המוגלובין נמוך ואנמיה

המוגלובין (Hemoglobin, סימון מקובל: Hb, Hgb) הוא חלבון בתאי הדם האדומים, שנושא חמצן אל תאי הגוף השונים, אחד המרכיבים העיקריים בחלבון הוא ברזל. כאשר מדברים על המוגלובין נמוך בדם, הכוונה היא, שריכוז חלבוני ההמוגלובין בתאי הדם האדומים הוא מתחת לממוצע המקובל  לפי גיל, מין ומצב (הריון, למשל). סיבה עיקרית לריכוז נמוך של המוגלובין בדם היא מחסור בברזל בגוף. ספירת המוגלובין נמוכה נקראת גם אנמיה.

 

מתי רמת ההמוגולובין נחשבת נמוכה?

• תזונה לקויה  – קיים קשר מובהק בין חוסר ברזל לבין תזונה, זהו הגורם לכמחצית ממקרי האנמיה . למשל: סידן, קפאין ומזונות עשירים בסיבים מעכבים את ספיגת הברזל בגוף ולבעלי נטייה לאנמיה כדאי להמעיט בצריכתם ולא לצרוך אותם בסמוך לצריכת מזונות עשירים בברזל.
• תורשה
• דימום חריף או כרוני (וסת חזקה במיוחד, פציעה, כיבים)
• מחלות ומצבים רפואיים שעלולים לגרום לאנמיה – מחלות שונות גורמות לאנמיה כחלק מהסימפטומים שלהן.למשל: מחלות כליות כרוניות גורמות לעיתים קרובות לאנמיה, מחלות שיש בהן פגיעה מסוימת בתפקוד הכלייתי, כמו סוכרת או לחץ דם גבוה עלולות אף הן להביא למצב של המוגלובין נמוך. גם סרטן יכול לגרום לאנמיה בשל הגידולים שבאים במקומם של תאי הדם האדומים. לעיתים, סוגים מסוימים של כימותרפיה פוגעים אף הם ביכולתו של הגוף לייצר תאי דם. מי שעברו ניתוח מעקף קיבה, הם קבוצה מועדת לסבול מרמת המוגלובין נמוכה.
• המוגלובין נמוך אצל תינוקות וילדים – לפי המלצות משרד הבריאות יש לתת לכל התינוקות מגיל 4 חודשים עד שנה תוסף ברזל למניעת אנמיה. לקריאה מורחבת בנושא של מתן ברזל לתינוקות באתר משרד הבריאות  . גם ילדים צעירים בתקופות של גדילה מואצת עלולים לסבול מרמה נמוכה של המוגלובין.
• המוגלובין נמוך בהריון ואחרי לידה – נשים נוטות יותר מגברים לסבול מאנמיה, בין השאר בגלל המחזור החודשי. בתקופות של הריון ולאחר לידה, הנטייה הזו עלולה להתעצם ולהביא למצב של רמת המוגלובין נמוכה בדם, גם אצל נשים שלא סובלות מאנמיה בדרך כלל.