נחירות – איך הן נגרמות ומהם דרכי הטיפול?

מי הם הנוחרים?

שימו לב לתוצאות המחקרים שסקרו את אוכלוסיית הנוחרים:

• 50% מהאוכלוסייה סובלת מנחירות ברמה כזו או אחרת – ברובם גברים.
• למעלה מ-50% מהגברים נוחרים בעת השינה.
• סביב 30% מקרב הנשים נוחרות בעת השינה, נתון שעולה אחר גיל המעבר.
• בקרב ילדים, 10-15% מהילדים סובלים מנחירות, לרוב על רקע בעיות אנטומיות שונות.

למרות שמדובר בתופעה שכיחה, שיש שיכנו אותה 'חברתית', חשוב לשים לב אליה, ובעיקר לסימנים שמסמנים שכדאי לבצע בדיקה רפואית. בשורות הבאות נסקור כיצד נחירות נגרמות, נציג את הסיבות המרכזיות לתופעה ונפרט את הדרכים העיקריות להתמודדות ולטיפול.

מהן נחירות?

נחירות הן דבר נפוץ מאוד, שנגרם כאשר זרימת האוויר, בעת השינה, לא עוברת בצורה חופשית. כך למשל, כאשר 'האף סתום' והוא חסום באופן מלא או חלקי, או לחלופין כאשר המעבר בגרון חסום גם הוא בצורה כזו או אחרת, האוויר שנכנס דרך האף או הגרון גורם לרטט ברקמות הרכות בחך ובגרון. זה מה שיוצר למעשה את הצליל המוכר של הנחירה.

מעבר לרעש שמפריע למי שישן באותו החדר עם 'הנוחר', נחירות עלולות להעיד על משהו נוסף – מאמץ יתר של מערכת הנשימה, מה שעלול לשמש כסימן שאולי צריך לפנות לבדיקה רפואית או ייעוץ מקצועי.

מה גורם לנחירות?

יש מספר גורמים שיכולים להוביל לנחירות: גורמים ביולוגיים המושפעים מהמבנה האנטומי של הגוף וכן גורמים התנהגותיים, שמקורם בהרגלי חיים שונים.

הכירו את הסיבות המרכזיות הגורמות לנחירות:

1. מבנה החיך והענבל: חיך רך או מוארך וענבל מוגדל ונפול יכולים לחסום את נתיב האוויר בצורה חלקית וליצור רטט.
2. שקדים ואדנואידים: בעיקר בקרב ילדים אלו חוסמים את דרכי הנשימה וגורמים לשינה לא שקטה.
3. לשון גדולה או נפולה: לשון גדולה או כזו שנופלת אחורה בשינה מצמצמות את חלל הלוע וחוסמות חלקית את נתיב האוויר.
4. אף סתום או בעיות אף: אף סתום מנזלת או בעיות שונות במבנה כמו סטייה במחיצה מגבירים את הסיכוי לנחירות.
5. השמנת יתר: עודפי שומן סביב הצוואר מצמצמים את קוטר דרכי הנשימה.
6. צריכת אלכוהול ותרופות סדטיביות: הרגלים אלו מרפים את שרירי הלוע ומחמירים את התופעה.
7. עישון: גורם לגירוי בחלל הפה ולדלקתיות ברקמות מה שיכול להגביר את החסימה.
8. תנוחות שינה: שינה על הגב מאפשרת ללשון לשקוע אחורה ולחסום את נתיב האוויר.
9. גיל: עם ההזדקנות הרקמות מאבדות מגמישותן והשרירים נחלשים, מה שמגביר את שכיחות הנחירות.

