מאת: מטעם כצט
תאריך פרסום: 
תאריך עדכון: ריור מוגבר הינה בעיה יחסית שכיחה בילדים שמתמודדים עם בעיות נוירולוגיות. כתבה זו באה להנגיש את המידע לגבי ריור מוגבר בילדים ונוער עם בעיות נוירולוגיות, ולסייע בהבנת הבעיה ודרכי ההתמודדות עימה.
מהו ריור?
מבחינה רפואית, ריור (נקרא גם Sialorrhea) מוגדר כזליגה לא מכוונת של רוק מחוץ לחלל הפה. הריור יכול להיות קדמי (Anterior) במצב בו הרוק זולג החוצה מהשפתיים או אחורי (Posterior) במצב בו הרוק זולג אחורה לכיוון מערכת הנשימה. שני מצבים אלה יכולים להתרחש במקביל או בנפרד.
ריור בתינוקות ופעוטות הוא נורמלי ולרוב מפסיק סביב גיל שנה וחצי. אצל מרבית הילדים הריור נחשב לא תקין (או – פתולוגי) אם נמשך מעבר לגיל 4. בילדים שמתמודדים עם שיתוק מוחין, ריור נחשב פתולוגי רק לאחר גיל 6 שנים.
ריור פתולוגי יכול להיות קל, בינוני או חמור. ריור חמור (severe) הוא מצב בו הרוק מרטיב את הבגדים ויש צורך בשימוש בסינרים מיוחדים או החלפה תכופה של הבגדים, והריור מפריע לפעילויות היומיות של הילד ויוצר אתגר נוסף בסיטואציות חברתיות.
למה ילדים מריירים?
באופן כללי, ריור מוגבר יכול להיות כתוצאה ממצב רפואי, עיכוב התפתחותי או טיפולים תרופתיים מסוימים (כמו לדוגמא חלק מהטיפולים הניתנים לטיפול באפילפסיה).
בילדים שמתמודדים עם בעיות נוירולוגיות כמו שיתוק מוחין, תסמונת דאון או אוטיזם, ריור מוגבר הינו תסמין שכיח.
כדי לענות על השאלה למה זהו המצב, צריך קודם להבין שקיים הבדל בין ריור כתוצאה מעלייה בייצור הרוק (נקרא hypersalivation) לבין ריור כתוצאה מבעיה בבליעה ואגירת יתר של הרוק בחלל הפה (Sialorrhea).
בילדים שמתמודדים עם בעיות נוירולוגיות אנחנו רואים את המצב השני מבין השניים – בעיה בבליעה וכתוצאה מכך אגירה עודפת של רוק בחלל הפה. זה נובע בעיקר משלושה גורמים:
- השפעות המחלה על שרירי הפנים שאחראים על הבליעה – חולשת שרירים, הפחתה בבליעה > יותר רוק נאגר בחלל הפה ולאחר מכן זולג החוצה.
- יציבה לקויה והחזקת הראש במנח לא תקין
- השארת הפה פתוח באופן קבוע – מפחית בליעה ומאפשר לרוק לזלוג החוצה
שלושת הגורמים הללו, יחד עם השפעות של טיפולים תרופתיים שונים אשר יתכן והילדים מקבלים, מביאים יחדיו לתוצאה הסופית של ריור מוגבר.
השפעות הריור על הילדים ועל משפחותיהם
לריור המוגבר יש השפעה משמעותית על איכות חייהם של הילדים ושל המשפחות.
הריור העודף עשוי לגרום לגירוי ודלקות בעור מסביב לפה ובצוואר, דלקות חניכיים ובעיות שיניים, סיכון מוגבר לשאיפת רוק וזיהומים במערכת הנשימה ואף להתייבשות עקב אובדן כרוני של נוזלים.
בעוד הפן הפיזי הוא בולט, אי אפשר להתעלם גם מההשפעה הרגשית של הריור. ראשית, בריור קדמי ישנה רטיבות משמעותית של הבגדים, עשוי להעלות צורך בהחלפת לבוש תכופה או שימוש בסינרי ריור ייעודיים. כמו כן, הריור עשוי להוות מחסום חינוכי וחברתי הנובע כתוצאה מנזק לחפצים הנמצאים בסביבה כמו ספרים, מחשבים, צעצועים ועוד. הילדים פעמים רבות מתמודדים עם מבוכה במצבים חברתיים שעשויה להוביל לבידוד ודימוי עצמי נמוך, וגם לזלזול ביכולות המנטליות שלהם מצד אנשים איתם הם נמצאים בתקשורת.
לצד ההשפעה על הילדים, נמצאים גם ההורים והמטפלים, אשר ההתמודדות שלהם עם הנושא אינה פחותה. טיפול בילד שמתמודד עם ריור חמור דורש אנרגיה והשקעה, ומוסיף עומס נוסף על חייהם, בין אם בהחלפת בגדים וכמויות כביסה בלתי נגמרות, ובין אם עקב מבוכה ובידוד חברתי.
הערכת הריור
אם אתם בתור הורים או מטפלים חושבים שיתכן וילדכם מתמודד עם ריור מוגבר, תוכלו לפנות לרופא המטפל בשביל שיסייע לכם עם הערכת המצב והצורך בטיפול.
הרופא ינסה לאבחן את הגורם לריור, וישאל שאלות לגבי תדירות, חומרת הריור והשפעת הריור על איכות החיים שלכם ושל ילדכם. בהתאם להערכתו, הוא יוכל להתאים עבורכם טיפול מתאים.
טיפול בריור מוגבר
אפשרויות הטיפול שנבדקו כדי לשלוט בהזלת ריר אצל ילדים כוללות בתחילה גישות התנהגותיות, כגון הנחיה לבלוע או לנגב את הרוק או מניעה להכניס אצבעות או חפצים לתוך הפה. כמו כן, קיימים טיפולים תרופתיים שונים או ניתוחים כדי להפחית את זרימת הרוק.
לא כל ריור מצדיק התחלת טיפול, לרוב מגיעים לשלב הטיפול רק במצב של ריור מוגבר חמור. הטיפול כמובן מותאם לכל ילד בצורה אישית על ידי הצוות הרפואי המטפל בו.
בסופו של דבר, ילדים שמתמודדים עם בעיות נוירולוגיות חווים תסמינים רבים במהלך החיים שלהם. למרות שריור אינו התסמין החמור ביותר, הוא משפיע רבות על איכות החיים של הילדים ושל המשפחות המטפלות בהם. קיימים טיפולים שיכולים להשפיע על המצב בצורה חיובית ולשפר את איכות חייכם בצורה משמעותית. הרופאים המטפלים בילדכם יוכלו לסייע לכם בתהליך האבחון והטיפול בריור מוגבר.
