הברזל הוא אחד היסודות החשובים לתפקוד גופנו. הוא תורם לתהליכים רבים המתרחשים בגוף ומסייע לבריאותו. אחד החלבונים החשובים בהקשר זה הוא הפריטין, שמשמש למעשה כמעין ‘אכסנייה’ לברזל, ואוגר אותו לצורך שימוש עתידי. בדיקת פריטין היא בדיקת דם, שתתבצע לרוב במטרה לעמוד על רמת מאגרי הברזל בגוף.
מה זה פריטין?
כאמור, פריטין הוא חלבון המשמש כ’מאחסן’ מאגרי ברזל בגוף. הוא משחרר את הברזל לגופנו בצורה מבוקרת, כדי לוודא שכמות הברזל הנדרשת קיימת ברקמות הגוף, וברמה שאינה רעילה עבורן. בשל כך, אפשר לומר באופן גורף כי כאשר רמת הפריטין בגוף נמוכה ככל הנראה, מאגרי הברזל בגוף נמוכים גם הם.
למעשה, הברזל מאוחסן בגוף כפריטין, שנחשב ל’אוגר’ משמעותי ביותר של ברזל, ולכן הוא יכול לשמש כאינדיקציה ברורה ומדויקת יותר באשר למצב מאגרי הברזל בגוף.
פריטין נמוך, פריטין גבוה – מה זה אומר?
אפשר לומר כי ישנן, שלוש רמות של פריטין בגוף: תקינה, נמוכה וגבוהה. הרמה התקינה כמובן, אינה דורשת הרחבה, אך מה הן משמעויותיהן של הרמות שאינן תקינות? אם כן, פריטין גבוה תעיד ברוב המקרים על דלקת, אך יכולה להעיד גם על בעיות בריאותיות אחרות; פריטין נמוך יעיד בדרך כלל על אנמיה מחוסר ברזל.
מהי מטרת בדיקת פריטין?
אם כן, אפשר להבין מדוע מתבצעת בדיקת פריטין ומתי: לרוב היא תתבצע במטרה לברר מהי רמת הברזל בגוף, ובעיקר מה מצב מאגרי הברזל בו. באמצעות תוצאות הבדיקה אפשר לשלול או לאשש נוכחות של אנמיה מחוסר ברזל, ועוד יותר מכך – להבחין בין אנמיה בגין חוסר ברזל (שתתאפיין, כאמור, בפריטין נמוך) לבין אנמיה מסוגים אחרים, שבהן רמת הפריטין דווקא עולה. הבדיקה עשויה להתבצע גם במטרה לאתר מאגרי ברזל גבוהים מהנדרש, וזאת מתוך מטרה לאשש או להפריך הרעלת ברזל.
כיצד מתבצעת בדיקת פריטין?
בדיקת פריטין מתבצעת ככל בדיקת דם פשוטה אצל האחות בקופת החולים, שכן מטרתה היא ליטול דגימת דם ולברר מהי רמת הפריטין בו. לבדיקה לא נדרשת הכנה מיוחדת, והיא אינה מסוכנת: הסיכון היחידי הוא התפתחות שטף דם חולף באזור שבו הוחדרה המחט לווריד, וכן זיהום (שנחשב נדיר למדי בבדיקות אלו, ודאי בעידן המודרני).
פריטין ערכים
כאמור, ישנם שני ערכים שצריכים ‘לעניין’ אותנו: ערכי בדיקת פריטין נמוכים וערכי בדיקת פריטין גבוהים. לפני שנצלול לעומק העניין נעמוד על ההבדלים מבחינת רמת הפריטין בדם בין גברים לנשים, ובהתאם לגיל.
הטווח התקין של פריטין בגברים הוא 70–200 ננוגרם למיליליטר דם; הטווח התקין בקרב נשים הוא 70–150 ננוגרם למיליליטר. עוד יש לציין כי רמת הפריטין בגוף עולה עם הגיל, וכי ‘קפיצה’ משמעותית ניכרת בנשים סביב גיל המעבר. בקרב אנשים שאינם צמחוניים רמת הפריטין תהיה גם כן גבוהה יותר.
אם כן, ערכים נמוכים מהטווח הרצוי יעידו בדרך כלל, כפי שציינו לעיל, על אנמיה כתוצאה מחוסר ברזל – ויכולים לחזק השערה קודמת של הצוות הרפואי. גם בהיריון ערכי הפריטין עשויים להיות נמוכים, בשל צריכת ברזל גדולה יותר בתקופה זו, הן של האֵם והן של העובר. גם דימום וסתי כבד או בעיית ספיגה במעיים עשויים לגרום לערכי פריטין נמוכים.
ערכי פריטין גבוהים מהטווח התקין יכולים להעיד על בעיות בריאותיות רבות: הרעלת ברזל, סוגי אנמיה שונים כדוגמת תלסמיה, לימפומה, לוקמיה ומחלות ממאירות אחרות, מחלות כרוניות (כולל דלקות כרוניות), המוכרומטוזיס (תופעה אשר גורמת לספיגה גבוהה של ברזל בגוף), בעיות בכליות, בעיות בבלוטת התריס, בעיות בכבד, דלקת ריאות ושתיית אלכוהול מרובה. לצד אלו, גם עירויי דם בתכיפות גבוהה עשויים לגרום לעלייה ברמת הפריטין בדם.
לסיכום, רמת הפריטין בדם עשויה לגלות לנו דברים רבים לגבי מאגרי הברזל הנמצאים בגופנו. כך או כך, חשוב מאוד לא להסתמך אך ורק על המידע המובא כאן: היחידים אשר יכולים לפענח בדיקות פריטין באופן מוסמך הם רופאים, ולכן חשוב להיוועץ ברופא לאחר קבלת תוצאות הבדיקה.