מהו ויטמין B12 ומה תפקידו בגוף?

מה זה ויטמין B12 ומה תפקידיו בגוף?

ויטמין B12 הינו תרכובת כימית, המכונה גם קובלמין. תרכובת זו מיוצרת באופן טבעי על ידי חיידקים במעי של חלק מבעלי החיים וכן בחיידקים בקרקע ובמים.

יש לתרכובת תפקידים קריטיים לתפקוד של בעלי החיים.

אחת מפעולותיו העיקריות של ויטמין B12 מבחינה ביוכימית קשורה לסינתזה תקינה של DNA ומשפיעה על התפתחות תקינה של תאי הדם האדומים במח העצם. יתר על כן, הוויטמין גורם להפחתת רמות ההומוציסטאין (חומצה אמינית) ובכך מונע מהאחרונה לפגוע בכלי הדם ולהעלות את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

ויטמין B12 חשוב ליצירת המעטפת המבודדת של תאי העצב הנקראת מיאלין החיונית להעברה תקינה של האותות. חשיבות הוויטמין לתפקוד המערכת עולה כאשר גם החומרים עצמם שאחראים על העברת האותות ומכונים 'נוירוטרנסמיטרים' זקוקים לו. גם בריאות המערכת העצבית תלויה ב-B12 מאחר והוא תורם לפעילות תקינה של אנזימים חשובים אשר בלעדיהם מצטברים חומרים רעילים לממברנת המיאלין.

גם משק האנרגיה וחילוף החומרים בגוף זקוקים לויטמין B12 כשהלה מסייע לפירוק פחמימות, שומנים וחלבונים ליצירת אנרגיה זמינה לתאים.

באילו מאכלים יש ויטמין B12?

כאמור, הויטמין החיוני מיוצר על ידי מיקרואורגניזמים וניתן למצוא אותו בריכוזים שונים בבעלי חיים וגם בתוצריהם. האיבר האחראי על אצירת הויטמין בבעל החיים הוא הכבד. מכאן שכבד של בקר מכיל את כמות ויטמין B12 הגבוהה ביותר ולאחריו כבד עוף. כאשר מדברים על שאר האיברים כגון חזה עוף וסטייק בקר הריכוזים יורדים באופן ניכר אך עדיין קיימים.

גם דגי הסלמון והטונה מהווים מקור עשיר לויטמין החשוב (בזכות חיידקים ימיים). כמו כן ניתן למצוא את הויטמין ברמה גבוהה בצדפות ופירות ים.

ויטמין B12 לא נותר רק בבעל החיים אלא מועבר גם לתוצריו כגון חלב, יוגורט וביצים. גבינות קשות כמו אמנטל עוברות תהליך שמערב את החיידקים המייצרים את הויטמין ומשום כך ניתן למצוא בהם ריכוזים גבוהים יותר.

לצד מקורות הויטמין הטבעיים קיימים היום מאכלים המועשרים באופן מלאכותי בויטמין B12. מאכלים אלו כוללים דגני בוקר, חטיפים, תחליפי חלב צמחיים (כגון סויה) ושמרים מועשרים. עם זאת חשוב להדגיש כי מאכלים אלו לבד אינם מספקים לרוב את הקיבולת היומית הנצרכת לגוף.

יש לזכור כי עולם הצומח אינו מכיל את הויטמין באופן טבעי ועל כן אלו הנוהגים בהרגלי תזונה צמחוניים או טבעוניים צריכים להיות ערים לנושא והשלכותיו ולמצוא את הדרך להשלים את הויטמין החיוני.

ספיגת B12 בגוף

ויטמין B12 עובר מסע מורכב בדרכו להיספג בגופנו. הויטמין מגיע בדרך כלל כשהוא מחובר לחלבונים וברגע שאנו צורכים אותו אנו קודם "משחררים" אותו מהם באמצעות אנזימים ייעודיים וחומציות הקיבה. בשלב זה הויטמין המבודד נקשר מחדש לחומר בשם "קושר R קיבתי" המאפשר לו להמשיך אל התריסריון. במקביל, תאי דופן הקיבה מייצרים חלבון ייחודי בשם "פקטור פנימי" – intrinsic factor ובקיצור: IF. בתריסריון, הפקטור הפנימי נקשר לויטמין B12 במקום הקושר R וכך הקומפלקס ממשיך במורד מערכת העיכול עד סוף המעי הדק, ה-"אילאום". בחלק זה הIF מסייע לויטמין להיספג אל תאי המעי הדק ומשם ממשיך לזרם הדם עם חלבונים אחרים.

כאשר אחד מהמנגנונים לעיל אינו מתפקד כנדרש, ספיגת הויטמין בגוף נפגעת ועלול להיווצר מחסור בויטמין B12 למרות שהלה נצרך באופן מספק.

שלב שחרור הויטמין בקיבה: זיהומים של חיידקים כמו הליקובקטור פילורי יכולים להוריד את חומציות הקיבה הדרושה לשחרור ראשוני של הויטמין מהחלבונים. פעולה זו עלולה להיגרם גם על ידי תרופות (כגון תרופות לצרבת). יש לציין שגם עם העלייה בגיל חלה ירידה בחומציות הקיבה. בנוסף, קיימים הליכים רפואיים העלולים גם לפגוע בתקינות המנגנון הקיבתי לשחרור הויטמין כמו ניתוח בריאטרי (קיצור קיבה).

