גיל המעבר מתאפיין בשינויים פיזיולוגיים ונפשיים, שאחד המזוהים ביותר איתו הוא בריחת סידן. מה שמתחיל בהתדלדלות הצפיפות של רקמת העצמות, עלול להוביל להיחלשותן ולשבירתן, ובמילים אחרות – למחלת האוסטיאופורוזיס. אז מה בדיוק קורה לעצמות שלנו עם הכניסה לגיל המעבר ואיך ניתן להגן עליהן?
גיל המעבר, המתרחש בדרך כלל בין גילאי 45-55, הוא השלב שלפני גיל הבלות, שבו המחזור החודשי של האישה נפסק בהדרגה והגוף עובר סדרה של שינויים. הסימפטומים של גיל המעבר אינם אחידים ומשתנים מאישה לאישה, ביניהם נמצאים מחזור חודשי לא סדיר, קצב לב מואץ, גלי חום, הזעות לילה וקשיי שינה. כמו כן, אחד הסימנים המזוהים ביותר עם גיל המעבר הנשי הוא בריחת הסידן ומחלת האוסטיאופורוזיס.
מה קורה לעצמות גופנו בגיל המעבר?
במהלך חיינו, מצליח גופנו לשמור על איזון בין כמות רקמת העצם האובדת לנו, לבין כמות הרקמה החדשה שגופנו מייצר. גוף האדם מגיע למסת העצם המקסימלית שלו סביב גיל 30. אבל אז, בערך בהגיענו לגיל 35, קצב אובדן מסת העצם עולה על קצב הייצור. אובדן רקמת העצם בכמות המסיבית ביותר, קורה בדרך כלל סביב גיל 50.
בגיל הבלות, השחלות מפסיקות לייצר את הורמון האסטרוגן, החיוני לשמירה על העצמות. הדבר מתבטא במסת עצם נמוכה – תופעה הכמכונה אוסטאופניה, שמאוחר יותר מתפתחת לאוסטיאופורוזיס – מצב בו העצמות חלשות ונוטות להישבר. הדרך לדעת בוודאות האם אתם סובלים מאובדן רקמת עצם, היא באמצעות בדיקת צפיפות עצם.
בכדי למנוע את התופעה ולהעלות את צפיפות רקמת העצם, מומלץ לצרוך מזונות עשירים בסידן (קלציום) או לקחת תוסף סידן. צריכה נכונה של סידן צריכה להתרחש לא רק בעת דילול בצפיפות העצמות, אלא באופן מניעתי לאורך תקופות של גדילה מואצת במהלך החיים, כמו בעת גיל ההתבגרות, או בתקופות של חוסרים תזונתיים.
מהי מחלת האוסטיאופורוזיס?
אוסטיאופורוזיס מאופיינת בהתדלדלות רקמת העצם, הנובעת לרוב מבריחת סידן. בעקבות תהליך זה, נחלשות העצמות והן הופכות פגיעות ושבירות יותר.
התהליך מתחיל כעשר עד עשרים שנה לפני גיל המעבר, כאשר קצב פירוק העצם עולה על קצב הבנייה. הסיבה שקושרים בין גיל המעבר לבין המחלה, קשורה לגורם שלישי – האסטרוגן. בגיל המעבר מופסק תהליך ייצור האסטרוגן בקרב נשים. מכיוון שהאסטרוגן חיוני לשמירה על מסת העצם, הירידה בצפיפות העצם מואצת בשלב זה בחיי האישה.
כיצד ניתן לטפל בהתדלדלות רקמת עצם?
התדלדלות רקמת עצם היא חלק טבעי ובלתי נפרד מגיל המעבר, אבל תזונה ואורח חיים נכונים עשויים לשפר ואף למנוע את המצב. ריכזנו עבורכם מספר המלצות שיכולות לעזור לגופכם לעצור את תהליך בריחת הסידן מהעצמות:
- סידן – מומלץ לנשים המגיעות לגיל 30-35 להתחיל לצרוך סידן במינון של 1,200-1,500 מיליגרם ביום. בין שאר המזונות העשירים בסידן, ניתן למצוא גם מוצרי חלב, אגוזים, דגים בעלי עצמות רכות כגון סרדינים, טופו וקטניות. ניתן להיעזר גם בתוספי סידן בכדי להגיע למכסה היומית המומלצת.
- ויטמין D – ויטמין D נחוץ בכדי לגרום לספיגה מיטבית של הסידן בעצמות. אור השמש גורם לייצור של ויטמין D, אבל המקורות העיקריים לוויטמין D נמצאים בחלב, דגנים, חלמון ביצה, דגים החיים במים מלוחים וכבד. המינון המומלץ הינו תלוי גיל והוא נע בין 400-800 IU (יחידת מידה בינלאומית).
- פעילות גופנית – בכדי לחזק את העצמות, יש לבצע פעילות גופנית על בסיס יום-יומי למשך 20 דקות לכל הפחות. הפעילויות המועילות ביותר לשמירה על צפיפות העצם הן הרמת משקולות והליכה.