התקף חרדה

חרדות והתקפי חרדה – תסמינים ודרכי טיפול

מאת: מטעם כצט
תאריך פרסום: 1 בינואר 2013
תאריך עדכון: 10 ביולי 2024

התקף חרדה הוא מקרה שבו אנחנו חווים את אותם תסמינים של חרדה, אפילו חרדה קשה, אך ללא שיש לכך סיבה אמיתית. כלומר 'הכול בראש שלנו', בשפת העם. כחמישה אחוזים מהאוכלוסייה חווים התקף חרדה לפחות פעם אחת בחייהם.

כל אדם יודע מהי חרדה או התקף פאניקה –התמודדות עם חרדה היא מצב המוכר לכולנו, בין אם בשל משהו הקשור בנו ובין אם בשל משהו הקשור באנשים החשובים לנו. כך או כך, מדובר ברגש טבעי שאף מגן עלינו: זהו מנגנון שמופעל באופן טבעי על ידי הגוף כדי לגרום לנו להחליט, בו ברגע, אם לעמוד ולהתייצב אל מול הסכנה, לקפוא או לברוח ממנה.

 

מה עלול להוות טריגר להתקפי חרדה?

הגורמים האפשריים (אך לא הוודאיים) להתעוררות של התקפי חרדה הם: גורמים סביבתיים וחינוכיים-– לדוגמה, חינוך 'חרדתי' שמגיע מההורים, עוד בילדות;

 

אירועים דרמטיים וטראומטיים – לדוגמה, אובדן פתאומי של אדם קרוב; קיומן של הפרעות אחרות – לדוגמה, פוסט טראומה, סכיזופרניה או מאניה דפרסיה ; 'נוכחותה' של מחלה מסכנת חיים, כמו מחלת לב; חומרים שונים, בעיקר מעוררים – לדוגמה, קפאין או ניקוטין.

לצד זה, מומלץ מאוד – אם כבר סבלתם בעבר מהתקפי חרדה – להכין מראש את סביבתכם לעניין. יש לכך שתי מטרות עיקריות: ראשית, להבטיח שלא ייבהלו ושיבינו שאתם זקוקים לעזרה; שנית, כדי שאכן יוכלו להגיש לכם את אותה עזרה, ולדעת מה מסייע לכם להפיג את החרדה.

 

התקף חרדה תסמינים

חרדות 'רגילות' מתאפיינות לרוב בנשימה בקצב מוגבר, בדופק מהיר, בהזעה (לרוב זו תהיה זיעה קרה), בקשיי נשימה מסוימים, ברעידות ועוד. גם התקף חרדה יתבטא כך, משום שמבחינה תפיסתית מדובר בחרדה 'שגרתית', אך כאמור מדובר בהתקף שאין לו כל סיבה נראית לעין, וכך נזהה אותו.
התקפים שכאלה יכללו עוד תסמינים כמו תחושת נימול באיברים מסוימים, רעידות קשות, לחץ או כאבים בחזה ועוד. יש שמדווחים גם על תחושה של מעין ניתוק מהגוף ומהמציאות בהתקפים כאלו. התקף חרדה יכול להימשך בין דקות ספורות לכחצי שעה לערך (אם כי לא באותה אינטנסיביות ולא באותה עוצמה לאורך כל ההתקף).

שאלה חשובה לא פחות היא מה לעשות כאשר מתרחש התקף חרדה. אנשים שכבר חוו התקפים כאלו בעבר, יודעים טוב יותר כיצד להתמודד עימם, משום שהם כבר יודעים מה מרגיע אותם יותר במצבים שכאלו. בכל מקרה, כאשר מתעורר התקף שכזה, חשוב מאוד לחפש את אותם דברים מרגיעים: להאזין למוזיקה, לנשום נשימות ארוכות ועמוקות, לבלות עם אדם אהוב שנוכחותו מרגיעה (אם דבר זה אפשרי באותו רגע) ועוד. ככלל, חשוב מאוד להבין, ככל שחולף הזמן, מה הם אותם 'עוגנים' שיוכלו לסייע בהרגעת המצב.

לצד זה, מומלץ מאוד – אם כבר סבלתם בעבר מהתקפי חרדה – להכין מראש את סביבתכם לעניין. יש לכך שתי מטרות עיקריות: ראשית, להבטיח שלא ייבהלו ושיבינו שאתם זקוקים לעזרה; שנית, כדי שאכן יוכלו להגיש לכם את אותה עזרה, ולדעת מה מסייע לכם להפיג את החרדה.


סוגי התקפי חרדה

נהוג לחלק את התקפי החרדה לשלושה סוגים עיקריים:

  • התקף מצבי: כזה המתרחש רק במצבים מסוימים או בסביבה מסוימת
  • התקף מסוג פרדיספוזיציה מצבית: מצבים שבהם לעיתים מופיע התקף חרדה ולעיתים לא
  • התקף בלתי צפוי: כזה המתרחש ללא כל הכנה מוקדמת או 'היסטוריה' מתאימה.

 

כיצד מאבחנים התקף חרדה?

