מאניה דפרסיה- התמודדות עם הפרעה דו קוטבית

מאניה דפרסיה היא הפרעה נפשית שהביטוי העיקרי שלה הוא שינוי קיצוני במצבי הרוח: מאושר ואופוריה עילאיים לדיכאון חמור וחריף. המחלה נקראת גם הפרעה דו-קוטבית או הפרעה בי-פולארית, ובאנגלית - Bipolar Disorder.

מאניה דפרסיה מאובחנת אצל 0.6% מהאוכלוסייה העולמית בכל שנה, אם כי שיעור החולים הכללי מעט קשה להערכה, ונע בין חצי אחוז לכארבעה אחוזים. ההערכה היא כי בישראל כאחוז אחד מהאוכלוסייה סובל מההפרעה.

מאניה דפרסיה - גורמים

נכון להיום, טרם התבררו הגורמים הישירים להופעת ההפרעה, אך ידוע על שלושה גורמים אשר תורמים להתפתחותה או מעודדים אותה:

• מאניה דפרסיה תורשתית: אדם שבמשפחתו התגלה מקרה של המחלה, נמצא בסיכון מוגבר ללקות גם הוא בהפרעה
• גורמים ביולוגיים:  שינויים הורמונליים, שינוי בפעולת המוח מסיבות מסוימות ועוד
• גורמים פסיכולוגיים-חברתיים:  טראומות, התמודדות עם לחץ, שימוש בסמים ובאלכוהול ועוד.

האם מאניה דפרסיה יכולה להתפתח גם בילדים ובבני נוער?

בהחלט כן, אך כאן חשוב לזכור: בגיל צעיר כל אדם נתון לשינויי מצב רוח לעיתים קרובות, ולפעמים גם כמה פעמים ביום. לכן אבחון ההפרעה בקרב ילדים ובני נוער מהווה אתגר גדול יותר בהשוואה למבוגרים.

מאניה דפרסיה - תסמינים

ככל שחולפות השנים והידע המצטבר בכל הנוגע לטיפול בחולי מאניה דפרסיה גדל, כך מתברר כי למחלה תסמינים רבים מאוד. בשל אופייה של המחלה עצמה, התסמינים נחלקים לשניים: אפיזודה מאנית או היפומאנית (נקראת גם מאניה דפרסיה קלה) ואפיזודה דיכאונית.

תסמינים בולטים של אפיזודה מאנית או היפומאנית:

• אופוריה או מצב רוח מרומם
• שינה מועטת באופן קיצוני
• רצון לבצע כמה פעולות במקביל, בעלות אופי חסר מעצורים
• דימוי עצמי גבוה בצורה קיצונית
• דיבור מהיר ומתמשך – הרגשה כי הדיבור 'מקדים' את המחשבה
• הפרעות קשב בולטות.

תסמינים בולטים של אפיזודה דיכאונית:

• עצבות מתמשכת
• הרגשת חוסר תקווה וייאוש
• נרגנות
• בכי, גם בסביבת אנשים אחרים
• חוסר עניין בתחביבים ובפעילויות אהובות
• נדודי שינה לצד שינה מרובה
• עייפות
• ירידה משמעותית במשקל
• מחשבות אובדניות.  

דרכי האבחון 

במקרה של הפרעה דו קוטבית אבחון הוא דבר בעייתי. לא נגזים אם נאמר שאבחון של המחלה הוא אחת המשימות המורכבות ביותר שעומדות בפני הרופאים, מאחר שמדובר בהפרעה המתאפיינת בשורה ארוכה של תסמינים, ומשום שהתסמינים עצמם משותפים להפרעות נפשיות אחרות - ולעיתים כלל לא נתפסים כבעיה.

לרוב יאובחן אדם כסובל ממאניה דפרסיה לאחר שעבר שני מחזורים ('גלים') לפחות של אפיזודת מאניה ואפיזודה דיכאונית. הגלים הללו אמורים להיות ממושכים יחסית, והשינוי במצב הרוח אמור להיות ברור ובולט. שינויי מצב רוח המתרחשים במסגרת טיפול תרופתי נגד דיכאון , או דיכאון וחרדה למשל, לא יוגדרו כהפרעה דו-קוטבית.

