מאת: מטעם כצט
תאריך פרסום: תסמונת קושינג היא מצב רפואי נדיר במבוגרים ועוד יותר נדיר בילדים, הנגרם על ידי חשיפה ממושכת לרמות גבוהות של הורמון הקורטיזול בגוף. קורטיזול, המכונה לעיתים "הורמון הלחץ", מיוצר באופן טבעי בבלוטת יותרת הכליה ומשחק תפקיד מרכזי בוויסות תגובת הגוף למתח, רמות הסוכר בדם, חילוף חומרים, תפקוד מערכת החיסון ואיזון לחץ הדם. עם זאת, כאשר רמות הקורטיזול בגוף עולות בצורה בלתי תקינה, הדבר עלול להוביל לתסמונת קושינג ולהשפיע באופן נרחב על הבריאות.
תסמונת קושינג יכולה להיגרם ממספר גורמים עיקריים:
- הגורם הנפוץ ביותר הוא שימוש ממושך בסטרואידים: נטילת תרופות המכילות סטרואידים במינונים גבוהים לאורך זמן (כגון פרדניזון) היא הגורם הנפוץ ביותר לתסמונת. תרופות אלו משמשות לטיפול במחלות כמו דלקות מפרקים, אסטמה, מחלות אוטואימוניות ועוד.
- גידולים:
גידול בהיפופיזה (מחלת קושינג): גידול קטן בבלוטת יותרת המוח שמפריש הורמון שמגרה את בלוטת יותרת הכליה לייצר עודף קורטיזול.
גידול בבלוטת יותרת הכליה: גידול שפיר או ממאיר שגורם לייצור עצמאי של קורטיזול.
גידולים אקטופיים: גידולים המפרישים הורמונים דומים, בדרך כלל מחוץ לבלוטות (כגון בריאות או בלבלב).
לפי נתונים מהשנים האחרונות: בישראל ישנם בין 40-50 חולים חדשים בשנה בתסמונת קושינג.
קרצינומה אדרנלית (גידול ממאיר של בלוטת יותרת הכליה) שמעל לחצי מהחולים יציגו תסמינים של תסמונת קושינג. בישראל ישנם כ8 חולים חדשים בשנה.
תסמינים של תסמונת קושינג
תסמונת קושינג מתבטאת בשורה של תסמינים שמתחילים בהדרגה ועלולים להיות מבלבלים. חלק מהתסמינים הנפוצים כוללים:
עלייה במשקל, במיוחד באזור הבטן, פנים עגולות ואדמומיות(מכונה "פני ירח") והצטברות של רקמת שומן בצוואר האחורי(Buffalo hump).
חולשת שרירים וקושי בביצוע פעולות יומיומיות כמו עלייה במדרגות.
עור דק ופגיע: פצעים שמחלימים באיטיות, חבורות מרובות וסימני מתיחה סגולים (במיוחד באזור הבטן).
שינויים במצב הרוח: חרדה, דיכאון, עצבנות או קושי בריכוז.
לחץ דם גבוה ו/או רמות סוכר גבוהות בדם.
פגיעה בצפיפות העצם עד כדי אוסטאופורוזיס.
ירידה בתפקוד המיני ו/או אי-סדירות במחזור החודשי אצל נשים.
מי נמצא בסיכון?
תסמונת קושינג יכולה להופיע בכל גיל, אך היא נפוצה יותר בקרב נשים בגילאי 20–50. היא עלולה להישאר לא מאובחנת לאורך זמן, מכיוון שהתסמינים עשויים לדמות מחלות אחרות או להתפרש כחלק ממחלות אחרות, מהזדקנות, מתח או השמנה.
אבחון המחלה:
האבחון מורכב וכולל מספר שלבים:
- בדיקות לאישור שבאמת קיים עודף ייצור קורטיזול בגוף: בדיקות דם, שתן ורוק.
- בדיקות דם לאבחון והבדלת מקור ההפרעה: האם הגידול מגיע מבלוטת יותרת הכליה, מבלוטת ההיפופיזה או ממקור אחר
- בדיקות דימות לאיתור הגידול: כמו MRI או CT, לאיתור גידולים בבלוטת ההיפופיזה או בלוטת יותרת הכליה.
טיפול בתסמונת קושינג
בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת הרופא המטפל בהתייעצות עם המטופל:
הפסקת סטרואידים: במידה והגורם הוא שימוש בתרופות, הרופא עשוי להמליץ על הפחתה הדרגתית תחת השגחה.
ניתוח: הניתוח נעשה להסרת גידולים בבלוטות או באזורים אחרים בגוף.
טיפולים תרופתיים: במקרים מסוימים, ניתנות תרופות המסייעות להפחתת ייצור הקורטיזול.
לעיתים, קיים שימוש גם בקרינה או בכימותרפיה במקרים כמו גידולים שאינם ניתנים להסרה מלאה.
מדוע חשוב להכיר את הסימנים לתסמונת קושינג?
תסמונת קושינג היא מחלה נדירה אך בעלת השלכות משמעותיות על איכות החיים והבריאות. אבחון מוקדם עשוי למנוע סיבוכים חמורים כמו סוכרת, מחלות לב, שברים בעצמות ואף מוות. אם אתם או מישהו מסביבכם חווים תסמינים דומים, חשוב לפנות לייעוץ רפואי ולבצע בדיקות מתאימות.
ידע מוקדם יכול להציל חיים!
שירות לציבור – מוגש בחסות חברת כצט
