מאת: מטעם כצט
תאריך פרסום: 
תאריך עדכון: פוליפים יכולים להופיע בכל חלקי מערכת העיכול, אך הם נחשבים שכיחים במיוחד במעי הגס. הפוליפים הם, למעשה, גידולים שפירים, שגדלים בחלקים שונים של המעי הגס ובמקרים רבים יכולים להופיע במקביל במספר מקומות לאורכו. פוליפ במעי הגס לרוב אינו מסוכן, אך נחשב לאחד הגורמים המרכזיים להתפתחותו של סרטן המעי הגס, מכיוון שאחוז מסוים מהם עשוי לשנות מאופיו עם הזמן ולהפוך משפיר לסרטני. לכן הגילוי המוקדם שלהם חשוב.
כמו כל גידול באשר הוא, גם הפוליפים נוצרים כתוצאה מהתרבות לא נורמלית של תאים במערכת העיכול. הפוליפ במעי נראה בתחילת התפתחותו כפטרייה ללא 'רגל', ובהמשך הוא עשויי לפתח את אותה רגל ולצמוח אל חלל המעי. יש לציין כי פוליפ במעי הגס יופיע בכל אדם כמעט, בשלב מסוים של חייו, אך לרוב לא יגרמו לתסמינים. רק כחמישה אחוזים מהם הופכים לסרטניים.
סוגי פוליפים במעי הגס ורמת סיכון
ישנם שלושה סוגי פוליפים המתפתחים במעי הגס:
פוליפ מסוג אדנומה: מהווה שני שלישים מכלל הפוליפים שמתפתחים במעי הגס, ויכול להופיע בנקודות שונות לכל אורכו. חלק קטן מהפוליפים הללו הופך סרטני עם הזמן
פוליפ היפרפלסטי: גידולים שלרוב לא הופכים לממאירים, ומתפתחים בחלק התחתון של המעי. גודלם – עד חמישה מילימטרים
פוליפ אינפלמנטורי: מתפתחים לרוב על רקע מחלות מעי דלקתיות – שאף מגדילות את הסיכוי שיהפכו מפוליפים שפירים לממאירים.
פוליפים במעי הגס – גורמי סיכון
עם השנים התברר כי גורמים שונים מעלים את הסיכון להתפתחות פוליפים במעי:
- תורשה
- התפתחות פוליפים במעי בעבר
- סוכרת
- השמנה
- עישון
- צריכת אלכוהול
- פעילות גופנית מעטה
- תזונה לא נכונה (דלת סיבים ועשירה בשומן)
- גיל (בני 50 ויותר נמצאים בסיכון גבוה יותר)
מאחר שהפוליפים, כפי שכבר ציינו, עשויים להתפתח במעי ללא כל תסמינים ומבלי שנדע על כך, יש חשיבות עצומה לאיתור 'תמרורי אזהרה' שעשויים בכל זאת להעיד על קיומם. אותם נורות אדומות כוללות הימצאות דם בצואה, שינוי בפעילות מערכת העיכול, אנמיה מסיבה לא ברורה, כאבי בטן וירידה לא מוסברת במשקל.
מקדימים תרופה למחלה!
מאחר שהמפתח לנצח את המחלה הוא גילוי מוקדם של הסרטן, ממליצים הרופאים על עריכת בדיקות סקר בקרב אנשים הנמצאים בקבוצות הסיכון (אלו שציינו קודם לכן): בדיקות תקופתיות מסוגים שונים שמסוגלות לאתר פוליפים במעי בשלבי התפתחותם הראשונים, ולאפשר את הסרתם מבעוד מועד. בדרך זו, אפשר למנוע את התפתחות הגידולים הסרטניים.
קולונוסקופיה היא בדיקה מיוחדת אשר בוחנת את המעי לכל אורכו בעזרת מצלמה. במהלך הבדיקה מוחדר סיב אופטי על פי הטבעת של הנבדק, אשר נמצא תחת טשטוש עמוק, מה שמאפשר לבחון בצורה מדוקדקת כל פוליפ ואף לכרות אותו במידת הצורך, גם לצורך בדיקתו במעבדה ולצורך הסרתו לפני שיהפוך לממאיר.
דרך נוספת למניעה מוקדמת אפשרית עוד הרבה לפני צמיחת הפוליפ במעי: בדיקה גנטית לסרטן, פאנלים אונקוגנטיים, המאפשרת לאתר מוטציות ספציפיות בגנים, אשר ידועות ככאלו המעלות משמעותית את הסיכוי ללקות בסרטן המעי הגס בעתיד (כמה מהמוטציות מצביעות על סיכוי של יותר מ-50% ללקות במחלה בשלב כלשהו בחיים). בדיקות כאלו בוחנות גנים שעשויים להעלות את הסיכוי להתפתחות סרטן המעי, וכך יכולות לספק לרופא מידע לגבי הסיכויים להתפתחות המחלה – אפילו כאשר הנבדק צעיר. בהתאם לתוצאות, ניתן להחליט על צעדים מונעים מבעוד מועד.
לגילוי מוטציה בגנים הנבחנים ישנה, למעשה, משמעות כפולה: לא רק שזו תעיד על סיכוי גדול יותר להתפתחות סרטן המעי, אלא שבאנשים הנושאים את המוטציה, פוליפ במעי יתפתח בצורה מהירה יותר ולכן חלון ההזדמנויות לריפוי מיטבי צר יותר. אם כן, גילוי המוטציה במהלך הבדיקות הללו יוביל לרוב להחלטה על עריכת בדיקות בגיל מוקדם יותר ובתדירות גבוהה יותר, בהתאם לסוג המוטציה – לעיתים גם בשנות ה-20 לחייו של הנבדק.
