טיפול תזונתי

הצורך להטיל שתן לעיתים תכופות וזרם שתן חלש ומקוטע, הן חלק מהבעיות המטרידות גברים בגיל המבוגר. המקור לבעיות נמצא בהתרחבותה של בלוטת הערמונית, הממוקמת מסביב לשופכה (הצינור דרכו עוברים השתן ונוזל הזרע) ואחראית על ייצור נוזל הזרע.

אצל גברים צעירים הבלוטה היא בגודל ערמון קטן. עם השנים חלים שינויים ברמת ההורמון הטסטוסטרון בגוף ועקב כך נוצרת בלוטת ערמונית מוגדלת/ פרוסטטה מוגדלת. הבלוטה המוגדלת לוחצת על השופכה וגורמת לדחף תמידי לתת שתן, כשמאידך אינה מאפשרת זרימה טובה.

הטיפולים הקונבנציונליים בבעיות בלוטת הערמונית מתרכזים בהקלת הסימפטומים, על די נטילת התרופות או בניתוח.
בשנים האחרונות הצטברו מחקרים רבים המראים שהתזונה וסגנון החיים משחקים תפקיד חשוב בגרימת מחלות הערמונית, במניעתן או בטיפול בהן.

המלצות תזונתיות

הנה חלק מהמלצות התזונתיות המעודכנות, כפי שפורסמו בירחון האורולוגי – Contemporary Urolog :

צריכת אנרגיה מבוקרת ומניעת השמנה:
עם השנים מצטברים מחקרים ונתונים על ההשפעה המזיקה של ההשמנה על בריאתנו.
מחקרים אפידמיולוגים מראים, פרט לשכיחות עולה של מחלות לב ופרקים, גם עליה בשכיחות סרטן שונים, ביניהם סרטן הפרוסטטה. שמירה על תזונה נכונה וצריכת קלוריות מוגבלת, עשויה להגן על הפרוסטטה (בלוטת הערמונית) ועל שאר מערכות הגוף.

דיאטה דלת שומן:
מחקרים רבים בדקו את ההשערה ששומן מן החי הוא, כפי הנראה, הרכיב הקשור לתחלואה רבה יותר של בלוטת הערמונית. רובם ככולם תמכו ואיששו השערה זו.
ההמלצה לשמירה על בלוטת הערמונית היא להמעיט ככל האפשר בצריכת שומנים רוויים (שומנים מן החי ומוצרי חלב שמנים ). צריכת שומן מוגברת גורמת, כפי הנראה, להעלאת ריכוז הורמוני המין המובילים לגירוי הפרוסטטה.

העשרת התפריט היומי בסויה
שיעורי התמותה מסרטן הפרוסטטה נמוכים משמעותית בקרב אוכלוסיות בהן סויה הינה מרכיב חשוב בתזונה. ביפן, לדוגמה, שיעורי סרטן הפרוסטטה נמוכים פי 4-5 יותר מאשר בארה"ב.
המרכיבים הפעילים בפולי סויה הם איזופלבונים, הידועים כמעכבי סרטן, הן ברמה הורמונאלית והן ברמה אנזימתית (מעכבים אנזימים שונים הקשורים בהתפתחות הסרטן). במחקרים נמצא, כי ככל שיש בגוף רמה גבוהה יותר של פיטו-אסטרוגנים המצויים בסויה, כך מתעכבת התרבותם של תאי הערמונית.הפיטואסטרוגן מאט את הפיכת הטסטוסטרון (הורמון המין הגברי) להורמון פעיל הידוע כגורם משמעותי בהגדלה ממאירה ושפירה של בלוטת הערמונית. כמו כן, פיטואזטרוגן מאט את הייצור של כלי הדם המספקים דם לגידול. מומלץ לכלול מוצרי סויה בתפריט או ליטול מדי יום תוסף מזון המכיל איזופלבונים.

ליקופן וסלניום:
נוגדי חמצון אלו נמצאו כקשורים בהגנה על בלוטת הערמונית. הם מנטרלים רדיקלים חופשיים הגורמים להרס תאית ורקמות. עם נטילתם מצטמצם הנזק החמצוני המעורב בהתפתחות הבעיות בבלוטת הערמונית. סלניום מקורו במוצרים צמחיים שונים וליקופן מופק מעגבניות (זמינות הליקופן לגוף טובה יותר כשעגבניות עברו תהליך בישול/מיצוי). צריכה יומיומית של שני נוגדי החמצון הללו יכולה לשמש מערכת הגנה מלאה לבלוטת הערמונית.

אבץ:
אבץ הוא מינרל חיוני בתפריט היומי. בין פעילותיו השונות הוא חשוב גם לשמירה על בלוטת הערמונית. מומלץ לצרוך לפחות 15 מ"ג אבץ מדי יום.
בפרוסטטה בריאה יש פי3 עד 10 יותר אבץ מאשר בכל איבר אחר בגוף.העלאת רמות אבץ בתזונה עשויה אף היא להועיל לפרוסטטה. מחקרים חדשים העלו כי, שינויים קלים בדיאטה כגון שמירה על דיאטה מוגבלת קלוריות, העלאת הצריכה היומית של מוצרים מן הצומח בדיאטה (ירקות ופירות ) והפחתת צריכת מאכלים המכילים שומן מן החי, יכולים לסייע רבות במניעת בעיות בפרוסטטה. שינוים נוספים כגון הוספת תוספי מזון המכילים נוגדי חמצון ורכיבי תזונה כגון סלניום, ליקופן ואבץ, עשויים גם הם לתרום להגנת על בלוטת הערמונית.

בדיקת פרולריס

• פרולריס הינה בדיקה מולקולרית המגלה את הביולוגיה של סרטן הערמונית – עוזרת לאבחן ולחזות את מידת אגרסיביות גידול סרטן הערמונית
• פרולריס היא בדיקה גנומית המודדת פעילות גנים המעורבים בהתפתחותו של הגידול.
• פרולריס מספקת הערכת סיכון אישית ומורחבת הכוללת: הישנות המחלה, התפתחות גרורות וכן הסיכוי לתמותה מסרטן הערמונית ב- 10 שנים הקרובות.
• פרולריס מותאמת לרקמה מביופסיה או רקמה מערמונית שהוסרה.
• השילוב של תוצאת בדיקת פרולריס יחד עם המדדים הקליניים והפתולוגיים של הגידול (PSA ומדד גליסון) מסייעים לרופא לחזות את מידת האגרסיביות של סרטן הערמונית ולהתאים טיפול.