איך מתמודדים עם חרדה במלחמה?

יצירת שגרת חירום

במסגרת התמודדות עם החרדה הנובעת ממשבר ביטחוני מתמשך כדוגמת מלחמת "חרבות ברזל", נרצה לאמץ מעין "שגרת חירום". כאמור, מדובר בהתמודדות ארוכת טווח; לצורך התמודדות עם החרדה המתמשכת, חשוב מאוד שנשמור על שגרה כלשהי בזמן המלחמה; זאת על מנת שנרגיש רגועים יותר ושנחוש כי באופן יומיומי, החיים ממשיכים. ניהול לוח זמנים יומי הכולל פעילויות בריאותיות ופסיכולוגיות יכול להעניק תחושת שליטה, תחושה המקבלת חשיבות יתרה בהתמודדות עם חרדה במלחמה, שתסייע בשמירה על האיזון הנפשי.

לצורך יצירת שגרת חירום, מומלץ לקבוע לוח זמנים מסודר. כך, ככל והדבר מתאפשר, מומלץ לשמר את הרגלי העבודה השגרתיים – בין אם ללכת לעבוד במשרד כימים כתיקונם, להשתדל לעבוד מהבית ככל הניתן במידה ומסגרותיהם של הילדים אינן מתפקדות כהלכה, או לאמץ גישה היברידית כזאת או אחרת – בכל מקרה, חשוב להשתדל לשמור ככל הניתן על שגרת העבודה, המעניקה תחושת שליטה משמעותית בחיינו למרות המלחמה.

כמו כן, גיוון הישיבה הממושכת אל מול מהדורות החדשות השונות (המאיצות חרדה במלחמה ומעוררות דיכאון וחרדה באופן מוכח) על ידי שילוב פעילויות שגרתיות שונות כגון קריאת ספרים, יציאה לטיולי הליכה, יצירה משותפת של דיירי הבית או פעילות התנדבותית במקומות הנזקקים לכך הינן פעילויות אשר גם הן מעניקות תחושת שליטה, עשויות להפיג את החרדה במלחמה ויקלו על תחושות דיכאון וחרדה.

ספורט ותנועה כחלק משגרת חירום

יתר על האמור, לביצוע פעילות גופנית ערך מהותי לצורך ההתמודדות עם המלחמה. במסגרת שגרת החירום, מומלץ ביותר להקפיד על תנועה באופן יומיומי. ככלל, ככל ובימים כתיקונם אנו מאופיינים כאנשים פעילים גופנית, נשתדל לשמר את הרגלינו הישנים. ככל והנחיות פיקוד העורף מאפשרים זאת, נשתדל להמשיך להגיע למשחק הכדורגל השבועי עם החברים, את מסלול הריצה הקבוע או את החוגים אליהם הילדים הולכים בדרך כלל. ככל והנחיות פיקוד העורף מנחות את הישארותנו בצמוד למקלטים, נשתדל להפעיל את גופנו בכל מקרה – ניתן למצוא מגוון הפעלות ביתיות ברחבי הרשת, ביניהן יוגה ביתית, התעמלות על מזרן, ריקודים אל מול המסך ביחד עם הילדים ועוד אפשרויות רבות ונחמדות.

בדומה לשילוב פעילות גופנית בימים שגרתיים, פעילות גופנית תשפר את בריאותנו הכללית, תסייע בשחרור לחצים, תעניק פורקן לחרדות ותסיח את דעתנו מצרות היום-יום. כל אלו מקבלים משנה תוקף, ומהותיים לצורך התמודדות עם חרדה במלחמה או טיפול בדיכאון וחרדה.

שמירה על תזונה נכונה

באופן כללי, ישנו קו מחבר ישיר בין בריאותנו הנפשית לבין תזונתנו. תזונתנו עשויה להשפיע על מצב רוחנו ומצבנו הרגשי באופן משמעותי ולא פעם נטען כי תזונה בריאה ומאוזנת עשויה לסייע בהתמודדות עם מגוון מצבים רגשיים מורכבים כגון דיכאון וחרדה. בזמן מלחמה, כאשר החיים יוצאים משגרה והנטייה לאכילה רגשית הולכת ומתגברת, לשמירה על תזונה נכונה, ודבקות באכילה נכונה ומאוזנת חשיבות יתרה.

נקפיד לצרוך מזון אשר מיטיב עימנו, משביע אותנו לפרק זמן משמעותי ומספק לגוף שלנו את אבות המזון הנחוצים לו להתמודד עם המצב המלחיץ בו הוא שרוי – פירות, ירקות, דגנים מלאים עשויים להיות דוגמא טובה לצורך העניין. כמו כן, נקפיד על צריכת בשר ודגים טריים על פני מזונות מעובדים ופחמימות ריקות; זאת לצורך הגברת תחושת השובע והימנעות מנשנושים הנובעים בעיקר מאכילה רגשית ושעמום, ופחות מרעב אותנטי.

צמצום החשיפה לחדשות

במדינה כמו ישראל, המאופיינת בהופעת אירועים חדשותיים מרעישים חדשות לבקרים, רובנו מכירים את הדחף לשבת כל היום אל מול המסכים ולהתעדכן בחדשות, או להיות מחוברים לאפליקציות החדשות בטלפון הנייד. בזמן מלחמה צורך זה מתגבר. על אף התגברות הדחף, נשתדל דווקא להפחית את הצפייה בחדשות. לכן, מומלץ להגביל את הצפייה בחדשות לפרק זמן מוקצב (כמו צפייה משותפת ב"מהדורה המרכזית" בשעה 20:00) ולצרוך את החדשות ממקורות אמינים. האחרונים לרוב מבצעים סינון תוכן במידה והוא קשה לציבור, ובכך מפחיתים את החרדה הכללית.

לסיכום, חרדה ודיכאון הינן תגובות נורמליות לעת מלחמה. למרות זאת, ניתן להתמודד עמן באופן אשר יקל על תסמיניהם, ויאפשר לנו לצלוח את תקופת המלחמה בצורה בריאה ומקלה. שמירה על שגרת מלחמה היא מהותית לצורך הקלה על תסמיני החרדה מהמצב הביטחוני.