רוצה להיכנס להריון?

כדי שהתרחיש הזה יקרום עור וגידים, עליך לבצע הרבה מאוד פעולות: חלקן במהלך ההריון, ואחרות עוד בחודשים שלפני. אז איך תתכונני להריון בצורה האידיאלית והבטוחה ביותר?

הדרך להריון עוברת אצל הרופא

השלב הראשון, אותו מומלץ לבצע כשלושה חודשים לפחות לפני הניסיונות להרות, הוא לפגוש את רופא הנשים. המטרה היא לתכנן את ההריון ולבנות תוכנית מלאה המותאמת לאותה אישה, על פי המצב הבריאותי, ההיסטוריה הרפואית, גורמי הסיכון וכן הלאה. בהתאם לפרמטרים אלו ואחרים, תופני לביצוע בדיקות רלוונטית (דוגמת בדיקת דם) או לקבל את החיסונים הנדרשים.
ההמלצה לגשת לייעוץ רפואי נכונה על אחת כמה וכמה במקרה של נשים בקבוצת סיכון לסיבוכי הריון, דוגמת נשים שעברו פעם הפלה (ובייחוד הפלות חוזרות) או לידה שקטה, נשים שהתמודדו עם סיבוכי הריון, נשים הסובלות ממחלות רקע ועוד.

הריון תקין בגוף בריא

תפיסה שגורה היא שבהריון צריך לאכול כמות גבוהה מהרגיל, "בשביל שניים". בפועל, מה שיותר חשוב הוא שתפריט התזונה יהיה מאוזן, בריא ויכלול את הרכיבים התזונתיים ההכרחיים לאם ולעובר. חלק גדול מהנשים מתעלמות מהעובדה שהמעבר לתפריט בריא יותר, יכול וצריך להתבצע ביתר שאת בחודשים שלפני הכניסה המתוכננת להריון.
לכל אישה מצב בריאותי נתון, מדדים שעליה לשפר וסיכונים אחרים שממתינים לה מעבר לפינה, ולכן מומלץ להרכיב תפריט תזונה אישי ולשים דגש גם על פעילות גופנית מספקת. בכל אופן שמרי על אורח חיים תקין ככל שניתן במהלך תקופה זו והקפידי להיות פעילה ככל שניתן. השינויים הדרושים לפני ההריון כוללים גם הפסקה של העישון, במיוחד במקרה של טיפולי פוריות –הסיבה היא שעישון עלול להפחית את הסיכויים להצלחת התהליך.

תוספי תזונה: החשיבות המכרעת של חומצה פולית ויוד

לתזונה האימהית במהלך ההיריון יש השפעה קצרת טווח וארוכת טווח על מצבי בריאות וחולי של ההרה עצמה וגם אצל העובר, היילוד והבוגר.

חומצה פולית בהריון

חומצה פולית היא ויטמין המשתייך לקבוצת ויטמיני B, שהכרחי לבנייתם של תאי הגוף ולתהליך חילוף החומרים התקין. החומצה הפולית מקטינה באופן דרסטי את הסיכון למומים בעובר, דוגמת מומים בתעלה העצבית של העובר או שדרה שסועה, חלקם בעלי סיכון לנכות או אפילו למוות העובר. חומצה פולית קיימת אמנם בכמויות נאות במזונות מסוימים, דוגמת בננות, אבוקדו או ברוקולי, אבל סביר שכמויות אלה רחוקות מלהיות מספיקות על רקע העובדה שגוף האישה בהריון זקוק לחומצה פולית בכמות של יותר מפי ארבעה (!) ביחס לנשים לא הריוניות. מבחינה מעשית רצוי שהאישה תצרוך חומצה פולית במשך כל תקופת הפוריות, אבל גם אם לא: במיוחד בשלושת החודשים טרם הכניסה המיועדת להריון ובשלושת החודשים הראשונים שלו. המינון המקובל הוא לרוב 400 מיקרוגרום ליום, מכל המקורות, אולם ייתכן שלנשים בעלות סיכון מוגבר למומים יוחלט על כמות גדולה יותר.

יוד בהריון

בימים כתיקונם, המינרל החשוב הזה מסייע בפעילות התקינה של בלוטת התריס, לוקח חלק משמעותי בהזנת הגוף ובשמירה על משקל תקין, תורם למערכת החיסונית ואפילו משפר את מצב הרוח.
בהקשר הנוכחי, היוד הוא בעל השפעה על פוריות האישה ועל התפתחות העובר ברחמה.

• במישור הראשון, השפעה על המוח המתפתח ולכן המלצת משרד הבריאות היא להתחיל בצריכת יוד טרם ההיריון, כחודש לפני.
• במישור השני קיימת השפעה ישירה על בלוטת התריס האחראית על חילוף החומרים בגוף. חסר יוד , אפילו בכמות מועטה, יכול להביא לתחלואה בעוברים ובילודים בהמשך ולמצב של תת תריסיות בקרב באימהות.
  סקרים שנעשו בשנים האחרונות מצאו שחסר ביוד נפוץ ביותר במדינת ישראל.

היוד נמצא בחלב ניגר, ביצים, דגים, אצות אבל האוכלוסייה שלנו לא צורכת מזונות אלו באופן מספק. על פי המלצת האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה, חסר ביוד עלול לפגוע בהתפתחות הקוגניטיבית של העובר. הצריכה המומלצת של יוד בהיריון ובהנקה הינה 250 מק"ג ליממה. בישראל קיים מלח מועשר ביוד אבל על מנת לא להגדיל את צריכת המלח בשימוש הביתי ניתן להיעזר בתוספי תזונה המכילים יוד (פוטסיום יודיד).

תוספים אלו נוחים לצריכה ובטוחים בשימוש. נטילת יוד באמצעות טיפות מדודות מאפשרת טיפול הדרגתי, גמיש ומותאם אישית.
מחקרים הראו שחסר ביוד במהלך ההריון עלול לגרום להישגים נמוכים של הילדים במישור הקוגניטיבי עם גדילתם, לרמות IQ נמוכות בהשוואה ליתר האוכלוסייה ולפגיעה במערכת העצבים. הנשים עצמן עלולות לסבול מתת פעילות של בלוטת התריס או מהתפתחות גידולים בבלוטה.

*** חשוב לציין שתהליך הנטילה של התוספים, במקרה של חומצה פולית ויוד כאחד, חייב להתבצע בהנחיית רופא / דיאטן/ית קליני או תזונאי/ת מוסמך משרד הבריאות, המלווים את ההיריון. הסיבה היא שנטילה עודפת או בלתי מבוקרת של התוספים עלולה לפגוע ביעילות שלהם, ובמקרים מסוימים אף בבריאות האישה והעובר. ***

בדיקות סקר גנטיות בהריון

לפי נתוני משרד הבריאות, בכ-3% מבין הלידות נולד עובר עם מום או מחלה תורשתית. מטרתן של הבדיקות הגנטיות היא לאתר מומים ומחלות תורשתיות חמורות בעובר, מה שיאפשר קבלת ייעוץ גנטי מותאם או החלטות מעשיות ביחס להמשך ההריון.

את הבדיקות הגנטיות ניתן לבצע במהלך ההריון, אבל ההמלצה היא לעשות זאת עוד קודם לכן. רוב הבדיקות הן בדיקות סקר (בעיקר בדיקות דם) הבוחנות את הסיכון למחלות רלוונטיות או למומים מולדים בעובר.