השינה היא אחד המנגנונים החשובים ביותר להתפתחותנו ולתפקוד מערכות גופנו. מנגנון אבולוציוני שנשמר אצל מרבית בעלי החיים, בעלי הכנף ואצל בני האדם. הפרעות שינה הם שם כולל למגוון בעיות הניכרות בכמות השינה ובאיכותה, במקצבי השינה ובתדירותה, בשינויים פיזיולוגיים והתנהגותיים חריגים והמתרחשים במהלכה, ובמעבר בין מצבי שינה ליקיצה.
כחמישים אחוז מתושבי העולם המערבי סובלים מהפרעות שינה מגוונות: אינסומניה, הפסקת נשימה, מחזורי שינה קצרים, סיוטי לילה, הפסקת נשימה, נרקולפסיה, ודיבור מתוך שינה
השינה היא אחד המנגנונים החשובים ביותר להתפתחותנו ולתפקוד מערכות גופנו. מנגנון אבולוציוני שנשמר אצל מרבית בעלי החיים, בעלי הכנף ואצל בני האדם. לשינה מבנה בן חמישה שלבים וכל שלב בו הכרחי ומהותי לתפקודנו הפיזיולוגי, הנפשי והקוגנטיבי.
הגוף והמוח זקוקים לשינה סדירה, מנוחה במיטה או נמנום אינם תחליף לשינה.
הפרעות שינה הם שם כולל למגוון בעיות הניכרות בכמות השינה ובאיכותה, במקצבי השינה ובתדירותה, בשינויים פיזיולוגיים והתנהגותיים חריגים והמתרחשים במהלכה, ובמעבר בין מצבי שינה ליקיצה.
הפרעות השינה נגרמות מסיבות שונות, בהשפעת גורמים חיצוניים, בשל השפעה משנית למחלות פיזיולוגיות ונפשיות, ובעיות במנגנון השינה עצמו.
להלן סקירה של כמה מהפרעות השינה השכיחות ביותר, בילדים ובמבוגרים הגורמות לחוסר שינה:
אינסומניה (נדודי שינה)
אינסומניה מאופיינת בקשיי הירדמות, במחזורי שינה קצרים, ביקיצות תכופות, ביקיצת בוקר מוקדמת או בשילוב של כמה מהמאפיינים הנ"ל.
שכיחותה של האינסומניה בקרב נשים גבוהה פי שתיים משיעורה בקרב גברים. בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי הבעיה מחמירה ומשפיעה באופן משמעותי על בני שני המינים.
נדודי שינה יכולים להופיע במקרים של מחלות פיזיולוגיות, מחלות כרוניות ופציעות המשבשות את מנגנון השינה הטבעי.
מחלות פסיכיאטריות, דכאון, חרדות ומצבי דחק משפיעים גם הם, וחלקם של החולים נוטה לסבול מנדודי שינה(אינסומניה). זאת בשל השפעה ישירה על מנגון השינה או במקרים של תופעות לוואי.
פאראסומניה – פעילות אוטומטית מתוך שינה
פאראסומניה היא שם כולל לפעילויות בלתי רצוניות הנעשות תוך כדי שינה: דיבור, הליכה מתוך שינה או ביעותי לילה. התופעה ייחודית משום שההפרעה אינה פוגמת באיכות השינה.
שכיחות הפאראסומניה גבוהה בקרב ילדים צעירים, ופעילות חריגה מתוך חלום אופיינית גם למבוגרים וקשישים (שנובעת ברוב המקרים ממחלה נוירולוגית-ניוונית). הפרעות שינה אלו אינה מקשה על תפקודו הפיזיולגי או הקוגנטיבי של הסובל ממנה ואיכות שינתו טובה בדרך כלל. אלא שבמקרים של הליכה מתך שינה יכול ההולך-ישן והלא מודע לסביבתו להיפגע, או במקרה של דיבור רם להפריע לישנים שבסביבתו. במקרים חריגים תיתכן התנהגות חריגה או אלימה.
