סוגי רעב ודפוסי אכילה: מה באמת גורם לנו לאכול?

דמיינו שני אנשים שיושבים יחד לארוחת ערב. שניהם אוכלים מנה דומה, אבל כשאחד מהם מסיים ומרגיש שבע, השני עדיין רוצה להמשיך לאכול. אדם אחר עשוי לסיים את הארוחה בתחושת שובע, אבל כעבור זמן קצר הרעב חוזר. ויש גם מי שימצא את עצמו מחפש משהו מתוק דווקא אחרי יום מתוח. החוויות האלה ממחישות עד כמה היחסים שלנו עם האוכל שונים מאדם לאדם, ומדוע ההתמודדות עם השמנה עשויה להיות מורכבת יותר מההמלצה הפשוטה לאכול פחות.

מהם סוגי הרעב השונים ואיך הם משפיעים על האכילה שלנו?

אנחנו רגילים לחשוב על רעב כעל תחושה שמופיעה כשהגוף זקוק למזון. בפועל, האכילה מושפעת גם מהאופן שבו אנחנו מגיעים לשובע, ממשך הזמן שהוא נשמר ומהמצב הרגשי שלנו. בנוסף, קיימים הבדלים בין אנשים בכמות האנרגיה שהגוף משתמש בה לעיכול המזון.
ארבעת הדפוסים שתוארו במחקר שנערך על ידי אנדרס אקוסטה מהמרכז הרפואי מיו קליניק שבארה"ב, מציעים דרך להבין את ההבדלים האלה. כל אחד מהם מתייחס להיבט אחר שעשוי להשפיע על ההתמודדות עם השמנה.

מוח רעב: כשקשה להרגיש שאכלנו מספיק

מכירים את התחושה שסיימתם מנה, אבל אתם עדיין לא מרגישים שבעים? אצל חלק מהאנשים נדרשת כמות גדולה יחסית של מזון כדי להגיע לתחושת מלאות שמאפשרת לסיים את הארוחה.
הדפוס הזה מכונה "מוח רעב", והוא מתייחס בעיקר לאופן שבו הגוף מאותת שהגיע הזמן להפסיק לאכול. אדם שמאופיין בדפוס כזה עשוי להמשיך לאכול משום שתחושת השובע עדיין לא הגיעה, גם כאשר אחרים בר היו מסתפקים בכמות שאכל.
הקושי המרכזי כאן אינו בהכרח הבחירה במזון מסוים, אלא ההגעה לתחושת שובע במהלך הארוחה.

מעי רעב: כשהשובע נעלם מהר מדי

יש אנשים שמסיימים ארוחה ומרגישים שבעים לחלוטין, אבל כעבור זמן קצר שוב מתעורר אצלם רעב. בדפוס המכונה "מעי רעב", תחושת השובע אינה נמשכת זמן רב יחסית.
אחד המנגנונים שנקשרו לדפוס הזה הוא התרוקנות מהירה של הקיבה, שעשויה להשפיע על משך תחושת השובע.
בניגוד לדפוס המוח הרעב, שבו קשה להגיע לשובע מלכתחילה, במעי רעב השובע דווקא מגיע, אך הרעב חוזר מוקדם יחסית. ההבחנה הזאת חשובה משום שמדובר בשני קשיים שונים, גם אם שניהם עשויים להשפיע על כמות האוכל שנצרכת לאורך היום.

רעב רגשי: כשהחשק לאכול מגיע ממקום אחר

לפעמים הרצון לאכול מופיע גם בלי תחושת רעב גופנית ברורה. יום עמוס, מתח, עצב או אפילו רצון להתפנק יכולים לעורר חשק למאכל אהוב.
בדפוס של "רעב רגשי", לרגשות ולתחושת ההנאה מהאוכל יש השפעה בולטת על האכילה. למשל, אדם עשוי לסיים ארוחה ולהרגיש שבע, אבל לחפש משהו נוסף בעקבות חוויה מלחיצה או מצב רוח מסוים.
אכילה מתוך רגש היא חוויה אנושית מוכרת, אך כאשר היא הופכת לדפוס חוזר ומשפיעה על כמות האוכל שאנחנו צורכים, היא עשויה להקשות על שמירת משקל תקין.

