המדדים המקובלים לאבחון הסיכון בסרטן הערמונית, האם הם מספיקים?

23/04/2017
איבחון מדוייק של סרטן הערמונית
איבחון מדוייק של סרטן הערמונית

סרטן הערמונית או סרטן האשכים הוא סרטן המתפתח בבלוטת הערמונית - בלוטה ייחודית למערכת הרבייה של הגבר, אשר משתתפת בין היתר בתהליך ייצור ושמירת הזרע. כאשר מתפתח גידול סרטני בערמונית הוא משפיע על תפקוד מערכת הרבייה והשתן, ובשלבים מתקדמים עשוי אף לסכן חיים. ישנם כיום שלל טיפולים שיכולים למנוע את התקדמות המחלה, אך האם שיטות האבחון המוצעות מספיקות כדי לקבוע מהו הטיפול המתאים ביותר לשלב שבו היא נמצאת? האם ישנה דרך להבטיח אבחון מדויק יותר ולמנוע טיפול שאינו מתאים לחומרת המחלה ולמידת הממאירות שלה?

מאפייני סרטן הערמונית

סרטן הערמונית או בשמו השני סרטן האשכים, הוא מסוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב גברים, המתאפיין בהתפתחות גוש או גושים מוצקים בערמונית עצמה. הגושים הסרטניים עשויים לפגוע בתפקוד הבלוטה ומערכת הרבייה כולה, ואף לשלוח גרורות לאיברים סמוכים, כמו האגן ועמוד השדרה, מה שעלול לסכן את חיי החולה.
יש לציין כי סרטן הערמונית נוטה להתפתח בקצב אִטי מאוד ולכן תסמיניו יורגשו לא פעם רק בשלבים מתקדמים של המחלה - תסמינים כמו כאב וקושי בעת מתן שתן, דם בשתן או בזרע, עלייה בתדירות מתן השתן, פגיעה בתפקוד המיני ועוד.

מאפייני המחלה, התפתחות אִטית ומיעוט תסמינים בשלביה הראשונים - מציבים אתגר בפני הרופאים, הן באיתור מוקדם של המחלה והן באבחונה המדויק. מענה מיטבי לאתגר זה הוא בעל חשיבות רבה מאוד, משום שלאיתור המוקדם ולאבחון המדויק תפקיד חשוב בקביעת הטיפול היעיל ביותר במחלה.

חשוב לדעת:

פרולריס הינה בדיקה מולקולרית המגלה את הביולוגיה של סרטן הערמונית - היכולת לאבחן ולחזות את מידת אגרסיביות גידול סרטן הערמונית.

 

כיצד מתבצע האבחון ה'מסורתי' במחלה?

לרוב כאשר ישנו חשד להתפתחות סרטן הערמונית יתבצע אבחון בעל שלושה שלבים:

 

  1. בדיקה רקטלית ידנית - בלוטת הערמונית נמצאת בסמוך לחלחולת של הגבר, ולכן באמצעות החדרת אצבע דרך פי הטבעית, ניתן משש אותה ולאתר גושים שהתפתחו בה. אם אכן התגלו גושים כאלו, או שיש חשד להימצאותם, יופנה המטופל לבדיקה נוספת - בדיקת PSA
  2. בדיקת PSA - בדיקת רמת חלבון ה-PSA בדם - חלבון ה- PSA מיוצר בערמונית. לאורך השנים התברר כי הוא עולה על רמתו התקינה בדם (4 ננוגרם למיליליטר דם) בקרב גברים אשר סובלים מסרטן הערמונית, ולכן הוא נחשב אינדיקציה מרכזית, אם כי לא חד-משמעית, להימצאותה של המחלה בגוף החולה
  3. נטילת ביופסיה - אם מתגבר החשש להתפתחות סרטן הערמונית, תתבצע ביופסיה לנטילת דגימת רקמות מהערמונית, במסגרת בדיקת אולטרסאונד מיוחדת אשר נעשית גם היא דרך פי הטבעת. הדגימה נשלחת לבדיקת מעבדה, שבמסגרתה ניתן לקבוע אם מתפתח סרטן בבלוטה.

