ד”ר דליה מגידו
מגפת הקורונה שפרצה לחיינו באחת שינתה את כל ההתנהלות שלנו בסביבה הקרובה, בניסיון להימנע מהידבקות בחיידקים ובווירוסים. עם הזמן התרגלנו לנקוט פעולות אשר מסייעות להגנה על עצמנו – אך מה אם נגיד לכם שהפעולות הללו אינן מספיקות להגנה מפני הידבקות?
מחקר בינלאומי ענק שבוצע לאחרונה מוכיח שצריך הרבה יותר מהפעולות השגרתיות כדי לא להידבק. אפילו צוותים רפואיים שמשתמשים בציוד מגן מלא, כולל ביגוד מגן, מסכות עם רספירטור, כפפות ושמירת מרחק מבוקרת – נדבקים בשכיחות גבוהה מאוד – פי 3–4 יותר מהאוכלוסייה הכללית, ועד פי 12 במקרים מסוימים!
האף הוא, בפשטות, מוקד הדבקה מרכזי
גורמים רפואיים בעולם כולו ממליצים על אמצעי הגנה שונים נגד הידבקויות – את רובם אנחנו מכירים היטב: עטיית מסכות על הפנים (כולל הפה והאף), שמירה על היגיינה ועל ידיים נקיות ככל האפשר באמצעות שטיפתן, ושמירת מרחק של שני מטרים לפחות מאדם אחר. אך כמה אנחנו יודעים על מידת היעילות של הפעולות הללו?
ראשית, ברור לכול שאנחנו יודעים היום הרבה יותר ממה שידענו בתחילת השנה. למרות זאת, עדיין רב הנסתר על הגלוי בתחומים שונים, ולא מעט הוראות או הנחיות נובעות ממידע לא מבוסס דיו – פשוט משום שאנחנו עדיין לא יודעים מספיק.
אחד הדברים שלמדנו בוודאות הוא שהאף משמש כשער כניסה חשוב, אפילו עיקרי ומרכזי, אל הגוף, מבחינת וירוסים וחיידקים. עיתונים מדעיים מהחשובים בעולם, כדוגמת nature medicine, Lancet ו־Cell, פרסמו מאז פרצה המגפה כמה מחקרים שהדגימו זאת. על פי המחקרים הללו, הקולטן שבו ‘משתמש’ הווירוס כדי להיכנס אל הגוף נמצא בשכיחות גבוהה מאוד בחלל האף – הרבה יותר מאשר בתאים המשתייכים לדרכי הנשימה האחרות.
כמו רבים, גם אתם בוודאי שמעתם על כך שאובדן חושי הטעם והריח הוא אחד הסממנים הראשונים להידבקות בקורונה. מתברר שגם כאן ישנו קשר לאותם קולטנים שנמצאים באף: התאים האחראים על חוש הריח ונמצאים באף התגלו כעשירים באותם קולטנים שדרכם הווירוס נכנס אל הגוף. במילים אחרות, האף הוא מוקד מרכזי בכך הקשור להידבקות מאיומים חיצוניים.
מסכות שלא נמצאות על הפה והאף אינן יעילות
עד כמה עובדת היות האף מוקד הדבקה מרכזי חשובה בתקופה זו?
מספיק לצאת החוצה ולהסתכל סביב כדי להבין. רוב האנשים אינם עוטים את המסכה על פניהם באופן מלא; יש בהם כאלו שמסתפקים בכיסוי הפה בלבד, ואחרים מגדילים לעשות ומכסים את הצוואר בלבד.
במצב שבו מספר התאים אשר ממתינים לווירוס בחלל האף גדול פי אלף עד פי 10,000 יחסית לפה ולגרון – ברור מדוע אותן ‘דרכי קיצור’ לעטיית המסכה פשוט לא מסייעות בדבר.
במילים אחרות, כאשר אדם עוטה את המסכה על הפה בלבד, לא מכסה את האף ולא מהדק את קצה המסכה אל הנחיריים בעזרת פיסת הברזל הייעודית – הוא מעלה במו ידיו את הסיכון להידבק בנגיף הקורונה, בשיעורים שציינו כעת: פי אלף עד פי 10,000.
לצד זה, בואו נזכור כי המסכה היא לא בדיוק תרופת פלא: אכן, כל אמצעי הגנה, מריחוק חברתי ועד שטיפת ידיים, מפחית את הסיכון הכללי, ותורם להקטנת שיעור ההדבקה במדינה. אבל אין כל ודאות כי המסכה עצמה מגינה עלינו בצורה מושלמת. רחוק מזה.
