יוד הוא אחד היסודות הכימיים החשובים ביותר עבור הגוף שלנו. בין השאר, הוא מאפשר לבלוטת התריס לפעול כהלכה, תורם לתפקוד המוח, השרירים ואיברים חשובים אחרים, מהווה רכיב מרכזי בהתפתחות של העובר ברחם והיילוד לאחר מכן (בעיקר במישור הקוגניטיבי), מסייע לוויסות יעיל של האנרגיה בגוף ועוד.
מחסור ביוד הוא בעיה נפוצה, כפי שמעידים נתוני ארגון הבריאות העולמי המצביעים על כך שאצל כמעט שליש מהילדים בגיל בית הספר יש מחסור ביוד, מתוך סך של כשני מיליארד אנשים ברחבי העולם אצלם המחסור הזה קיים. מכיוון שאי אפשר לוותר על צריכת יוד בכמויות תקינות, עולה השאלה מהן הדרכים היעילות ביותר להשיג אותו.
הכול מתחיל בתזונה: מזונות עשירים ביוד
על פניו, נקודת ההתחלה של תושבי מדינת ישראל נראית חיובית. כמויות ראויות של יוד ניתן למצוא במאכלים שמגיעים מהים, דוגמת דגים, פירות ים או אצות, והרי ישראל היא מדינה ים תיכונית שמאכלים אלו מהווים חלק בלתי נפרד מהתפריט של רבים מתושביה. בנוסף לכך ניתן למצוא יוד במוצרי חלב (בעיקר חלב ניגר) ובביצים, בכמויות משתנות. גביע יוגורט בן 200 מ”ל יכלול לרוב כ-80 מק”ג יוד, בעוד שבביצה הכמות עומדת סביב כ-20 מק”ג.
מלח הוא תוספת הכרחית לתזונה שלנו, וגם בו עשוי להיות יוד בכמות מספיקה, אלא שכדי שזה יקרה נדרשת צריכה של מלח מיודד (מועשר ביוד). זוהי אחת הדרכים היעילות להגדיל את צריכת היוד ללא כל קושי, על רקע העובדה שכפית מלח מיודד עשויה לכלול כ-150 מק”ג יוד – כמות המשולה לכמות היומית המומלצת עבור מבוגרים.
הבעיה: יש מחסור חמור של יוד בישראל
בפועל, הנתונים בישראל אינם מעודדים. לרבים מתושבי ישראל יש מחסור רציני ביוד, כולל האוכלוסיות הנמצאות בסיכון מוגבר למצב כזה: ילדים, נשים בגיל הפוריות, נשים הרות, נשים מניקות, צמחונים וטבעונים. אחת הסיבות לכך היא שבהיעדר חקיקה מסודרת, המחייבת שיווק של מלח עם כמות גבוהה של יוד, בישראל רוב המלחים המשווקים אינם מועשרים ביוד. ההתבססות על מי ים מותפלים לשתייה, כפי שקורה בקרב אחוז ניכר מתושבי ישראל בשנים האחרונות, מהווה אף היא חלק מהבעיה, מכיוון שכמות היוד במים לאחר ההתפלה יורדת משמעותית.
כמויות נמוכות של יוד בהשוואה לשנים עברו תמצאו גם במוצרי החלב, עקב שינויים הנוגעים לאופן שבו שוטפים את עטיני הפרות האחראיות על הפקת החלב. אנשים הצורכים משקאות סויה ושקדים, עקב טבעונות או מסיבות אחרות, נמצאים גם הם בסיכון לסבול מהבעיה מפני שאף במשקאות אלה כמויות היוד נוטות להיות נמוכות.
אז מה בכל זאת אפשר לעשות?
חשוב מאוד שכל אדם ישאף להגדיל את כמות היוד שהוא צורך, בהוספת מאכלים המכילים אותו בכמות מספקת. ניתן להגדיל את צריכת היוד בדרכים הבאות:
- בניית תפריט תזונתי שבו המאכלים העשירים ביוד מקבלים מקום מרכזי, אולם מבלי להפריז בצריכה שלהם כדי למנוע נזקים אחרים. שימוש במלח מועשר ביוד, במקום המלח השולחני הסטנדרטי, יכול להגדיל את כמויות היוד שאנחנו צורכים מבלי שיש צורך להגדיל את כמות המלח (והרי לעודף נתרן יש סיכונים בריאותיים לא פשוטים). למרבה הצער רוב המאכלים האחרים, אשר מועשרים מראש ביוד אינם זמינים בישראל בצורה מספקת, כך שיש להתבסס על אותם מאכלים שכוללים יוד באופן טבעי.
- צריכת תוספי תזונה ייעודיים. אחוז משמעותי מההמלצות התזונתיות לגבי צריכת יום: עבור ילדים עד גיל שמונה, למשל, ההמלצה היא ל-90 מק”ג יוד ביום. בקרב נשים הרות ונשים מניקות הכמות הדרושה גבוהה משמעותית, ועומדת על פי המלצות משרד הבריאות על 220 מק”ג ו-290 מק”ג, בהתאמה. הטיפות ניתנות בצורה אוראלית, במינון המשתנה בהתאם לגיל, כאשר נשים בהריון או בתקופת הנקה, ילדים או אנשים הנוטלים במקביל תרופות מרשם חשוב שיפנו לקבלת ייעוץ רפואי טרם תחילת השימוש.