סדרת הבדיקות הללו היא למעשה שיטת האבחון שבה נוקטים רוב הרופאים בשנים האחרונות. היא מספקת לרופא תמונה ברורה יחסית בכל הנוגע לאופי המחלה, לשלב שבו היא נמצאת ולמידת חומרתה. בהתאם לתוצאות המתקבלות משלוש הבדיקות, ובתוספת בדיקות משלימות - צילומי רנטגן, CT אגן, מיפוי עצמות, MRI ו-PET CT (לאיתור נגעים סרטניים) - מחליט הרופא כיצד לפעול ואיזה טיפול להעניק למטופל.

עם השנים החלו לעלות תהיות בנוגע למידת יעילותה של דרך האבחון הזו. במקרים לא מעטים התברר כי הטיפול שניתן לגבר לא תאם את מידת חומרתה של המחלה, וכי הוא נאלץ לעבור טיפול רדיקלי (למשל: כריתה מלאה של הערמונית), אף על פי שמצב המחלה לא חייב זאת.


למעשה, מקור הבעיה הוא בכך שגם בקרב קבוצות הסיכון של המחלה ישנה הטרוגניות רבה: בעוד אצל גבר אחד יתפתח סרטן 'עצל' אשר גדל באִטיות, אצל גבר אחר מאותה קבוצת סיכון עשוי להתפתח סרטן אגרסיבי שאף ישלח גרורות לאיברים סמוכים. מאחר שהרופאים מתקשים לקבוע מראש איזה סרטן יהיה תוקפני ואיזה לא, הם מבצעים במקרים רבים פעולות רדיקליות 'ליתר ביטחון', אשר בדיעבד מתגלות כמיותרות.

 

 

כיצד ניתן להפוך את האבחון למדויק יותר?

ברור לכול כי סדרת הבדיקות המשולשת המבוצעת כיום לאבחון סרטן הערמונית חשובה ומשמעותית מאין כמותה למניעת המחלה. למעשה, רוב מקרי סרטן הערמונית מתגלים ומאובחנים כיום בשלב מוקדם יחסית (מה שמאפשר טיפול יעיל יותר), ורק 3% מהמקרים מסתיימים במוות. אם כן, האתגר הוא לא לשנות את דרך האבחון המוצעת כיום, אלא להוסיף לה כלי חשוב אשר יהפוך אותה למדויקת יותר וימנע התערבות רפואית מיותרת.

הכלי הזה הוא למעשה בדיקה גנטית/מולקולרית אשר מאפשרת, על ידי מדידת רמת ביטוי של גנים מסוימים בגידול הסרטני, לקבוע בצורה מדויקת מאוד עד כמה המחלה אגרסיבית ואף מהו קצב ההתפתחות העתידי שלה. הבדיקה, ששמה Prolaris, מתבצעת בדגימת רקמה שנלקחת מהערמונית, ומאחר שלרוב יעבור המטופל ביופסיה כדי לבחון את מצב הערמונית, תתבצע הבדיקה הגנטית המתקדמת על הדגימה שנלקחה בזמן הביופסיה.


בדיקת פרולריס בודקת את קצב גדילתו והסיכוי להתפשטותו של גידול סרטן הערמונית, ועל ידי כך מאפשרת לרופא לקבוע מהו הטיפול המתאים ביותר: טיפול שמרני (מעקב פעיל, למשל) או טיפול רדיקלי המחייב התערבות כירורגית. הבדיקה תורמת לאבחון מדויק יותר של אגרסיביות המחלה - ומסייעת לרופא להתאים לכל אדם טיפול באופן מושכל.

 

למידע נוסף שעשוי לעניין אותך:

 

 

הדפסשלח לחבר
טיפטיפות
נורלבו
טפטפים
מוקוליט
פמינה יאנג
פמינה