מחקרים שונים שנעשו בנושא מצאו כי המסכה מסננת מהאוויר שנמצא בדרך לגופנו 60% מהווירוסים במקרה הטוב, וכמה אחוזים בלבד במקרה הרע – בתלות בסוג המסכה, וזה כאשר אנחנו עוטים אותה כראוי, על הפה ועל האף. מסכות הבד הנפוצות, גם אם הן מציעות שכבה כפולה ומשולשת, יעילות הרבה פחות מהמסכות הכירורגיות, למשל. אם זה לא מספיק, מתברר שארגון הבריאות העולמי עצמו לא מצליח לקבוע חד־משמעית כי מסכה מגינה לחלוטין על אדם בריא שנמצא במרחב ציבורי כלשהו.
אז מה אפשר לומר בוודאות, למרות הכול? שני דברים. האחד – ההנחיות לגבי ריחוק חברתי, עטיית מסכות ושטיפת ידיים חשובות, ומסייעות להפחתת שיעור ההידבקות והתחלואה; השני – כל מה שנמצא בידינו כיום, בשימוש הציבורי הרחב, אינו מספק הגנה מלאה, בטח ובטח לא עבור האדם הבודד. חשוב שנדע זאת.
‘שכבות הגנה’ נוספות כבר נמצאות בדרך אלינו
הדברים שנכתבו עד כה עשויים להדאיג רבים, אך זה הזמן לומר: האנושות חושבת כל העת על פתרונות נוספים, בראשם החיסון המיוחל אך לא רק. חברות רבות, בהן חברות סטארט־אפ בינלאומיות וישראליות, עמלות בימים אלו על מציאת ‘שכבות הגנה’ נוספות – אמצעים שיסייעו להגברת ההגנה על האדם הפרטי מפני וירוסים כאלו ואחרים המסתובבים באוויר.
דוגמה יפה לכך היא ‘רשת דייגים’ ננו־מיקרונית שפיתחו חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד בארה”ב, אשר נפרסת בחלל האף. הווירוס שנכנס דרכו נתפס בה, וכך הוא לא מצליח להגיע אל אותם אלפי קולטנים שציינו קודם, שדרכם הוא חודר אל הגוף. מאותה סיבה ממליצים רופאי אף־אוזן־גרון רבים לשטוף את האף בתמיסת יוד המשמשת בדרך כלל רופאים לחיטוי לפני ניתוחים – אך תמיסה זו מביאה עימה סיכונים לא מבוטלים בשימוש כרוני ויש להמנע מכך.
גם מישראל הגיעה לאחרונה בשורה בנושא, בדמות מוצר בשם טאפיX – אבקת ספריי לאף, אשר יוצרת מעין ג’ל מיקרוסקופי המעניק שכבת הגנה מעל רירית האף ובכך חוסם את חדירת הווירוס לגוף. שכבת הג’ל שמייצר כל ריסוס אל תוך האף, ורמת החומציות שמציעה שכבה זו, נשמרות למשך 5 שעות.
עיקרון הפעולה של טאפיX פשוט למדי: שכבת הג’ל יוצרת בחלל האף רמת חומציות נמוכה, ph 3.5, אשר מחקרים הוכיחו כי אינה מאפשרת לווירוסים ולחיידקים להתקיים. הודות לזמן הממושך שבו שומרת שכבת הג’ל על רמת החומציות הנמוכה, הווירוס ‘נחסם’ מלחדור אל חלל הגוף.
טאפיX עבר בדיקות מעבדה עם וירוסים מסוגים שונים שהראו יעילות בחסימת וירוסים בשיעור של 97%. נוסף על כך, נערכה לתכשיר בדיקת EX VIVO אשר הוכיחה את יציבותה של שכבת הג’ל לאורך זמן. עוד חשוב לציין כי טאפיX מכיל חומר בשם HPMC, אשר נמצא בשימוש קליני כבר עשרות שנים, והוכח כבטוח לשימוש באף. התכשיר אף נבדק על ידי האגף לציוד רפואי במשרד הבריאות, וקיבל אישור אמ”ר עם אישור רשמי לכך שהוא חוסם וירוסים בחלל אף.
כך למעשה יוצר טאפיX הגנה נוספת מפני וירוסים – הגנה אשר פועלת במוקד ההדבקה המרכזי בגוף, האף שלנו. במציאות שבה יותר מ־50% מהחיידקים והווירוסים חודרים לגוף דרך האף, מדובר בהגנה הכרחית, מה שהופך את טאפיX לאנטי וירוס אישי.
