תאריך פרסום: מגנזיום הוא מינרל חיוני המצוי כמעט בכל תא בגופנו. הוא לוקח חלק פעיל בייצור אנרגיה, העברת אותות עצביים, תפקוד תקין של שרירים, ויסות לחץ הדם והלב, שמירה על חוזק העצמות ועוד. למרות חשיבותו הרבה, רבים אינם מקפידים על צריכתו, והחוסר בו עלול להופיע בהדרגה, עד שהוא משפיע על תפקוד הגוף כולו.
- מגנזיום הוא מינרל קריטי המעורב במאות תהליכים בגוף, כולל ייצור אנרגיה, תפקוד שרירים ועצבים, ויסות לחץ דם ובריאות העצמות. רבים סובלים מחוסר בו, מה שעלול להשפיע על תפקוד מערכות הגוף כולו.
- חוסר במגנזיום נובע לרוב מתזונה דלה, אך גם ממצבים רפואיים כמו סוכרת ומחלות מעי, צריכת אלכוהול ותרופות מסוימות, אשר פוגעים בספיגה או מגבירים את אובדן המינרל.
- ישנם תסמינים למחסור במגנזיום כמו התכווצויות שרירים, עייפות כרונית, חרדה ונדודי שינה, מיגרנות, לחץ דם גבוה, בעיות עיכול (בחילות, עצירות), נימול ופגיעה בבריאות העצם. זיהוי מוקדם של סימנים אלו מצריך פנייה לייעוץ רפואי לצורך אבחון וטיפול נכון.
חוסר במגנזיום יכול להיגרם כתוצאה מתזונה מעובדת ודלה בירקות, קטניות, גרעינים ודגנים מלאים. אך לא רק תזונה משפיעה: מצבים רפואיים כרוניים כמו סוכרת מסוג 2, מחלות מעי כמו קרוהן וצליאק, שתיית אלכוהול ונטילה ממושכת של תרופות עלולים לפגוע בספיגת המגנזיום או לגרום לאובדן שלו דרך השתן. מטרת המדריך שלפניכם היא לסייע בזיהוי מוקדם של עשרה תסמינים נפוצים שיכולים להעיד על מחסור במגנזיום בגוף.
התכווצויות שרירים, רעידות ועוויתות
אחד התסמינים הבולטים ביותר לחוסר במגנזיום הוא פעילות שרירים לא תקינה: עוויתות פתאומיות, רעידות עדינות או התכווצויות חזקות באמצע הלילה. מדובר בתופעות לא נעימות ולעיתים כואבות, שגורמות לאנשים לקום משנתם או להרגיש שהם מאבדים שליטה על שרירים מסוימים.
מגנזיום חיוני לאיזון בין סידן לאשלגן בתאי השריר. כאשר רמות המגנזיום נמוכות, נוצר חוסר איזון שגורם לגירוי יתר של סיבי השריר. התוצאה של חוסר איזון זה היא התכווצויות בלתי רצוניות. הסובלים מהתסמין הזה לעיתים נוטים לחשוב שמדובר בעייפות, במתח או בהתייבשות, אך לא תמיד יודעים שהסיבה עשויה להיות תזונתית לחלוטין.
עייפות וחולשה כרונית
תחושת תשישות כללית, גם לאחר לילה של שינה, יכולה להעיד על מחסור כרוני במגנזיום. לעיתים מדובר בתחושה של "אין כוח לזוז", ירידה ביכולת הגופנית, חוסר ריכוז ועייפות נפשית. זהו תסמין שמתפתח לאט, ולכן קשה להבחין בקשר בינו לבין מינרל כזה או אחר.
מגנזיום אחראי, בין היתר, על הפקת ATP – מולקולת האנרגיה המרכזית של התאים. כאשר אין מספיק מגנזיום בתאים, ייצור האנרגיה נפגע, והגוף נכנס למצב של חולשה מערכתית. זוהי עייפות שלא נפתרת בקפה או בשינה, אלא בהחזרת המינרל החסר לרקמות.
חרדה, עצבנות ונדודי שינה
מתח נפשי קבוע, התפרצויות כעס, עצבנות ללא סיבה ברורה וקושי להירדם – כל אלו יכולים להיגרם מהפרעה באיזון העצבתי, ולעיתים, מהחסר במגנזיום. כאשר רמות המגנזיום נמוכות, גירויים קטנים עלולים להפעיל תגובות מוגזמות של עצבים ומערכת השרירים. התוצאה היא אי שקט, דופק מואץ, קשיי הירדמות ושינה שטחית.
