לאור המצב הביטחוני המתוח מאז ה-7 באוקטובר, אזרחים רבים סובלים מתסמינים נפשיים כמו חרדה ולחץ. מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין תחושת הביטחון הכללית לבין בריאות הנפש, כאשר ככל שתחושת הביטחון פחות יציבה, כך גם המצב הנפשי ירוד יותר. מלחמות, וביניהן כמובן גם המלחמה בה אנו נמצאים בימים אלו, מהוות את הקיצון שבמצבים הביטחוניים המעורערים, ולפיכך גורמות ללחץ נפשי מתמשך, דיכאון, חרדה והפרעות נפשיות נוספות בשל גורמים רבים. אז מה עושים במצב של חרדה במלחמה, מתי ולמה זה בכלל קורה ואיך להתמודד עם המלחמה? על זאת ועוד באנו לדבר היום.
השפעת מלחמה על בריאות הנפש: מה קורה ולמה?
חרדה במלחמה היא תסמין נפוץ מאוד במצבים ביטחוניים שכאלו, לצד הפרעות נפשיות נוספות שמתעוררות במהלך מלחמה כגון מצב מתמשך של אי-ודאות, פחד ומתח נפשי. החשש הבלתי פוסק ממה שעתיד לקרות בכל רגע, הלחץ הכרוני הנובע מכך ותחושת חוסר הביטחון הקיצונית, מגבירים כולם את הסיכוי להופעתן של בעיות נפשיות, שמקשות עוד יותר להתגבר על המצב הקיים.
חשוב להבין שלא רק עצם הידיעה שאנו נמצאים במלחמה הוא שמשפיע על הרגשות והבריאות המנטלית שלנו, ומכניס אותנו לחרדה במלחמה, אלא גם פעולות ומעשים שאנו נוקטים לרבות חשיפה לאלימות, ואף כאלו שאינם בשליטתנו כגון אובדן ועקירה מהמקום המוכר והידוע. כל אלו, במקרים חמורים, עלולים להתפתח אף למצבים של דיכאון קליני ופוסט-טראומה שתתפרץ במוקדם או במאוחר.
מעתה והלאה: דיכאון במהלך ואחרי מלחמה
תחושות של אובדן, בדידות ותסכול, בעיקר בעת מלחמה, עלולות לעורר דיכאון בקלות רבה לאור העובדה שהן גורמות להשפעות פסיכולוגיות שונות כגון חוסר תקווה, ואפילו חוסר משמעות. במקרים חריגים כגון אובדן ממשי של בן משפחה או חבר קרוב, ואפילו אובדן של רכוש יקר ערך במהלך המלחמה, סף הדיכאון ורמת החומרה שלו עלולים לעלות עוד יותר, ולהגיע למצבים שקשה להתגבר עליהם.
באזורי מלחמה, אנשים אשר סובלים מדיכאון כזה או אחר עלולים לפתח ולזהות תסמינים ראשוניים לרבות:
- תחושת ריקנות וניכור במקום בו הם נמצאים
- קושי להירדם או שינה לא רציפה באופן חריג
- עייפות מתמשכת כתוצאה מאי שקט תמידי
- ירידה במוטיבציה ובעניין בפעילויות יומיומיות
אם לא דיי בכך, חוויות מלחמה יכולות להותיר חותם עמוק על נפש האדם, כשהן מובילות לפגיעות פסיכולוגיות שונות, דיכאון וחרדה, אשר עשויות להימשך שנים רבות לאחר הרגיעה הביטחונית. התמודדות עם דיכאון לאחר המלחמה היא לעיתים קשה ומורכבת, ודורשת תמיכה מקצועית וחברתית כדי לשקם את התחושה של ערך עצמי ותקווה לעתיד.
על הקשר הישיר בין חרדה למלחמה
בבסיסה, חרדה היא תגובה רגשית טבעית המתעוררת במצבים של איום או סכנה, ובאה לידי ביטוי כפחד, דאגה ומתח. במצבי חירום ולחץ לרבות מלחמה, החרדה עשויה להתגבר, שכן הגוף מפעיל מנגנונים טבעיים באופן לא מודע או רצוני. לעיתים, תגובת הגוף עלולה להיות קיצונית, מה שמוביל לקשיים בתפקוד היומיומי.
תחושות אי שקט, חרדה, מתח ולחץ, לצד פחד קיצוני מכל מה שעתיד לבוא, מהווים תגובה נפשית ישירה למלחמה במצבי דיכאון במלחמה. לדוגמה, אובדן של חברים או קרובי משפחה, צפייה במראות קשים בשדה הקרב ועוד, גורמים פעמים רבות לפגיעות נפשיות, חרדה וטראומות. לצד הפגיעות הנפשית, אנשים עלולים לפתח קוצר נשימה, בעיות עצביות, הזעה מוגברת ועוד גם ברמה הפיזית.
לא רק באופן ישיר: ההשפעות המשניות של המלחמה על הנפש
השפעות המלחמה על המצב המנטלי והנפשי של האדם אינן באות לידי ביטוי אך ורק באופן ישיר, והן עלולות להופיע גם כבדרך אגב, בדברים משניים. בין היתר, הן עלולות להשפיע על:
- תקשורת עם הסביבה – חוסר יכולת לפתח מערכות יחסים, יכולת נמוכה לפתח אינטראקציה חברתית וכדומה.
- תפקוד יומיומי – קושי בביצוע משימות בסיסיות יומיומיות, קשיים בתפקוד בעבודה, בבית או בלימודים ועוד.
- הידרדרות ובריחה מהמציאות – שימוש בסמים, הזנחה עצמית והתמכרויות שונות במטרה לברוח מהמציאות הקשה והדיכאונית.
אתם לא לבד: על הכל אפשר להתגבר, ועם הכל ניתן להתמודד
חרדה במלחמה היא אינה דבר פשוט להתמודד איתו, בטח ובטח שלא לבד. כפי שראינו היום, חרדה מהמצב הביטחוני היא דבר נפוץ והגיוני שיקרה במצבים שכאלו, כמו גם תסמיני דיכאון וחרדה נוספים. עם זאת, על אף שמדובר במצב קשה, חשוב להבין שאתם לא נמצאים במצב הזה לבד, ושניתן להתגבר עליו ולהתמודד איתו. לשם כך, במיוחד בתקופה זו, ישנם מגוון אנשי מקצוע וסיוע לטיפול בחרדות שיכולים לעזור ולעבור את התקופה הזו ביחד, ולצאת יחד איתכם מהמצב הנתון. אנשים המקצוע יוכלו לסייע לכם באבחון המצב וטיפול נכון שלו, אחד מאפשרויות היא ביצוע בדיקת נוירופרמג'ן המסייעת להתאמת טיפול פסיכיאטרי במידת הצורך לכל מטופל על פי הקוד הגנטי שלו.