סכיזופרניה – מהי ומהם דרכי הטיפול?

1 בינואר 2013
סכיזופרניה

אדם אשר חולה בסכיזופרניה מתמודד, למעשה, עם שני קשיים מרכזיים (אך לא היחידים, כמובן): ראשית, זו התמודדות עם הקושי שבקיומה של המחלה בגופו, או בראשו, מה שעשוי לנתק אותו לחלוטין מהווייתו ומהמציאות סביבו; שנית, זו התמודדות עם תגובתה של הסביבה, שלרוב מתקשה לקבל את התנהגותו הבלתי מוסברת ודוחה אותו, במתכוון או שלא במתכוון. כך, הקושי הכפול שאתו מתמודד החולה הסכיזופרן מכביד עליו בכל צעד ושעל.

מה זה סכיזופרניה?

סכיזופרניה היא הפרעה נפשית אשר פוקדת כאחוז אחד מהאוכלוסייה העולמית. בישראל היא ‘אחראית’ על כ-50% ממקרי האשפוז בבתי חולים לבריאות הנפש. זוהי מחלה כרונית, שהלוקה בה יצטרך להתמודד אתה לאורך כל חייו. זוהי מחלה שמכניסה את החולה למצב תודעתי משלו, בעקבות הופעת מחשבות שווא, הלוצינציות, פראנויות ועוד. יש לציין שסכיזופרניה חמורה אף יכולה להביא להיווצרות מחלות נוספות ולהידרדרות במצבו הפיזי של החולה.

סכיזופרניה – תסמינים

  • מחשבות שווא, פראנויות
  • הזיות והלוצינציות
  • התנהגות לא ברורה (בעקבות ההלוצינציות, שגורמות להופעת גירוי שמקורו במחשבה, ושאינו קיים במציאות)
  • דיבור לא ברור
  • חזרה על מילים או על משפטים
  • התנהגות קטטונית
  • אפאתיות
  • גירוי רגשי נמוך
  • תנועות לא ברורות

 

סוגי סכיזופרניה

כדי להבין מה הם סוגי הסכיזופרניה הקיימים כיום, על פי ספרי הרפואה, יש להכיר קודם את חלוקת מאפייני המחלה – למאפיינים חיוביים ולמאפיינים שליליים. המאפיינים החיוביים הם למעשה ‘תוספת’ להתנהגות הרגילה (דבר המצטרף להתנהגות הרגילה – לדוגמה מחשבות שווא) ואילו המאפיינים השליליים מסמלים חוסר (לדוגמה: כהות רגש, ירידה ביכולת הרגשית).

בהתאם לכך, מוגדרים שלושה סוגי סכיזופרניה עיקריים:

  1. סכיזופרניה פרנואידית: מתאפיינת בעיקר בתסמינים חיוביים. אנשים הלוקים בסוג זה של סכיזופרניה יהיו חשדניים מאוד, פרנואידים ואף עוינים לסביבתם
  2. סכיזופרניה קטטונית: מתאפיינת בעיקר בתסמינים שליליים, כמו חוסר תנועה, פעילות ללא קשר לסביבה (בשל ירידה בתגובה לגירויים חיצוניים) ועוד
  3. סכיזופרניה בלתי מאורגנת: יכולה לכלול תסמינים חיוביים ושליליים, בעיקר בנוגע לרגש ולתגובה לסביבה, ומתאפיינת בעיקר בדיבור לא מאורגן

 

האם סכיזופרניה היא תורשתית?

כמו הפרעות נפשיות רבות (דיכאון, מאניה דפרסיה ועוד) גם פה הגורמים אינם ידועים עד תומם, נכון להיום. עם זאת, ישנן כמה קבוצות סיכון כמו במקרים של סכיזופרניה תורשתית, שלמשתייכים אליהן סיכוי גבוה יותר ללקות במחלה: אנשים שבמשפחתם התגלו מקרי סכיזופרניה; נשים בהיריון או לאחר לידה – בעיקר אם אלו לוו בסיבוכים כלשהם; נטילת סמים קשים (LSD לדוגמה); חולים במחלות אורגניות כמו מחלת הנטינגטון או אפילפסיה.

 

אבחון

אבחון מחלת הסכיזופרניה נעשה, כמובן, על ידי פסיכיאטר. לרוב ידרוש האבחון כמה פגישות, שבמהלכן יעמוד איש המקצוע על התנהגותו של החולה וינסה להבין דרך זה את מצבו. לעיתים יכלול האבחון גם נטילת דגימת דם.

לאחר האבחון הרפואי, יותאמו למטופל התרופות שיסייעו לו להתמודד טוב יותר עם המחלה, ואף להתנהל כבשגרה בעזרתן. את שלב התאמת הטיפול התרופתי ניתן להפוך כיום למדויק מאוד על סמך ניתוח המטען הגנטי של המטופל – בעזרת נוירופרמג’ן : בדיקה זו מנתחת את נתוניו הגנטיים המטופל ועל סמך זה מסוגלת להתאים למטופל את התרופה היעילה והטובה ביותר עבורו.

 

כיצד מתבצע הטיפול בסכיזופרניה?

כפי שציינו בפתיחה, מדובר במחלה כרונית. אדם אשר לוקה בה יצטרך להתמודד איתה לאורך כל חייו. כיום, בעזרת הטיפול התרופתי המתאים, ניתן ‘להשתלט’ על תסמיניה ולנהל חיים תקינים ושגרתיים. מצד שני – היעדר טיפול עשוי לגרום להחמרת המצב, עד כדי נטייה אובדנית, עוינות ואגרסיביות רבה מצד החולה ועוד. לכן חשוב מאוד לטפל במחלה בעזרת התרופות המתאימות ולאזן אותה.

התאמת תרופה והמינון בצורה מדוייקת ומדעית באמצעות נוירופרמג’ן יכול להפוך את הטיפול למדויק וליעיל במיוחד: על ידי ניתוח המטען הגנטי של החולה, בעזרת הערכה, יוכל הפסיכיאטר לצפות את מידת השפעתן של תרופות שונות על החולה ואת תופעות הלוואי שעשויות להיגרם בעקבות נטילתן, וכך לבחור עבורו את התרופה היעילה ביותר, שתסייע לו לשוב למסלול החיים הרגיל.

לקריאה נוספת : 

 

תפריט נגישות

תפריט ניווטלדלג לתוכן הראשיחלק תחתוןיצירת קשרמפת אתרהצהרת נגישות