מאת: מטעם כצט
תאריך פרסום: 
תאריך עדכון: האם מי שנוטל תרופות בקביעות צריך לבדוק אם הן בגדר חמץ? אילו תרופות כשרות לפסח? מה עושים אם התרופה חיונית ואין לה תחליף כשר? רגע לפני שמסבים לארוחת החג – כמה דברים שכדאי לדעת על תרופות בפסח
ההכנות לחג הפסח בעיצומן: הבית כבר נקי, החמץ הובער והקניות לארוחת החג כמעט הסתיימו. לפני שמתחילים לקרוא בהגדה ולרוץ מארוחה לארוחה, כדאי לעיין ברשימת התרופות הכשרות לחג וללמוד על הקשר בין תרופות לחמץ – על כל צרה שלא תבוא.
תרופות בפסח – למה כדאי לשים לב?
תרופות שונות מכילות חומרים שהם בגדר חמץ, כמו גלוקוז, אלכוהול המופק מחיטה, סורביטול וחומרי טעם שיש בהם חשש לחמץ. לרוב תרופה אינה כשרה לפסח כשהחומר המגבש אותה עשוי עמילן חמץ או הציפוי החיצוני שלה עשוי סיבים המופקים מעמילן.
- סירופ לילדים עשוי להיות להכיל עמילן סוכרי להמתקת הטעם שאינו כשר
- ויטמינים המופקים מדגנים אינם כשרים
- כמוסות וכדורים שנוטלים בבליעה לרוב מותרים לשימוש בפסח
- תרופות וסירופ שיש בהם חומרי טעם – מוטב לבדוק עם היצרן האם הם כשרים
- תרופות שנועדו לייצב לחץ דם, סוכרת וכולסטרול, בדרך כלל כשרות
עם זאת מי שנוטל תרופה בקביעות וחושש שיש בה מרכיב חמץ – יכול להתייעץ עם הרופא המטפל שלו על תרופה חלופית. בכל מקרה – אין להפסיק שימוש בתרופה בלי להיוועץ ברופא המטפל.
לקראת החג מתפרסמים מדריכי כשרות וחלק נרחב מהם מוקדש לשימוש בתרופות. רוב המדריכים דומים ונסמכים על אותה רשימת תרופות שכשרות מרכיביהן נבדקו על ידי רבנים. תרופות כשרות לפסח אינן מכילות מרכיבים שיש בהם חשש לחמץ, כמו עמילן תפוחי אדמה ועמילן תירס, במקום עמילן חיטה. על מנת לדעת בוודאות אם התרופה כשרה, עליכם לפנות לבתי המרקחת של קופת החולים שבה אתם חברים, ולקבל את רשימת התרופות שנבדקו ונמצאו מותרות לשימוש בפסח.
מי אחראי על רשימת התרופות הכשרות לפסח?
ככזאת שמטרתה היא לסייע לציבור הצורך תרופות לשמור על ההלכה, ולמנוע נטילה של תכשירים המכילים חמץ במהלך חג הפסח, רשימת התרופות הכשרות מעודכנת מידי שנה.
מידי שנה, מתפרסמת רשימת התרופות הכשרות על ידי הרבנות הראשית לישראל, בראשות הראשון לציון הרב דוד יוסף והרב קלמן בר. כמו כן, הרשימה נערכת בשיתוף גופי בריאות ורגולציה, כגון משרד הבריאות, רוקחים מקצועיים וקופות החולים.
אילו תרופות מותרות בפסח בכל מקרה?
על פי רוב, ישנן תרופות אשר אינן מהוות חשש לחמץ מעצם הרכבן, ולכן מותרות לשימוש בפסח באופן גורף; גם ללא תעודת כשרות:
• זריקות מכל הסוגים
• פתילות רקטליות או וגינליות
• חוקנים
• תרסיסים חיצוניים
• משחות
• טיפות עיניים, אף ואוזניים
• שאיפות אינהלציה
תרופות אלו אינן נצרכות דרך הפה, או שאינן ראויות למאכל אדם, ועל כן אינן אסורות לצריכה; זאת גם ככל והן הכילו רכיבי חמץ במהלך שלב ייצורן.
כיצד יש לקרוא את רשימת התרופות הכשרות?
רשימת התרופות הכשרות מחולקת על פי שמה המסחרי של התרופה וצורת המתן שלה. להלן מספר דוגמאות לראשי תיבות אשר אתם עשויים להיתקל בהם עם קריאת הרשימה:
– Tablets (Tabs) – טבליות
– Capsules (Caps) – כמוסות
– Syrup – סירופ
– Suspension – תרחיף
– Drops – טיפות
כאן המקום לציין – יש להקפיד על בירור האופן המדויק של צריכת התרופה; זאת מכיוון שאין דינה של גרסת צריכה אחת לאחרת, שכן אין כל גרסה של תרופה מסוימת תהיה כשרה.
מה באשר לויטמינים ותוספי תזונה? האם הם כלולים?
בהחלט. ויטמינים ותוספי תזונה עשויים להוות גם הם חשש לחמץ; במיוחד כאשר מדובר בתוספי לעיסה או סירופ. ככלל, נמליץ למקפידים להתייעץ עם רופא המשפחה לצורך איתור החלופה המתאימה.
תרופות שאסור להשתמש בהן בפסח – ומדוע?
ככלל, ישנם תכשירים שהשימוש בהם נאסר בפסח עקב חשש ממשי ופרמננטי להכלת חמץ. בין תכשירים אלו ניתן למנות:
– תרחיפים (Suspensions) – לעיתים קרובות מכילים אלכוהול אשר מופק מתבואה, או ממרכיבי חמץ אחרים.
– כדורי מציצה – על פי רוב מכילים רכיבים כמו גלוקוז, סורביטול, חומרי טעם וריח. אלו עלולים להיות מבוססי חמץ בהסתברות גבוהה.
– טבליות לעיסה – לעיתים קרובות תכשירים אלו מכילים רכיבים שאינם כשרים לפסח.
ומה אם אין חלופה כשרה?
ככל ומדובר בתרופה חיונית, או במצב של פיקוח נפש – ההלכה היהודית מתירה, ואפילו מחייבת, את המשך השימוש בתרופה, גם אם איננה כשרה. בנוסף, גם במקרה של היעדר תחליף ראוי, ניתן להמשיך את השימוש תוך ייעוץ עם רופא מוסמך ורב.
