מאת: מטעם כצט
תאריך פרסום: חרדה במלחמה הנה תופעה רווחת ביותר, אשר באופן טבעי תופסת מקום משמעותי יותר בעת האחרונה. אצל ילדים עניין זה מקבל משנה תוקף. מטבע הדברים, תקופת הילדות רגישה יותר לזעזועים; ילדים רגישים יותר לחרדה הנובעת מחוסר היציבות הביטחונית, ולנו כהורים תפקיד מרכזי בסיוע להתמודדות עם התחושות הנובעות מכך ולהקל על התסמינים כגון תסמיני דיכאון וחרדה. לפיכך, במסגרת המציאות המורכבת בה אנו שוהים במהלך השנה האחרונה, חשוב להקדיש תשומת לב יתירה לרגשותיהם של ילדינו, המגיבים באופן שונה למתח מאשר אנו המבוגרים. זיהוי מוקדם של סימני המצוקה עשוי להקל על ההתמודדות עם החרדה מהמצב הביטחוני ולמנוע את החרפתה. במסגרת מאמר זה נדון בקצרה כיצד נזהה חרדה בקרב ילדינו ונספק כלים כיצד נסייע לילדים בהתמודדותם עם המצוקה הרגשית.
הביטויים הפיזיים של חרדה אצל ילדים
בין אם משפחתנו מאופיינת בשיתופיות ריגשית וורבלית מפותחת ובין אם לאו, חרדה במלחמה עשויה להתבטא בראש ובראשונה על ידי סממנים פיזיים, שיספקו אינדיקציה כי ילדינו מתמודדים עם אתגר ריגשי. בעיות שינה, ביניהן נדודי שינה המלווים בסיוטים ופחדים חריגים במהלך הלילה שילדנו לא חוו בטרם המלחמה עשויים להיות אחד הסממנים הראשוניים לחרדה במלחמה. במידה והילד מתקשה להתעורר בבוקר לבית הספר, עייף במהלך היום או פשוט איננו אנרגטי כפי שאנו מכירים אותו בימים כתיקונם – מדובר בדגל אדום אשר עשוי להעיד על חרדתו. נזכור כי לעיתים רבות ילדינו לא יודעים לזהות את מקור העייפות שלהם, או אינם יודעים לתקשר אותו כהלכה. נשים לב להרגלי השינה ורמות האנרגיה של ילדינו.
לחרדה מהמצב הביטחוני תסמינים פיזיים נוספים, ביניהם שינויים בהרגלי התזונה של ילדינו – תיאבון ירוד או מוגבר המלווה בכאבי בטן או אכילה רגשית עשויים גם הם להעיד על התמודדות רגשית כגון חרדה במלחמה.
שינויים התנהגותיים בקרב ילדינו
נשים לב לשינויים רגשיים אצל ילדינו. עצבנות, התפרצויות זעם, אדישות או נסיגה רגשית כולן עשויות להיות התנהגויות המעידות על רעש פנימי בקרב ילדינו. לעיתים רבות חרדה במלחמה תתבטא בקשיים חדשים שילדינו מפתחים, כדוגמת פחדים בלתי רציונליים או קושי בפרידה מההורים בהליכה למסגרות.
שינויים בדינאמיקה החברתית של הילד עשויים גם הם להעיד על סערה רגשית – בימים כתיקונם הילד אהב ללכת לחברים אחרי בית ספר וכעת הוא ממהר לחזור הביתה ולהתבודד מול הטלוויזיה? ייתכן מאוד שמדובר בחרדה הנובעת מהמצב הביטחוני. הסתגרות וחוסר כוחות להכיל חברים עשויות להעיד על חרדה. מנגד, נהיה עירנים גם לשינויים המתבטאים באופן הופכי. באופן טבעי, כל ילד מתמודד עם החרדה באופן אחר. כך, גם היפראקטיביות ורצון רב למשוך תשומת לב עשויות להעיד על חרדה במלחמה.
נשתדל לצפות בהתנהגות ילדינו אל מול חבריו באופן מוגבר מהרגיל. בין אם נוכל לצפות בילדנו במהלך האינטראקציה החברתית בגן המשחקים או בחוג, ובין אם בהתעניינות ושאילת שאלות כמו "למה לא התחשק לך ללכת לחבר אחרי בית הספר?"; כל אלו עשויות ללמדנו אודות מצבו הריגשי של הילד.
כיצד ניגש לילדים במצוקה רגשית
טיפול בחרדות איננו דבר פשוט. עם זאת, אנו כהורים מהווים הכתובת הראשונית לזהות את מצב זה ולהגיש עזרה. פריקת המתח הפנימי ודיון אודות המצב עשויים לספק כלים חזקים, אשר ישוו לילדינו תחושת יציבות ושליטה, ועשויים להקל על החרדה משמעותית.
נשתדל לפתח שיחה עם הילד בנוגע לרגשותיו. נקפיד לעשות זאת בדרך אמפטית ומחבקת, ולא מאיימת. אם ילדינו אינו משתף פעולה, או טרם פיתח את הכלים לנהל שיחה רגשית מפותחת בשלב זה, ננסה "לדברר" את המצב בעזרת כלים שונים כגון משחקי תפקידים, ציור או קריאת ספרים; כל אלו מהווים דרכים סימפטיות לפריקת הרגש של ילדינו, ויסייעו בהבנת מצבו.
מתי נפנה לעזרה מקצועית?
כאשר תסמיני החרדה לעיל מתמשכים לאורך זמן, ילדינו סוטה באופן מהותי משגרת חייו ומפתח שיגרת-חרדה אלטרנטיבית, חשוב לפנות לגורם מקצועי. לעיתים, התמיכה הביתית איננה מספיקה. אין הדבר אומר דבר על יכולות ההורות שלנו; ישנם מקרים, המשתנים בהתאם לנסיבות רבות, בהם הילד פשוט זקוק לעזרתו של איש מקצוע מנוסה. זה יכול להיות יועץ בית הספר, פסיכולוג או עובד סוציאלי. כל אלו עשויים לסייע בהתמודדות ילדינו עם חרדה במלחמה, ככל והדבר מתמשך מעבר ליכולותינו.
לסיכום, חרדה ודיכאון מהוות תחלואות מצערות השגורות במהלך מלחמה, בייחוד אצל ילדים ונוער, החשופים לזעזועים רגשיים באופן מוגבר מאשר אנו המבוגרים. חשוב להיות מעורבים ולפקוח עין כלפי התסמינים; זאת כדי לדעת מתי לגשת ולספק את העזרה הראשונית להתמודדות עם החרדה.