נחירות אצל גברים, נשים וילדים

• ילדים: אצל ילדים הנחירות נובעות לרוב מסיבות רפואיות או אנטומיות, כמו הגדלה של השקדים או האדנואידים, אלרגיות או בעיות במבנה הלסת והאף. כתוצאה מהנחירות, גם איכות השינה של הילדים עלולה להיפגע, מה שיכול להוביל לעייפות תכופה ואפילו לפגוע בהתפתחות הילד. אבחון אצל ילדים מתבצע בדרך כלל באמצעות סקר שינה, בדיקה של דרכי הנשימה ולעיתים גם פוליסומנוגרפיה: בדיקה שמנטרת את דפוסי השינה והנשימה בלילה.
• גברים: שכיחות הנחירות גבוהה יותר אצל גברים בהשוואה לנשים, בעיקר עקב הבדלים אנטומיים כמו רוחב דרכי הנשימה או הורמונים המשפיעים על הרפיית שרירי הגרון בזמן שינה. גורמים נפוצים לנחירות כוללים עודף משקל, אלכוהול, עישון ומבנה אנטומי של הלסת או חלל הפה.
• נשים: בגיל הפוריות השכיחות פחותה והתופעה מופיעה בדרך כלל בגיל מבוגר יותר או בתקופות של שינויים הורמונליים. גורמים נפוצים כוללים השמנה, שינויים הורמונליים, אלרגיות ובעיות אנטומיות בדרכי הנשימה. אבחון נשים כולל הערכה רפואית דומה לזו של הגברים, עם דגש על גורמים הורמונליים והשפעתם על דפוסי השינה.

נחירות ודום נשימה בשינה: מתי זה מסוכן?

נחירות אינן תמיד מסוכנות, אך לעיתים הן עשויות להעיד על תסמונת דום נשימה בשינה, מצב שבו מתרחשות הפסקות נשימה חוזרות במהלך הלילה. בעוד שנחירה תמימה נובעת לרוב מרטט של דרכי הנשימה העליונות בלבד, בדום נשימה השינה מופרעת באופן משמעותי מה שעלול לגרום לירידה בחמצן בדם ולעייפות חמורה במהלך היום.

קיימים מספר סימנים שמחייבים פנייה דחופה לרופא, כגון נחירות קולניות מאוד עם הפסקות נשימה ניכרות, עייפות קיצונית ביום, שיעול או חנק בלילה, קימות מרובות והקאות, לחץ דם גבוה או כאבי ראש בבוקר.

דום נשימה בשינה עלול להוביל לבעיות בריאותיות חמורות, כולל יתר לחץ דם, מחלות לב, שבץ מוחי והפרעות מטבוליות, לכן חשוב לבדוק ולטפל בבעיה במהירות. טיפול מוקדם משפר את איכות השינה, מעלה את רמות האנרגיה במהלך היום ומפחית את הסיכונים הבריאותיים לטווח הארוך.

דרכי טיפול בנחירות וממה כדאי להימנע

הטיפול בנחירות יכול להיות מותאם לסיבה ולהיקף הבעיה, והוא מתחיל בדרך כלל בשינויים באורח החיים. צעדים פשוטים כמו ירידה במשקל, הפתחה ואף הימנעות מצריכת אלכוהול, הפסקת עישון ושינוי תנוחת השינה יכולים לשפר משמעותית את תדירות ועוצמת הנחירות.

בנוסף, קיימים אמצעים לא ניתוחיים שיכולים לסייע. התקנים דנטליים שמקדמים את הלסת התחתונה ומסייעים להרחבת דרכי הנשימה, מכשיר CPAP נחשב לטיפול היעיל ביותר לדום נשימה בינוני-קשה ושומר על דרכי הנשימה פתוחות במהלך הלילה. גם תרגילים לחיזוק שרירי הגרון יכולים לסייע בהפחתת הרעידות האחראיות לנחירה.

במקרים מסוימים, כאשר האמצעים הפשוטים אינם מספקים, יש לשקול טיפול ניתוחי. בין הניתוחים הנפוצים: ניתוחים בלוע ובחיך, לקיצור ענבל או כריתת רקמות; ניתוחי אף לתיקון מחיצות אף, ובקרב ילדים – ניתוחים של שקדים ואדנואידים.

חשוב להדגיש כי טיפולים ניתוחיים נשקלים רק לאחר שמוצו את כל האלטרנטיבות.

לסיכום, אסור להתעלם מנחירות

נחירות אינן רק רעש מטריד. הן עלולות להצביע על בעיות בריאותיות משמעותיות במיוחד, על אחת כמה וכמה כאשר הן מלוות בדום נשימה בשינה. אבחון וטיפול מוקדמים יכולים לשפר בצורה משמעותית את איכות השינה, את רמות האנרגיה במהלך היום ואת הבריאות הכללית והנוחות של בני המשפחה, ובמקרים מסוימים – לאבחן בהקדם בעיות רפואיות אחרות.

יש להדגיש כי בכל מקרה של נחירות קולניות או חשד לדום נשימה, בכל גיל, יש לפנות לרופא מומחה, בין אם אא"ג או רופא שינה, על מנת לקבל אבחון מדויק והמלצות טיפול מותאמות אישית.