גילוי מוקדם של סרטן

איך מגלים סרטן? שישה סימנים מוקדמים מחשידים

אבחון מוקדם של סרטן יכול להיות מציל חיים. כך לדוגמה, איתור סרטן השד או המעי הגס בשלביו הראשונים מעלה עד ל-90% את סיכויי ההחלמה. אז איך מגלים סרטן בשלביו הראשונים? ישנם סוגי סרטן שאפשר לגלות בשלבים הראשונים גם בבדיקה עצמית – סרטן השד למשל, שאפשר לגלות על ידי מישוש וגילוי גושים חשודים – אך במרבית המקרים נדרש אבחון רפואי מקצועי כדי לאשש או לשלול את האפשרות להתפתחות סרטן (בסרטן המעי הגס, למשל, רק בדיקת קולונוסקופיה תוכל לסייע באבחון מדויק).

כך או כך, ישנם סימנים שונים שיכולים לסייע בגילוי מוקדם של סרטן:

• שיעול מתמשך
• כאבי ראש ממושכים, שהולכים ומתמשכים
• שומה שגודלה או צורתה השתנו
• פצע שלא נרפא
• כאבי בטן ממושכים או שינוי בפעולת מערכת העיכול
• גוש חשוד.

אומנם תסמינים אלו מצדיקים פנייה לרופא, אך אין צורך להילחץ: זכרו כי תסמינים בפני עצמם, על סמך תחושות בלבד, אינם יכולים לספק אבחון מדויק, שהרי גם מחלות אחרות לגמרי עשויות לגרום לאותם תסמינים בדיוק. כדי לאשש את החשד או להפריך אותו, צריך לבצע אבחון רפואי מקצועי ואמיתי. האבחון כולל את האמצעים הללו:

• בדיקה גופנית (למשל – מישוש גוש חשוד בשד)
• בדיקות דם המאתרות גורמים שונים בדם שיכולים להעיד על נוכחות סרטן מסוגים מסוימים בגוף
• בדיקות דימות – צילומי רנטגן, MRI, CT ועוד, שיכולים לספק לרופא תמונה טובה לגבי מקום הגידול וגודלו, מבלי לבצע בדיקה פולשנית
• ביופסיה – נטילת דגימת רקמה מהגידול, כדי לבדוק אם הוא ממאיר ולעמוד על אופיו
• ציטולוגיה – שאיבת דגימת נוזל לצורך בדיקתו (לדוגמה: כיח או שתן)
• מיפוי רדיואקטיבי
• בדיקות סקר – בדיקות ייעודיות של סוגי סרטן ספציפיים, לגילוי מוקדם של המחלה בקבוצות סיכון.

הבדיקות הללו יכולות לסייע רבות באבחון המחלה, אך כל אחת לבדה אינה מספיקה, בדרך כלל, כדי לקבל תמונה מלאה על המחלה. רק שילוב בין כמה בדיקות יכול לספק תשובה מדויקת, בתהליך שעלול להימשך זמן לא קצר.

איך מגלים סרטן באנשים בעלי אורח חיים שונה?

חקר הסרטן לאורך השנים העלה כי המחלה 'מתנהגת' בצורה שונה בין אדם לאדם. לכן כיום נעשות יותר ויותר בדיקות 'אישיות' – רפואה מותאמת אישית המתמקדת באורח חייו של הנבדק ובעניינים תורשתיים הנוגעים אליו באופן ספציפי. הבדיקות האישיות הללו הנחלקות, בגדול, לשני סוגים עיקריים: בדיקות של הרקע המשפחתי, ובדיקות של גורמי סיכון אישיים. בדרך זו אפשר לגבש תמונה אישית, ספציפית ומדויקת מאוד לגבי סיכוייו של הנבדק לחלות בסרטן בעתיד.

בדיקות של גורמי סיכון אישיים נוגעות בעיקר לאורח החיים של הנבדק: כמה הוא מעשן, אם בכלל? האם נחשף לחומרים מסוכנים בחייו ולכמה זמן? מהי מידת חשיפתו לשמש ישירה? כמה אלכוהול הוא שותה? האם הוא מקפיד על תזונה נכונה ובריאה?
על פי הסטטיסטיקה, הימנעות מגורמי הסיכון שצוינו כעת יכולה להפחית עד ל-30% את הסיכוי ללקות בסרטן.

בדיקות נוספות המתמקדות במאפייניו האישיים של הנבדק הן בדיקות המתחקות אחר נוכחותה של המחלה אצל בני המשפחה. מחקרים שנעשו עד היום מראים כי גילוי מוטציה גנטית חשודה, המעלה את הסיכוי להופעת סרטן מסוג מסוים, בקרובים מדרגה ראשונה, מעלה ב-50% את הסיכוי שבגופו של הנבדק קיימת אותה מוטציה גם כן.

השלב הבא: בדיקות גנטיות לאיתור סרטן

כהמשך לבדיקות האישיות פותחו בשנים האחרונות בדיקות גנטיות לאיתור הסיכון לסרטן: בדיקות המנתחות את המטען הגנטי של הנבדק, מנסות לאתר מוטציות הידועות כגורמות למחלה, ובכך הופכות את הגילוי המוקדם של הסרטן למדויק יותר. למעשה, אלו בדיקות שמאפשרות לנבדק 'להיערך מראש' לאפשרות שיחלה בסרטן.

אם תתגלה אחת המוטציות המדוברות בבדיקה גנטית לסרטן, יהיה קל יותר לצוות הרפואי להחליט על הטיפול המתאים – בצורה מושכלת ומבעוד מועד. לכן חשוב עד מאוד להתגבר על הפחד מהליכה לרופא (פחד שקיים אצל כולנו במידה מסוימת) ולפעול לטובת גילוי מוקדם של הסרטן.