התקף חרדה מאובחן לרוב על ידי פסיכולוג או פסיכיאטר, בהתאם לדיווחים שיספק לו המטופל, על פי ריאיון אבחון מיוחד ועל סמך 'מבחן ה-DSM'. מבחן זה מאפשר לרופא לקבוע אם אכן היה התקף חרדה או לא, והוא קובע כי אירוע ייחשב התקף חרדה אם החל במהירות (בתוך עשר דקות) ובמהלכו חווה המטופל ארבעה לפחות מתוך התסמינים שהוזכרו קודם.

לאחר האבחון יוחלט על הטיפול המתאים, שלרוב – בכל הנוגע להתקפי חרדה – יתרכז בעיקר בטיפול פסיכולוגי-קוגניטיבי, שיסייע למטופל להבין מהו המקור להתקפים וכיצד ניתן להתמודד איתם תודעתית. לא פעם יינתן גם טיפול תרופתי, לטובת 'מצבי חירום', למשל. בעזרת בדיקת נוירופרמג'ן , בדיקה גנטית חדשנית, ניתן להתאים למטופל את התרופה המתאימה והיעילה ביותר מבחינתו.

 

שיטות טיפול בחרדות

טיפול בחרדות ללא תרופות

ישנם כמה צעדים שיעזרו לכם להתמודד טוב יותר עם התקפי חרדה. בראש ובראשונה עליכם לזכור כי לעיתים החרדה מהתקפי דיכאון וחרדה היא שגורמת להם, או מגבירה את רמת החרדה והמתח הכללי, וכך נוצר מעין מעגל שקשה לצאת ממנו. לכן, תפיסת הבעיה, התמודדות אמיתית איתה ומודעות עמוקה לה הן הצעדים הראשונים לשיפור המצב. כמו כן, מומלץ להימנע מצריכת קפה ומעישון ולבצע פעילות ספורטיבית קבועה, שעשויה לשפר את המצב.
לאחר הפנמת המצב והידיעה כי אכן ישנה בעיה שצריך לטפל בה, מומלץ לסגל אורח חיים שירחיק מכם את הגורמים המעודדים חרדה, ויקרב אליכם את אלו המפחיתים אותה. כך למשל, כדאי הימנע מצריכת קפה ומעישון, מאכילת סוכרים מעובדים ומזונות מעובדים אחרים.

מה כאן מומלץ לעשות? ראשית, פעילות ספורטיבית קבועה – אשר ידועה כפעולה המסייעת לגוף לא רק מבחינה פיזית, אלא גם מבחינה פסיכולוגית־נפשית. מומלץ מאוד לנקוט גם בפעולות מרגיעות אחרות באופן קבוע, כמו שימוש בשמנים אתריים (למשל בעת רחצה) ובצמחי מרפא; טיפול קוגניטיבי מתאים ישמש כמסייע הן להתמודדות עם ההתקף לכשיגיע, והן להתמודדות עם הרגשות, התחושות והמחשבות שמעודדות את הופעתו; גם שינה טובה היא מתכון לשיפור המצב, ותניח את הבסיס לחיים רגועים ושלווים יותר.

חשוב לזכור כי שינוי באורח החיים יכול ליצור שינוי משמעותי בהרגשה ובתחושות הצצות סביב התקפי חרדה, וחרדה באופן כללי. לעיתים אורח החיים שסיגלנו לעצמנו הוא שמעודד את היווצרות החרדה הקשה, ויציאה מ'מעגל הקסמים' השואב אותנו אל החרדה, היא המפתח לשיפור. עם זאת, חשוב לזכור: לעיתים ייתכנו התקפי חרדה חזקים ועוצמתיים במיוחד (בעיקר בשלבים שבהם מאפייניהם והסיבות להם עדיין אינם ברורים עד סופם), שעבורם הטיפול האפקטיבי ביותר יהיה הטיפול התרופתי.

מה ההבדל בין התקף חרדה להפרעת חרדה?

ההתקפי חרדה בעצם ממחישים את הפרעות החרדה. בניגוד להתקף חרדה, הפרעת החרדה ניכרת בדאגה ובציפייה שאיומים יתרחשו בעתיד. דאגות אלו מלוות את חיי היומיום של האדם, והשפעתן ניכרת בתגובותיו הגופניות ובצורה בה הוא מתנהג ומרגיש בהווה ובעתיד. היא נמצאת בצורה כמעט נסתרת מתחת לפני השטח. כתוצאה מכך, כאשר היא מתגברת, היא מתפרצת באופן לא צפוי ומידיי כהתקף חרדה.

טיפול תרופתי לחרדה

טיפול תרופתי בחרדות ופחדים טיפול בחרדות ידרוש במרבית המקרים טיפול תרופתי. בכל הקשור לטיפול תרופתי, שניתן במקרים רבים לסובלים מהתקפי חרדה, ניתן להתאים למטופל את המענה היעיל ביותר, וזה שיציע כמה שפחות תופעות לוואי, על סמך המטען הגנטי שלו. זאת באמצעות בדיקת נוירופרמג'ן , אשר מסייעת לרופא לבחור בתרופות המועילות ביותר למטופל שלו, על סמך ניתוח גנטי מדויק.

מאת: מטעם כצט

תפריט נגישות

תפריט ניווטלדלג לתוכן הראשיחלק תחתוןיצירת קשרמפת אתרהצהרת נגישות