תסמונת הפסקות נשימה בשינה
תסמונת הפסקות נשימה בשינה היא ההפרעה השכיחה ביותר. מתסמונת זו סובלים רבים מבני גיל העמידה ובעלי משקל היתר. מקורה של ההפרעה בחסימה של דרכי הנשימה העליונות בעת שינה, היוצרים מחסור באויר וכתוצאה של כך מאיצים את פעולתם של שרירי הסרעפת ובית החזה, כדי לשחרר את אותה החסימה.
בזמן הפסקת הנשימה וירידת רמת החמצן בדם מקיץ החולה באופן אוטומטי למספר שניות ספורות ומייד לאחר מכן חוזרת הנשימה לתיקנה. הישן אינו מודע ברוב המקרים ליקיצה ופתיחת דרכי הנשימה מלווה בנחירות רמות.
שרשרת האירועים של חסימה-יקיצה-פתיחה מתרחשת עשרות פעמים במשך הלילה, דבר הגורם לתחושת תשישות ולתפקוד חסר במשך היום. הסובלים מתסמונת זו מדווחים על נחרות רמות, יובש בפה בלילה ובבוקר, השתנה מרובה בלילה ומתחושה של קימה מ"שינה לא שינה".
מחקרים רבים מוכיחים את הקשר בין תסמונת הפסקות נשימה בשינה לתחלואה במחלות לב, שבץ מוחי, עליה בלחץ דם ובמחלות קרדיו-וסקולריות.
תסמונת הרגליים העצבניות
תסמונת הרגליים העצבניות היא הפרעת שינה נפוצה למדיי, הניכרת בתנועתיות מחזורית ובלתי רצונית של הרגליים, לפני השינה ובמהלכה. לתסמונת זו קשר עם מספר לא מבוטל של אנשים הסובלים מקשיי הירדמות.
הלוקים בתסמונת הרגליים העצבניות מדווחים על כמה מהתחושות הבאות:
- תחושת של כאב, נימלול, זרמים ו/או לחץ פנימי ברגליים. בחלק מהמקרים מדווחת תחושה דומה גם בידיים.
- צורך עז להניע את הרגליים ותחושת הקלה באמצעות תרגילים, עיסוי או קימה והליכה.
- הישנות יומית בהופעת סימפטומים והחמרה לפני שינת הלילה.
- יקיצות ליליות תכופות ותחושת ישנוניות במהלך היום.
בעיית שינה זו שכיחה למדי בקרב מבוגרים, בחולי אי-ספיקת כליות, בחולים הסובלים ממחלות ראומטיות ובקרב נשים בהריון.
הפרעות בתזמון שינה
הפרעות בתזמון שינה מקבצת כמה הפרעות ייחודיות שהלוקים באחת מהן סובלים משינה במועדים לא נורמטיביים: ממחזורי שינה לא סדירים, מתסמונת של שינה מוקדמת, דחיית שינה, יעפת ושינת יום המוחלפת בשינת הלילה.
מרביתם של הסובלים מהתסמונת זו הם מתבגרים ואנשים צעירים, דבר המקשה עליהם להשתלב במסגרות החינוך הרגילות, הצבא, האקדמייה ובעבודה בשעות שגרתיות. המודעות להפרעות התזמון בשינה נמוכה ורבים מהלוקים בה אינם מאובחנים כראוי והטיפול בהם לוקה בחסר.
מחקרים מתקדמים מצביעים על קשר אפשרי בין תסמונת זו להופעתה בקרב הסובלים מהפרעות קשב והיפראקטיביות.
נרקולפסיה
הפרעת שינה מיוחדת ונדירה, המאופיינת בהתקפי שינה אקראיים במשך היום ובלי קשר לאיכות וכמות השינה בלילה. יש להדגיש שבעיית שינה זו ייחודית משום שהיא מתרחשת גם לאחר שינה סדירה במשך הלילה (הכוללת מחזורי שינה תקינים) וללא דיווח של החולה על עייפות.
התקפי השינה היומיים מאופיינים בחלימה סוערת, בנפילה פתאומית (ללא איבוד ההכרה), במצבי צחוק וכעס, הזיות בזמן ההירדמות והיקיצה, והתקפים קצרים של שיתוק בתהליך ההירדמות או היקיצה.
