מעלה התאנה של חוה שהסתיר את האזור האינטימי ועד המחוך והחוטיני, התחרות והמלמלות – ההיסטוריה של הבגד התחתון הנשי
עולם ההלבשה התחתונה הוא כיום ענף טקסטיל מפותח ותחום אופנתי פורח שלוקח חלק בהגדרת הדימוי הנשי. הקשר בין בגדים תחתונים וחושניות הוא היום מובן מאליו, אך הלבנים הנשיים התחילו כפריט לבוש פונקציונלי וכל קשר בינם לבין אירוטיקה היה מקרי בהחלט. השוק של ימינו רווי יצרנים, מעצבים, גזרות ובדים והמבחר גדול ומבלבל. אבל איך בעצם הכל התחיל?
העת העתיקה
בציורי קיר עתיקים וצלמיות מצריות מלפני 3000 שנה נראות נשות המעמד הגבוה לבושות במעין טוניקות שנתלו על הכתפיים והגיעו עד הקרסוליים. הנשים הפשוטות לא לבשו דבר או שעטו על עצמן בד פשוט וגס שנקשר סביב אזור החלציים. הפיסול היווני הקלאסי מתאר סוגים שונים של בגדים תחתונים רובם בדים שכיסו את החזה ואזור המותניים ותפקידם התרבותי היה תמיכה והגנה ללא התייחסות רבה לנושא האסתטי. הרומאים עיצבו בגדים תחתונים מתוך מחשבה על פרקטיות והצנעת האיברים האינטימיים ונראה שגם היווניים וגם הרומאים עשו שימוש נרחב בבדים שנכרכו בצורה הדוקה על הגוף הנשי והשטיחו את החזה.
ימי הביניים
בתקופת דיכוי המיניות המטרה הבלעדית של הפריטים התחתונים הייתה להסתיר ולשטח את הקימורים הנשיים. מתחת לבגדים לבשו הנשים קומבניזון שחימם בחורף והיווה חיץ בין הגוף ובין הבגד העליון שלא כובס לעתים קרובות. הקומבניזון חסר הצורה לא היה פריט אופנתי אבל זו התקופה בה החלה התעניינות בבגדים בתפירה מיוחדת ויש עדות לבגדים תחתונים שהיו צמודים לגוף הנשי כמחוך והבליטו את קימוריו.
תקופת הרנסאנס
הציירים בוטיצ’לי וטיציאן בראו במכחולם מודלים אסתטיים חדשים שתיארו את הגוף האנושי כפי שהוא וכך נולד אידיאל היופי הנשי שקידש את הקווים העגולים. הלבשה תחתונה שהבליטה את המיניות הנשית לא איחרה לבוא. בסוף המאה ה-16 המחוך הפך לפריט מרכזי במלתחה הנשית ושלט בה שלוש מאות שנה. נשים נכנעו לאידיאל היופי החונק שהביא עמו המחוך ולקח זמן עד שאפשר היה לנשום שוב לרווחה
התקופה הויקטוריאנית
התחתון כפי שהוא מוכר היום החל להתפתח בעידן של המלכה ויקטוריה שחשבה שאין זה מכובד שאיברי המין יתחככו בבגדים. המאה ה-19 סימנה את תחילתה של המהפכה בשימוש ובעיצוב בגדים תחתונים. המחוך קושט בסרטים ותחרות ונתפר מבדים אלסטיים יותר. הגרבונים נכנסו גם הם למלתחה ואורכן של המכנסים התחתונים – התקצר. המהפכה התעשייתית הביאה לכך שצבעם של הבגדים התחתונים כבר לא היה לבן בלבד וגם מחיר הפריטים ירד ופשוטי העם יכולים היו להרשות לעצמם לרכוש לבוש תחתון. פריטים מבדי משי, תחרה ובצבעים ססגוניים הוסיפו חושניות משלהם.
המאה ה-20
במאה ה-20 נשים הפכו פעילות יותר ובעקבות גיוסם של הגברים במלחמת העולם הראשונה החלו לחדור לשוק העבודה. מילוי התפקידים הגבריים בעורף דרש בגדים פרקטיים יותר וגם לבוש תחתון נוח שיוצר מבדים נושמים ואווריריים יותר. כך נולדה החזייה המודרנית והחלק התחתון של הגוף ערך היכרות עם תחתונים בגזרה קטנה יותר. במחצית השנייה של המאה ה-20 הפך התחתון לצמוד יותר והבגדים התחתונים הרחבים, המשוחררים והבלתי אטרקטיביים החלו להיעלם (כיום מדובר בפרטי לבוש מבוקשים בחנויות וינטג’ ויד שנייה). ההלבשה התחתונה של היום ממלאת תפקידים פונקציונאליים אך גם הפכה לסקסית ואירוטית. דוגמניות המדגמנות הלבשה תחתונה סקסית הפכו למודל לחיקוי וכיום חנות להלבשה תחתונה היא חגיגה של בדים, צבעים וגזרות שמגרים את החושים והדמיון. המחיר – בהתאם.
התחתונים כיום
התחתונים של ימינו הם פריט חובה בכל מלתחה ואישה שהולכת ללא תחתונים נחשבת למתריסה ונון קונפורמיסטית. בוטיק לנז’ריי שמוכר פיסות תחרה שעיצבו מעצבים דגולים הוא מראה שכיח בכל מדינה מערבית ובשנת 2003 הוערך שוק ההלבשה התחתונה העולמי ב-23 ביליון דולר.
דגמי התחתונים הנמכרים כיום רבים, ביניהם:
ביקיני – תחתון שיושב מתחת לקו המותניים ומכסה חצי ישבן
תחתון סבתא – יושב גבוה ומכסה את כל הישבן
טנגה – יושב מתחת למותניים. הצד הקדמי והאחורי מחוברים בעזרת חוט או רצועה
חוטיני – תחתון שאינו מכסה את הישבן והצד האחורי שלו הוא חוט או רצועה דקה
ברזילאי – תחתון המכסה רק את אזור הערווה
מכנסון – תחתון בגזרה של מכנסיים קצרים והדוקים שמכסים גם חלק מהירך
תחתונים והיגיינה
דגמי התחתונים הרבים הקיימים בשוק וריבוי הגזרות גורמים לנו לעתים לשכוח את תפקידם המקורי של התחתונים – פונקציונליות ושמירה על היגיינה נשית. לבוש תחתון מינימלי וצמוד שעשוי מבדים סינטטיים מעודד התפתחות והחמרה של תופעות לא נעימות כמו פטרייה בנרתיק, עקצוץ, גרד ודלקות וגינליות גם השימוש הנפוץ בחוטיני עלול לחבל בהיגיינה של האזור האינטימי בגלל הגנה פחות טובה על איברי המין ופי הטבעת. עם כל הכבוד לחושניות עדיף ללבוש תחתונים מ100% כותנה ולשמור את לבני התחרה הסקסיים לאירועים מיוחדים. שטיפות אינטימיות ייעודיות כמו פמינה המיועדות לשימוש יומיומי יכולות להקל על תסמיני פטרת, דלקת או ריח לא נעים ולתרום לשמירה על ההיגיינה של האיברים האינטימיים. בסדרה גם ג’ל וגינלי (פמינה לקטל) לטיפול ולמניעת דלקות וזיהומים בנרתיק, תחליבי סבון להיגיינה אינטימית מועשרים בלחות ומגבוני TOGO לשימוש נוח מחוץ לבית.