הפקטור הפנימי: הIF, כאמור, הינו חיוני עבור ספיגת הויטמין. בגילאים מבוגרים חלה ירידה בייצור הIF כך שהספיגה נפגעת. ישנם מצבים רפואיים בהם ייצור הIF נפגע. אנמיה ממארת למשל זו מחלה אוטואימונית בה מערכת החיסון תוקפת את התאים המייצרים את הIF.

ספיגה במעי הדק: גם מחלות מעי שונות הפוגעות במעי הדק, מקום הספיגה של הויטמין, יכולות לגרום לחוסר הויטמין בגוף. מחלות כמו קרוהן, צליאק וקוליטיס כיבי, הגורמות לדלקת ונזק לרירית המעי, מצמצמות את שטח הספיגה של הויטמין. הליכים רפואיים שיובילו לתוצאה דומה הם ניתוחים במעי הדק.

חשוב לציין כי גם התרופה לסוכרת מסוג 2, מטפורמין, עלולה לפגוע בספיגת הויטמין, אך המנגנון לכך עדיין לא ברור לגמרי.

סימני מחסור בויטמין B12

ויטמין B12 חשוב להתפתחות תאי דם תקינים. כאשר יש חוסר בויטמין תאי הדם נהיים גדולים יותר ויעילים פחות בנשיאת חמצן. תופעה זו מכונה "אנמיה מגלובלסטית". בעקבות האנמיה פחות חמצן מגיע לרקמות ופחות אנרגיה מופקת בתאים – מה שמוביל לתסמינים של עייפות כרונית וחולשה. בעקבות המחסור בחמצן לרקמות, הגוף מנסה לפצות על ידי העלאת קצב הלב ומופיעים גם תסמינים של חיוורון. המחסור בחמצן יוביל גם לקוצר נשימה בזמן מאמץ.

אחת המערכות שנפגעת מחוסר בחמצן הינה מערכת העיכול. בעקבות זאת עלולים להיווצר עצירות, שילשולים, בחילות וירידה בתיאבון. רקמות ריריות נוספות שנפגעות הן הלשון וחלל הפה. הלשון מקבלת צורה יותר חלקה ויותר אדומה בשל ירידה ביכולת חלוקת והתחדשות התאים והפה מתאפיין בריבוי פצעים. הללו עלולים להוביל גם לירידה במשקל בקרב מחוסרי הויטמין.

הסברנו לעיל כיצד ויטמין B12 חשוב גם לתפקוד מערכת העצבים. מחסור חמור בויטמין יוביל לפגיעה בעצבוב שתתבטא בתסמינים נוירולוגים של נימול, דקירות ועקצוצים בפריפריה (כפות ידיים ורגליים). כאשר מערכת העצבים נפגעת הדבר יתבטא גם בחולשת השרירים המעוצבבים, קשיי הליכה וחוסר שיווי המשקל. כחלק מהפגיעה העצבית תחול גם ירידה בחושי המגע והכאב.

בנוסף, הפגיעה במערכת העצבים משפיעה גם התפקוד הקוגנטיבי. הדבר יכול להתבטא בפגיעה בזיכרון, קשיי ריכוז, שינויים קיצוניים במצב הרוח, בלבול ובמקרים חמורים גם דמנציה.

מחסור ויטמין B12 נמשך לאורך זמן וההידרדרות ללא טיפול מתאים עלולה להוביל לתסמינים לא הפיכים, לכן חשוב לבצע איבחון בשלב מוקדם ככל הניתן. יש לציין שבניגוד לחוסר בויטמין שגורם לתופעות הלא רצויות, הרי שלעודף בויטמין לא ידועה השפעה שלילית והוא פשוט מופרש מהגוף.

אבחון וטיפול בחוסר B12

על מנת לאבחן מחסור בויטמין החיוני, יש לערוך בדיקת דם וספירת דם אשר יבחנו את מספר, גודל ותפקוד תאי הדם. בדרך זו ניתן לאבחן אנמיה מגלובלסטית המעידה על חוסר בB12.

לאחר האיבחון ניתן להמליץ על דרכים שונות לטיפול:

שיפור תזונתי: הכוונה למאכלים עתירי ויטמין B12.
כדורים/טבליות תת לשוניות: בחסרים קלים עד בינונייים ללא בעיית ספיגה משמעותית ניתן ליטול טבלייה המכילה ריכוז גבוה של הויטמין פעם עד פעמיים ביום.
זריקות: הזרקת הויטמין לשריר פעם בשבוע ולאחר מכן פעם בחודש. עדיפות במקרים של בעיות ספיגה ואנמיה קשה.

לצד הטיפול במחסור יש לאבחן גם את הגורם לו על מנת להעניק את הטיפול המתאים ביותר. לאחר תחילת הטיפול במחסור חשוב להמשיך במעקב רפואי וניטור רמות הB12 כדי לוודא את יעילות הטיפול ולשפר אותו במידת הצורך.

סיכום:

ויטמין B12 הוא ויטמין חשוב לבריאות מערכות הדם והעצבים לטובת תפקוד תקין ואנרגטי. מודעות לסימני מחסור בויטמין, כגון עייפות, בעיות עיכול ובעיות עצביות, הינה קריטית לטובת איבחון וטיפול מוקדמים, בפרט באוכלוסיות סיכון המועדות לחוסר. לאוכלסיות צמחוניים, טבעוניים, קשישים, נשים בהיריון ונוטלי תרופות – חשוב לבצע בדיקות דם תקופתיות ולפנות לייעוץ רפואי בשלב מוקדם ככל האפשר וכך למנוע נזקים חמורים ו/או בלתי הפיכים ויחד עם זאת לשפר את איכות החיים והבריאות הכללית.