דרכי הטיפול 

בתום האבחון יחל שלב הטיפול. אלו כמה משיטות הטיפול בהפרעה:

• טיפול תרופתי : ישנן כיום תרופות רבות אשר מסייעות ל'ייצוב' מצב הרוח, ונחשבות יעילות מאוד ביחס לכלל שיטות הטיפול המוצעות כיום. יש לזכור, כמובן, כי לא כל תרופה תתאים לכל מטופל ולכל מקרה, וכי נטילת התרופות יכולה לגרור אחריה תופעות לוואי שונות (כאבי ראש, ישנוניות, בעיות במערכת העיכול, הפרעה בתפקוד המיני, עלייה במשקל, בעיות ראייה ועוד). במקרה של חוסר התאמה, יש לשקול החלפה של התרופה, כדי למנוע הידרדרות במצב ללא טיפול אפקטיבי. כיום ישנה דרך לקצר את התהליך ולהבטיח התאמה טובה יותר של הטיפול התרופתי, במינימום של תופעות לוואי – בעזרת בדיקת נוירופרמג'ן , בדיקה פרמקוגנטית המתאימה למטופל את הטיפול התרופתי על פי ניתוח המטען הגנטי שלו
• טיפול פסיכולוגי : במקרים רבים גם טיפול פסיכולוגי יכול לסייע בשיפור המצב ולמזער את התסמינים של ההפרעה. פסיכותרפיה, לדוגמה, נמצאה כאחת הגישות היעילות בטיפול בהפרעה
• נזעי חשמל : טיפול בנזעי חשמל (הלם חשמלי) התברר עם השנים ככזה אשר יכול לסייע למטופל, אך רק במקרה שבו שום טיפול אחר לא סייע לשיפור במצב.     

בדיקת נוירופרמג'ן לטיפול מיטבי במאניה דפרסיה

כאמור, הטיפול התרופתי הוא שלב חשוב ומאתגר בטיפול בהפרעה של מאניה דפרסיה. מאחר שמדובר בעניין מורכב, לא פעם התרופה שניתנת אינה מתאימה למטופל, הן בהיבט של שיפור מצבו והן בהיבט של תופעות לוואי. בדיקת נוירופרמג'ן, בדיקה גנטית חדישה ומתקדמת, מאפשרת להתאים את הטיפול התרופתי למטופל באופן אישי. התאמת טיפול אישי יכולה לתרום לקיצור פרק הזמן למציאת התרופה המתאימה והיעילה ולשיפור איכות חיי המטופל.

התמודדות חברתית

ההתמודדות עם מאניה דפרסיה לא קלה, במיוחד מבחינה חברתית: גם היום ישנה דעה קדומה על הסובלים מההפרעה, ולכן רבים מהם עשויים להתכחש למצב שבו הם נמצאים ואף לסרב לטיפול, מה שעשוי עם הזמן להחמיר את הבעיה ולהביא להחרפה בתסמינים. הטיפול והליווי הצמוד חשובים כאן מאוד: הם יאפשרו למטופל להתמודד עם ההפרעה ולחיות איתה בשלום.

המפתח לחיים תקינים לצד ההפרעה (שנחשבת כרונית) הוא ניהול אורח חיים תקין ויציב, החל בסדר היום של המטופל וכלה בתזונה שלו ואף בהרגלי השינה שלו. גם לסביבה התומכת יש כאן תפקיד חשוב: אדם אשר סובל מהפרעה דו-קוטבית זקוק ליד תומכת, שתהווה עוגן יציב שעליו יתבסס שיקומו ושממנו ישאב את הכוחות להתמודד עם הבעיה.

• התמודדות עם חרדות והתקפי חרדה
• סכיזופרניה