מאת: מטעם כצט
תאריך פרסום: 
תאריך עדכון: יוד הוא מינרל שאנחנו מכירים בעיקר בשני הקשרים: נוכחותו במלח השולחן (או הוספתו אליו), והטיפול המונע שהוא יכול להעניק במקרה של חשיפה לקרינה. אולי בכלל זה 'יחסי הציבור' שלו שאינם טובים במיוחד, והוא מרתיע אנשים רבים. התוצאה היא שלרבים מאיתנו יש מחסור ביוד בגוף – ויש לכך השלכות שכדאי שנהיה מודעים אליהן.
יוד – ה'דלק' של הורמוני התריס – ולא רק
כאמור היוד הוא מינרל, סוג של מלח, למעשה – והמשמעות היא שמדובר בחומר טבעי לחלוטין. הוא מצוי במזונות שונים, ונוכחותו בגוף טובה לנו ומועילה לבריאותנו. הוא קשור בפעילות בלוטת התריס, אשר בעצמה משפיעה ולוקחת חלק בתהליכים רבים בגופנו, אך לא רק. מייד תדעו עליו הכול.
היוד, כמו ברזל למשל, הוא יסוד קריטי חשוב לבריאותנו. הוא תורם לשמירה על משקל גוף תקין, מסייע בהזנת הגוף באנרגיה הדרושה לו, משפיע על הפוריות ועל מצב הרוח. מחסור ביוד עלול לפגוע ביעילות מערכת החיסון, ובמקרים מסוימים גם לאפשר היווצרות של סוגי סרטן שונים.
בין היתר, כאמור, הוא חשוב לפעילות בלוטת התריס, ולמעשה מסייע לבנייתה ולהתפתחותה. זהו אחד היסודות המרכזיים שמשמשים את הורמוני התירואיד (הורמוני בלוטת התריס), הורמונים שמשתתפים בפעולתו של כל תא בגופנו. בלוטת התריס משפיעה גם היא על משקל הגוף, על חום הגוף ועל השליטה בו, על פעילות הלב והמוח, על לחץ הדם ועוד.
חשוב לדעת כי מחסור ביוד הוא מהגורמים המרכזיים להתפתחות מחלות של בלוטת התריס, כדוגמת תת־פעילות של הבלוטה, אשר עלולה לגרום לשורה ארוכה של סימפטומים פיזיים ובעיות בריאותיות. אם זה לא מספיק, הרי שמחסור ביוד מקושר גם לפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי – ועל כך נרחיב מייד.
מחסור ביוד בהיריון
העובדות שסיפקנו עד כה משמעותיות דיין כדי להמחיש את חשיבות צריכת היוד ברמה נכונה, אך יש להתעכב כאן על עניין נוסף הקשור ביסוד החשוב הזה: הקשר בינו ובין היריון מוצלח, ובינו לבין התפתחות תקינה של העובר והתינוק. התפתחות התינוק.
מתברר כי מחסור ביוד מוגדר בשפה המקצועית "הגורם העיקרי הניתן למניעה בכל הקשור לתפקוד מוחי ירוד". על פי מחקרים של העת האחרונה – ביניהם מחקר שכלל עשרות אלפי אימהות וילדים, באירופה בעיקר – נשים שצרכו יוד בכמויות נמוכות מהמומלץ ילדו ילדים בעלי הישגים קוגניטיביים נמוכים יחסית לכלל האוכלוסייה – במשימות כמו מוטוריקה עדינה, תפיסה מרחבית, הבנת הנקרא ועוד. למעשה, יש המקשרים בין מחסור ביוד לבין התפתחות לקות שכלית. עד כדי כך.
עם השנים התברר כי מחסור ביוד גורם לירידה ב-IQ, פוגע ביכולתנו למצות את הפוטנציאל השכלי ועוד. ישנם חוקרים המדברים על כך שגם מחסור קל ביוד במהלך ההיריון יכול להשפיע על מערכת העצבים ועל המוח של העובר ושל היילוד. נציין כי הנזק השכלי־קוגניטיבי אינו היחיד האפשרי בעקבות מחסור ביוד בקרב נשים הרות: אלו עלולות לפתח גם גידולים בבלוטת התריס, וכאמור תת־פעילות של בלוטת התריס, הן במהלך ההיריון והן אחריו.
ומה המצב בישראל? בשנים האחרונות נערך סקר ארצי בהשתתפות יותר מ־2,000 ילדים ונשים הרות, שהראה כי קיים בארץ מחסור ביוד – עד כשני שליש מהילדים הראו ערכים נמוכים מהנורמה, וכמעט 90% מהנשים. נתוני הסקר הראו כי רמת היוד החציונית בקרב הנסקרים היא 83 מיקרוגרם לליטר, בעוד הרף התחתון המומלץ הוא 100 מק"ג לליטר.
מה גורם למחסור ביוד – ואיך אפשר 'לתקן' זאת?
הנתונים מהסקר הארצי המדובר מציבים את ישראל באחד המקומות הראשונים בקרב המדינות המפותחות והמתפתחות מבחינת מחסור ביוד. אך מה הסיבה לכך? מדוע דווקא ישראל נמצאת במקום גבוה כל כך?
מתברר כי אחת הסיבות היא, כנראה, צריכת מי שתייה מותפלים: כיום כמות גדולה של מים מותפלים משמשת את בתי האב בישראל והן את החקלאים, ומים אלו – בשל תהליך הסינון של המלחים מהם, כדי שיהיו ראויים לשתייה – מציעים כמות קטנה מהרגיל של יוד. מאחר שכיום גם בעלי החיים בישראל צורכים מים מותפלים בכמות כזו או אחרת, כל מקורות המזון והשתייה שלנו, כנראה, מתאפיינים במחסור ביוד.
סיבה אפשרית נוספת למחסור ביוד היא המעבר של רבים לתזונה צמחונית/טבעונית, וההימנעות מצריכת מוצרי חלב, שבהם היוד קיים בכמויות גדולות יחסית. ייתכן שגם עליית המודעות לרגישות לחלב פרה וללקטוז 'תרמה' למגמה זו. לפי משרד הבריאות, קבוצות האוכלוסייה שנמצאות בסיכון מוגר למחסור ביוד הן צמחונים וטבעונים, אנשים הנמנעים מצריכת מוצרי חלב ודגים, נשים בגיל הפוריות, נשים הרות ונשים מיניקות, ומבוגרים.
מהי צריכה נאותה של יוד?
מגיל שנה ועד שמונה – 90 מיקרוגרם ביום; מגיל תשע ועד 16 – 120 מק"ג ביום; מבוגרים – 150 מק"ג ביום; נשים הרות ומיניקות – עד 290 מק"ג ביום. במשרד הבריאות ממליצים 'למלא' את החוסר ביוד באמצעות מלח 'מיודד', כלומר מלח עשיר ביוד, אך מבלי להעלות את כמות המלח הנצרכת, כמובן; גם מוצרי חלב, כאמור, דגים, אצות ים וביצים נחשבים עשירים ביוד – וכיום אפשר גם למצוא תוספי תזונה שמכילים יוד בכמויות מתאימות.
כאן המקום לציין כי גם עודף יוד בגוף עשוי להזיק (בייחוד אם הוא נצרך בכמויות גדולות אחרי תקופה של מחסור), עד כדי התפתחות מחלות כמו האשימוטו ומחלת גרייב, ולכן חשוב לבצע את המעבר לתזונה עשירה ביוד בליווי דיאטן או דיאטנית קליניים מומחים.
