תוסף ברזל לתינוקות – חשוב יותר מתמיד

שיעור הפעוטות עם אנמיה – מהגבוהים במערב

פרסום מטעם משרד הבריאות שיצא לאחרונה מראה כי 17.8% מהפעוטות בישראל לקראת גיל שנה היו עם אנמיה בשנת 2022. הנתון הזה גבוה במיוחד כאשר משווים אותו לנתון הזהה בשנת 2016 – אז השיעור עמד על 11.5%. למעשה, במשרד הבריאות מציינים כי שיעור התינוקות והפעוטות עם אנמיה בישראל גבוה יותר מאשר בארה”ב ובמדינות אחרות במערב, וכי במגזרים שונים הוא מגיע גם לכרבע מהאוכלוסייה. [1]

כל זה הוביל את המשרד להוציא חוזר מיוחד [2] אשר מדגיש את הצורך בהגברת המודעות לעניין. בחוזר נכתב עוד, ולא בפעם הראשונה מצד המשרד, כי יש לדאוג שפעוטות ותינוקות מגיל ארבעה חודשים יצרכו יותר ברזל דרך המזון שהם אוכלים, וגם יקבלו תוסף ברזל המסווג כתרופה, אשר נבדקה קלינית והוכחה כיעילה, ולא תוסף תזונה.

במשרד אף מציינים את מינון הברזל המומלץ לתינוקות:

• 5 מ”ג ביום עד גיל חצי שנה
• 15 מ”ג ביום מגיל חצי שנה ועד גיל שנה וחצי
• 2 מ”ג לכל קילוגרם גוף עבור פגים, מגיל שבועיים. לאחר מכן, עד גיל חצי שנה 7.5 מ”ג ועד גיל שנה וחצי 15 מ”ג.

מדוע חשוב כל כך לצרוך ברזל?

הברזל הוא יסוד חשוב מאוד בגופנו, אשר מסייע בתהליכים רבים. התפקיד העיקרי שלו, אפשר לומר, הוא היותו אחד היסודות להמוגלובין ולכדוריות דם אדומות. שני אלו הם המרכזיים בדם אשר ‘מסיעים’ את החמצן אל איברי הגוף, וכאשר תהליך זה נפגע, נפגעת פעילות הגוף כולו. אנמיה פירושה מחסור בהמוגלובין או בכדוריות דם אדומות, והיא בדרך כלל נגרמת בשל מחסור בברזל.

אבל ברזל לא חשוב רק למניעת אנמיה ולהובלת חמצן אל איברי הגוף. למעשה, הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר בהתפתחותו של תינוק ושל ילד. בחוזר משרד הבריאות נכתב כי “לחוסר ברזל יש השלכות שליליות על התפתחות קוגניטיבית ופיזית של הילד”, השלכות אשר יכולות להגיע עד כדי הפרעות קשב וריכוז ופגיעה התפתחותית משמעותית. הברזל הוא אחת מאבני היסוד של הגוף בגיל צעיר, ולכן ישנה חשיבות רבה מאוד לשמירה על מאגרי ברזל מספיקים בגופם של תינוקות ופעוטות.

איך אפשר לדעת אם לתינוק יש אנמיה?

לאנמיה בילדים ובתינוקות יש תסמינים שונים, דומים במרביתם לאלו של מבוגרים:

• מראה חיוור
• חוסר שקט וחוסר ריכוז
• עצבנות
• עייפות
• חולשה
• ירידה בתיאבון

עם זאת, אי אפשר כמובן להסתמך רק על התסמינים הללו. הדרך לוודא כי ישנה אנמיה, היא על ידי ספירת דם אשר מגלה את ערכי ההמוגלובין ואת ריכוז כדוריות הדם האדומות בדם. משרד הבריאות קובע, אם כן, כי בין גיל תשעה חודשים לבין גיל שנה חשוב לבצע ספירת דם בכל מקרה – אפילו אם אין כל חשש להתפתחות מחסור בברזל בגופו של התינוק. בהתאם לתוצאות ספירת הדם יומלץ הטיפול המתאים.

איך ‘ממלאים’ מחסור בברזל?

כפי שמורה משרד הבריאות בהנחייתו, ישנן שתי דרכים להגביר את כמות הברזל שמקבל הפעוט (מלבד הברזל שהוא מקבל בהנקה, שמגיל ארבעה חודשים עלול שלא להספיק):

• המזון: הקפידו כי מגיל חצי שנה יקבל הפעוט מזון עשיר בברזל – החל בבשר (עוף, בקר ודגים) ועד קטניות (אפונה, שעועית, חומוס, ענשים, סויה ועוד). את ספיגת הברזל יש להגביר בעזרת צריכה של מזונות הכוללים ויטמין C, כדוגמת פירות הדר, פלפל אדום, עגבניות ועוד.
• תוסף ברזל: כפי שצוין לעיל, חשוב שיהיה זה תוסף שהוא תרופה, ולא תוסף תזונה שיעילותו ובטיחותו לא הוכחו מבחינה מחקרית. כיום ישנם תוספי ברזל המסווגים כתרופה המתאימים גם לתינוקות מגיל ארבעה חודשים ויותר, כולל כאלו אשר מגיעים בדמות טיפות שקל להעניק לתינוק, ועם תופעות לוואי מעטות בכל הקשור לפעילות מערכת העיכול.

הנחיה חשובה נוספת של משרד הבריאות בנושא התזונה העשירה בברזל: לא לספק לילד חלב ניגר (כדוגמת חלב פרה) עד לגיל שנה, שכן הוא דל בברזל. גם משקאות המבוססים על עלי תה אינם מומלצים.

[1] https://me.health.gov.il/parenting/raising-children/common-childhood-diseases-and-symptoms/anemia/

[2] https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz03-2024/he/files_circulars_bz_bz03-2024.pdf