בעירה איטית: כשהגוף מוציא פחות אנרגיה

לא כל הגורמים הקשורים להשמנה משפיעים ישירות על תחושת הרעב. חלקם קשורים דווקא לכמות האנרגיה שהגוף משתמש בה.
גם בזמן מנוחה הגוף זקוק לאנרגיה כדי לנשום, להפעיל את הלב ולשמור על פעילות האיברים. אצל אנשים המאופיינים בדפוס המכונה "בעירה איטית", הגוף מוציא במנוחה פחות אנרגיה מהצפוי ביחס למאפייניו.
המשמעות היא שגם כאשר שני אנשים אוכלים בצורה דומה, כמות האנרגיה שהגוף שלהם משתמש בה עשויה להיות שונה. עם זאת, קושי בירידה במשקל אינו מספיק כדי לקבוע שלאדם יש בעירה איטית.

האם יכולים להופיע כמה סוגי רעב אצל אותו אדם?

כן. אף שהדפוסים מתוארים בנפרד כדי להסביר את ההבדלים ביניהם, במציאות הם עשויים להשתלב זה בזה.
למשל, אדם יכול להתקשות להגיע לשובע במהלך הארוחה, ובמקביל לחוות חשק לאכול בעקבות מצבים רגשיים. אצל אדם אחר תחושת הרעב עשויה לחזור במהירות לאחר הארוחה, לצד הוצאת אנרגיה נמוכה יחסית במנוחה.
במחקר נמצא שאצל כ־27% מהמשתתפים הופיעו שני דפוסים או יותר. הממצא הזה מדגיש עד כמה ההתמודדות עם השמנה יכולה להיות אישית ומורכבת, ומדוע לא תמיד אפשר להסביר אותה באמצעות גורם אחד בלבד או פתרון אחד כללי.

חשוב לזכור שאלה דפוסים שנחקרו באמצעות בדיקות ומדידות, ולא תוויות שאפשר להצמיד לעצמנו בעקבות ארוחה אחת או תחושה מסוימת.

למה הבנת סוגי הרעב יכולה לשנות את הדרך שבה מטפלים בהשמנה?

בשיח על ירידה במשקל נהוג להתמקד בכמות האוכל, בפעילות הגופנית ובמספר שמופיע על המשקל. אלה נתונים חשובים, אבל הם אינם מספרים את כל הסיפור.
שני אנשים יכולים להתמודד עם השמנה דומה מבחינת המשקל, אך לחוות קשיים שונים לחלוטין. אחד מתקשה להרגיש שבע במהלך הארוחה, השני מרגיש רעב שוב זמן קצר אחריה, ואצל השלישי האכילה קשורה בעיקר למצבים רגשיים.

ההבדלים האלה עשויים להשפיע גם על הגישה לטיפול. למשל, המלצה להקטין את גודל המנות עשויה להיות מאתגרת במיוחד למי שמתקשה להגיע לשובע. לעומת זאת, כשהאכילה קשורה למצבים רגשיים, חשוב להתייחס גם לרגשות ולהרגלים שמשפיעים עליה ולמצוא חלופות להתמודדות והכלה שלהן.

לכן, התאמה אישית של הטיפול בהשמנה מתחילה בהבנת הגורמים שמשפיעים על האדם. לצד הרגלי האכילה, חשוב להביא בחשבון גם את מצבו הבריאותי, את אורח החיים שלו ואת הצרכים האישיים.

ארבעת הדפוסים מציעים דרך נוספת להתבונן בהבדלים האלה, אך הם אינם מהווים אבחנה עצמית או קובעים לבדם איזה טיפול מתאים לכל אדם.

מקור מידע

Acosta A, et al. (2021). Selection of Antiobesity Medications Based on Phenotypes Enhances Weight Loss: A Pragmatic Trial in an Obesity Clinic. Obesity, 29(4), 662–671.
https://doi.org/10.1002/oby.23120

הבהרה: המידע בכתבה הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. ארבעת הדפוסים מבוססים על מסגרת מחקרית, והשימוש בהם לצורך התאמת טיפול בהשמנה עדיין נמצא במחקר ובבחינה.