ביעותי לילה
ביעותי לילה היא הפרעת שינה המורכבת משני חלקים עוקבים: 1) בלתי הכרתי ותוך כדי שינה; 2) הכרתי ובמהלך היקיצה מהסיוט. בעת החלימה חווה החולם מראות ותחושות של פחד קיצוני וחוסר יכולת להקיץ (לחזור למודעות ולהירגע). במקרים רבים שקוע החולם עמוק עמוק בחלומו ולא ניתן להעירו ולהרגיעו. בעת החלום ניתן לשמוע את החולה צועק, נושם בכבדות, מדבר או גונח.
עם היקיצה מהסיוט סובל החולם מהזעת יתר, מדפיקות לב חזקות ומנשימות כבדות. במרבית המקרים הוא לא יזכור את המראות שחלם ואת התופעות שהדאיגו את סביבתו שהיתה ערה. שהרי התופעות מהן סבל התרחשו במצב בלתי הכרתי. ברוב המקרים אין מדובר בחלומות של ממש, מה שמקשה להבין את סיבת הפחד הקיצוני והתחושות שנלוו לכך.
ביעותי לילה בקרב מבוגרים נדירים, ונוכחותם מצביעה על אירועים טראומטיים בעברו של החולם: מלחמה, פציעה, תאונת דרכים, אונס, ואובדן של אדם קרוב. בקרב ילדים בגילאי שנתיים עד שש נפוצה התופעה ובחלק מהמקרים הם מסוגלים לזכור את החלום ולתאר את התחושות שנלוו למראות.
תחושת הפחד שארעה בעת הסיוט משאירה את המתעוררים ממנה במצב בלבולי, ובמקרים קיצוניים לגרום לתופעה של אמנזיה זמנית.
החשפות חוזרת ונשנית לביעותי לילה גורמת למחסור בשינה ולתפקוד לקוי במהלך היום. במקרים נוספים היא מקשה גם מבחינה נפשית, כאשר החולם כן זוכר את שנחלם והמראות מזכירים לו אירועים טראומטיים ומחזירים אותו לשם.
הפרעות שינה בילדים
בעיות שינה נפוצות מאוד בקרב ילדים וכשליש מבני השנתיים ועד לגיל חמש סובלים מהם.
הפרעות שינה התנהגותיות מאופיינות בהתנגדות ללכת לישון, התעקשות לישון בחדר ובמיטת ההורים, קושי להירדם לבד, קימה עצמאית וחזרה למיטת ההורים, שינה קלה, התעוררויות מרובות וקושי להירדם שוב או בקשות תכופות לשתיה או אכילה.
בעיות שינה אלו מקשות על בניי של סדר יום תקין לילדים ההולכים למסגרות חינוכיות וכן על ההורים שמפסידים שעות שינה, שאיכות שנתם פוחתת וכתוצאה של כך נפגע גם התפקוד היומיומי, הפיזיולוגי והנפשי שלהם (בבית ובעבודה).
הקניית הרגלי שינה לקטנטנים היא משימה ארוכת טווח ונעשית תוך כדי משא ומתן תמידי עם הילדים, הבנת צרכיהם ושלבי המעבר הגדילה שהם חווים. כדי לאפשר להם להירדם בצורה עצמאית ותוך שיפור תחושת הבטחון הרגשי והעצמי שנחוצים להם, להמשך תקין של התפתחותם.
ילדים סובלים גם מבעיות שינה פיזיולוגיות ונפשיות כגון פאראסומינה (ובמיוחד מתופעת ההליכה בשינה), הפסקות נשימה עקב בעיות במבנה הגרון ובדרכי הנשימה העליונות, הפסקות שינה עקב אסטמה ומחלות נשימה, וביעותי לילה שנפוצים אצלם.
הפרעות שינה יש לאבחן בזמן ולא להזניח. בעיות שינה זמניות וקבועות מקשות על תפקודנו הנפשי והפיזיולוגי. אבחון נכון מאפשר לרופא המטפל להתאים את הפתרון התרופתי או האלטרנטיבי לכל בעייה.
שינה טובה מבטיחה לנו בריאות גופנית ונפשית ומשפרת באופן משמעותי את איכות חיינו.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94