מכירים את הבדיחה על הפולניה שאומרת "לא ישנתי, רק עצמתי עיניים לרגע"? האמת היא שזה לא מצחיק, כי שנת לילה רצופה ועמוקה היא מפתח לבריאות טובה. אז אם אתם מתעוררים בלילות לצורך ביקור בשירותים – כדאי לטפל בזה
אדם בוגר ובריא אמור לישון 7-8 שעות רצופות בכל לילה, בלי לחוש צורך במתן שתן. עם הגיל, אנשים רבים מדווחים על צורך עולה בהשתנה לילית, המכונה בשפה הרפואית נוקטוריה.
מחקרים מראים כי למעלה מ- 50% מהגברים והנשים מעל גיל 60 סובלים מנוקטוריה, ואחוז זה ממשיך לעלות עם הגיל. למרות שכיחות הבעיה, רוב הסובלים ממנה חושבים שזהו מצב נורמלי שיש להשלים איתו, ולכן אינם מטופלים כראוי.
המחקרים מצביעים על כך שפגיעה מתמשכת באיכות השינה עלולה להוביל להופעת מחלות, כמו: סכרת, השמנת יתר, דיכאון, מחלות לב, נטייה לדלקות ועוד.
חוסר שינה משפיע גם על המצב הנפשי, ועלול לגרום לעצבנות, להפרעות קשב וריכוז, לפגיעה בתפקוד ובחשק המיני ואף לדיכאון. בעת השינה הגוף נרגע, המוח מעבד חוויות שהתרחשו במהלך היום ומקטלג אותן בזיכרון. במהלך השינה הגוף מתנקה גם מחומצות ורעלנים שונים שנספגו בו במהלך היום, לכן השינה חשובה הן פיזיולוגית והן רגשית וקוגניטיבית.
מדוע רצים לשירותים בלילה?
- שלפוחית רגיזה: פגיעה בתפקוד שלפוחית השתן גורמת לתחושת דחיפות, להשתנה מרובה ואף לבריחת שתן. נשים רבות נתקלות בתופעה זו לאחר לידה, בגיל המעבר או כתוצאה מתורשה,
ולרוב הן נעזרות בפדים ומגיני תחתון כדי למנוע מבוכה. - ערמונית מוגדלת: אצל גברים מתרחשת הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית (BPH) בעיקר אחרי
גיל 40, בעקבות השינויים ההורמונליים בגיל זה. הערמונית המוגדלת לוחצת על צינורית השתן, וגורמת לתחושת דחיפות למתן שתן גם בשעות הלילה. מחקרים מראים כי למעלה מ-25% מהגברים מעל גיל 40 סובלים מתופעה זו. - הרגלי תזונה לא נכונים: שתייה מרובה בשעות הערב – בעיקר של משקאות המכילים קפאין, או משקאות חריפים – וכן אכילת מזון עם תכולת מים גבוהה, כמו פירות, לפני השינה – גורמים להתעוררות לצורך השתנה בשעות הלילה.
- מחלות רקע: השמנת יתר, טרשת נפוצה, סוכרת ונטילת תרופות שונות עלולות לתרום להיחלשות רצפת האגן ולפגיעה בתפקוד השלפוחית.
כיצד מתמודדים עם התופעה וחוזרים לישון?
השלב הראשון לפיתרון הבעיה טמון בהכרה כי השתנות ליליות אינן מצב טבעי וכי יש לטפל בו. לכן רצוי לפנות לרופא הנשים (גניקולוג), לאורולוג, או לאורוגניקולוג. לקראת הפניה לרופא רצוי להכין טבלה המתעדת את מהלך היום שלכם: שתיה, נטילת תרופות והשתנה. את התיעוד יש להראות לרופא ולהתחיל בתהליך בירור לאיתור הגורם לתופעה.
בתהליך זה, הרופא יבדוק את רצפת האגן ואת תפקודם של האיברים שנמצאים בה, כמו איברי המין. בנוסף, עשוי הרופא להפנותכם לבדיקת שתן לזיהוי אפשרות של דלקת. בהתאם לממצאים הוא עשוי לשלוח אתכם לבדיקות נוספות.
הטיפול יהיה משולב לרוב משתיים (או יותר) משיטות הטיפול הבאות:
- אימון השלפוחית: ניתן להגדיל את יכולת ההתאפקות על ידי הגדרת זמנים קבועים מראש להליכה לשירותים, תוך הפחתה הדרגתית של התדירות. כמו כן, קיימות שיוטות תרגול לחיזוק רצפת האגן
ולשיפור השליטה בשלפוחית השתן, כמו שיטת פאולה ושיטת קיגל. - שינוי תזונתי: לסובלים מהשתנה לילית מומלץ להימנע ממזון ושתייה אחרי השעה 19:00, וכן להוריד במשקל אם קיים עודף. המשקל העודף לוחץ על השלפוחית ועשוי לגרום לתחושת דחיפות.
- טיפול בביופידבק: שיטת טיפול משלימה המתבצעת על ידי חיבור המטופל למחשב, אשר מנטר את
קצב הלב, הנשימה וחום הגוף. במהלך הטיפול תתבקשו לכווץ ולהרפות את שלפוחית השתן לסירוגין, תוך הורדת הדופק והרפיית הגוף. - טיפול תרופתי: ברוב המקרים, טיפול משלים לבדו לא יצליח להשיג תוצאות אופטימליות, ולכן ניתן להיעזר גם בטיפול תרופתי. טיפול זה מפחית את ההתכווצויות הבלתי מבוקרות של שריר הדטרוזור (השריר של דופן השלפוחית), ובכך תורם להגדלת קיבולת השלפוחית ולהקטנת תחושת הדחיפות למתן שתן.
לילה טוב!