קשריות בבלוטת התריס הן תופעה נפוצה. אולם בניגוד לתופעות אחרות הנפוצות בבלוטה כמו תת-פעילות או אובר-פעילות, המודעות אליה יותר נמוכה.
התפתחות קשריות בבלוטת התריס הן תופעה נפוצה. אולם בניגוד לתופעות אחרות השכיחות בבלוטה, כמו תת-פעילות או יתר-פעילות, המודעות אליה נמוכה.
10 דברים שלא ידעת על קשריות בבלוטת התריס:
- קשריות הן גושים הנמצאים על גבי הבלוטה או בתוכה, שגודלן עשוי לנוע בין מספר מ”מ למספר ס”מ.
- דרכי האבחון כוללות מישוש, בדיקות הדמייה, בעיקר בדיקת אולטראסאונד ובמקרים של קשריות גדולות ניתן לזהותן ע”י בליטה באזור הצוואר ותסמינים, כמו תחושת מחנק, כתוצאה מלחץ על קנה הנשימה.
- למעלה מ-95% מהקשריות בבלוטת התריס הן שפירות.
- תופעת הקשריות בבלוטת התריס נפוצה יותר בנשים לעומת גברים.
- מחקרים מראים כי מעל גיל 50 ל-40% מהאוכלוסייה יהיו קשריות בבלוטת התריס.
- כדי לאבחן האם קשרית הינה ממאירה או שפירה, יש לעבור בדיקת FNA (ביופסית מחט עדינה). דגימת התאים הנאספת בביופסיה, עוברת לבדיקה פתולוגית ע”י רופא, אשר מאבחן את הסיכון לממאירות.
- עד לפיתוח בדיקת ה-FNA , זיהוי של קשרית בבלוטת התריס בעלת מאפיינים חשודים בבדיקת ההדמיה, הוביל במרבית המקרים לניתוח.
- ישנם מקרים בהם הפתולוגיה לא יודעת לאבחן האם הקשרית שפירה או ממאירה בצורה טובה ומתקבלת תשובה שאינה חד משמעית (סיווג בת’סדה 3 או 4). מחקרים מראים שבאבחנה לאחר ניתוח, רק כ-25% מהקשריות הללו יתגלו כממאירות.
- ניתוח בבלוטת התריס טומן בחובו מלבד סיכונים כלליים, כמו בכל ניתוח, גם סיכונים כמו צרידות, אובדן קול וצורך בטיפול הורמונלי חליפי.
- בדיקת Afirma היא אנליזה גנומית, המובילה בארה”ב, שמסייעת לאבחון הקשרית ויכולה למנוע ניתוחים באנשים שמקבלים תוצאה שאינה חד משמעית בביופסית ה FNA ומופנים בשל כך לניתוח.