מיגרנות וכאבי ראש תכופים
כאבי ראש חוזרים, ובמיוחד מיגרנות שמלוות ברגישות לאור ולרעש, עלולים להיות קשורים לרמות נמוכות של מגנזיום. במקרים רבים, סובלים ממיגרנה מדווחים על החמרה בתקופות של לחץ נפשי, מצב שמחמיר עוד יותר את אובדן המגנזיום בגוף.
המנגנון שבו חוסר במגנזיום מוביל לכאב ראש כרוך בשיבוש התרחבות והתכווצות כלי הדם במוח, וכן בהפרעה לאיזון נוירוטרנסמיטורים המעורבים בתחושת הכאב. ישנם מחקרים שהראו שתוספת של מגנזיום עשויה להפחית את תדירות המיגרנות, במיוחד אצל אנשים שאובחנו עם רמות מגנזיום נמוכות.
לחץ דם גבוה והפרעות קצב לב
לא אחת, אנשים הסובלים מלחץ דם גבוה למרות אורח חיים בריא, או שחשים דופק בלתי סדיר, מקבלים כי הם סובלים מחוסר במגנזיום. המגנזיום מרפה את שרירי כלי הדם ומאפשר זרימה חלקה של הדם. בהיעדרו, כלי הדם מתכווצים והלחץ בתוכם עולה. בנוסף, מגנזיום נחוץ לתיאום האותות החשמליים בלב. חוסר בו עלול לגרום לדפיקות לב חזקות, דילוגים בפעימות, ואף להפרעות קצב מסוכנות.
בחילות, הקאות ואובדן תיאבון
למרות שמדובר בתסמינים שעל פניו קשורים למערכת העיכול בלבד, לעיתים הם מהווים סימן מקדים לחוסר במגנזיום. אנשים מדווחים על תחושת גועל מאוכל, קושי לאכול כמו שצריך, ואף על בחילות קלות שמלוות את היום. הקשר למגנזיום נעוץ בתפקודו במערכת העצבים של מערכת העיכול ובוויסות החומציות בקיבה.
עצירות כרונית
אחת ממערכות הגוף שתלויות במגנזיום היא מערכת העיכול, ובפרט תנועת המעי הגס. כאשר רמות המגנזיום נמוכות, יש ירידה בתנועתיות המעיים, מה שגורם להצטברות פסולת ולתחושת כבדות ובטן נפוחה. הקשר הפיזיולוגי כאן ברור: מגנזיום משפיע על הרפיית שרירי המעי, מסייע להחזקת מים בצואה ומעודד פעולת מעיים סדירה.
החמרת תסמיני PMS (תסמונת קדם וסתית)
נשים רבות סובלות מתסמינים קדם־וסתיים כמו כאבי בטן, שינויים במצב הרוח, נפיחות ועצבנות. כאשר התסמינים הללו קשים במיוחד, ייתכן שמדובר לא רק בעניין הורמונלי, אלא גם במחסור במגנזיום. מחקרים מסוימים אף מצאו שתוספת מגנזיום לקראת המחזור עשויה להפחית את העוצמה והמשכה של ה־PMS, במיוחד כאשר יש סימנים לחסר קיים.
עקצוצים וקהות חושים
תחושת נמלול בכפות הידיים, רגליים או הפנים, וכן קהות תחושה או חוסר יציבות, יכולים להעיד על שיבוש בתפקוד העצבים הפריפריים, ולעיתים מדובר בתסמין נוירולוגי ראשון לחסר במגנזיום.
למגנזיום תפקיד מרכזי בהולכת האותות החשמליים בתאי העצב. ירידה ברמותיו מפריעה להעברת האותות, מה שיכול להתבטא בתחושת חוסר שליטה, עיקצוצים חוזרים ואפילו רעד קל באצבעות או בלשון.
בריאות עצם ירודה (אוסטאופורוזיס)
אנשים שסובלים משברים תכופים, ירידה בצפיפות העצם או דלדול עצם בגיל צעיר, נדרשים לבדוק גם את רמות המגנזיום בגופם, ולא רק את צריכת הסידן.
המגנזיום תורם ליציבות המבנית של העצם, מסייע לספיגת הסידן, ומשפיע על האיזון ההורמונלי שקשור בבניית העצם. מחסור בו לאורך זמן מגביר את הסיכון לאוסטאופורוזיס, במיוחד בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
מתי כדאי לפנות לייעוץ רפואי?
אם חלק מהתסמינים שתוארו לעיל רלוונטיים לגביכם, מומלץ לפנות לרופא/ה או תזונאי/ת מוסמך/ת לצורך בדיקה מקיפה, הכוללת בדיקת דם, סקירת תרופות נלקחות, תיעוד התזונה והערכה קלינית כללית. זכרו כי אין ליטול תוספי מגנזיום ללא הנחיה מקצועית, על מנת למנוע מצב של מינון יתר או אינטראקציות עם תרופות אחרות.
