם, שהם אחד הגורמים לאירועי לב או מוח. מקרים קיצוניים של חוסר בטסיות הדם עלולים להעיד על המופיליה – מחלה תורשתית הפוגעת במנגנון קרישת הדם ועלולה להוביל לדימום רב, חיצוני או פנימי.
תאי דם לבנים
תאי הדם הלבנים או הלויקוציטים (Leucocytes), הם המערכת החיסונית של גופנו. תאי הדם הלבנים מגיעים באמצעות הדם לרקמות שבהן יש דלקת. עלייה ניכרת או ירידה ניכרת בתאי הדם הלבנים יכולה להעיד על דלקות, וכמות עצומה של לויקוציטים (של מאה אלף ומעלה) אף עלולה להעיד על לוקמיה.
קיימים שלושה סוגים של תאי דם לבנים:
- נאוטרופילים (Neutrophils/Neutro) – תאי דם לבנים הנוצרים במח העצם. באופן נורמאלי הם מהווים 45% מכלל הלויקוציטים. במצב של דלקת עולה הכמות שלהם בדם.
- לימפוציטים (Lymphocytes/Lympho) – תאי דם הנוצרים במערכת הלימפה. עלייה במספר הלימפוציטים עלולה להעיד על מחלה או זיהום.
- אאוזינופילים (Eosinophils/Eos) – תאי דם המופיעים כשיש אלרגיות. עלייה בתאים האלה יכולה להעיד על גורמים בגוף שיוצרים תגובה אלרגית כגון תולעים.
כדוריות דם אדומות
כדוריות דם אדומות, או אריטרוציטים הן הרכיב העיקרי בדם, וקובעות בין היתר את צבע הדם. הכדוריות אחראיות להעברת ההמוגלובין מהריאות לשאר חלקי הגוף. חוסר בכדוריות דם אדומות יכול להעיד על אנמיה (ביוונית: חסר-דם). האנמיה הנפוצה ביותר נגרמת מחוסר ברזל, אך קיימים סוגים נוספים של אנמיה הנובעים מחוסר בחומצה פולית, חוסר בויטמינים, טחול מוגדל ומחלות תורשתיות. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי כ- 15% מאוכלוסיית העולם סובלת מאנמיה של חוסר ברזל, ובעיקר תינוקות, נשים הרות וקשישים. הסימפטומים המוכרים ביותר של אנמיה כוללים חיוורון, עייפות, קוצר נשימה, דפיקות לב, וסיכון גבוה לחלות במחלות זיהומיות.
אצל תינוקות עלולה אנמיה להביא להתפתחות IQ נמוך במספר יחידות, ואצל נשים הרות אנמיה עלולה לגרום ללידה מוקדמת, או לידה של תינוק במשקל קטן מהתקין. אצל חולים מבוגרים הסובלים ממחלות לב או כלי דם עלולה אנמיה להגדיל את הסיכון לתחלואה ולתמותה בשיעור גבוה יותר מאשר אצל חולים שאינם אנמיים.
אפשר למנוע אנמיה ולטפל בה באמצעות תוספי ברזל.