מה בין ה־pH של גופנו לבין ההגנה מפני וירוסים ושאר איומים בריאותיים?

29 באוקטובר 2020

ד”ר דליה מגידו

הזמנים שבהם אנו חיים העלו לתודעה הציבורית, באופן טבעי, לא מעט מושגים ותפיסות שעד לפני כחצי שנה כלל לא היו חלק מהשיח שלנו: החשיבות שבשטיפת ידיים, ריחוק חברתי, חיסון עדר ושאר ענייני רפואה הפכו חלק בלתי נפרד מחיינו ומהשיח שאנחנו מנהלים תחת שגרת הקורונה המעיקה. בהמשך לכך, ישנו עוד מושג שכדאי שתכירו ושתהיו מודעים אליו בהקשר זה: רמת החומציות של הגוף. מתברר שיש לכך השפעה על יכולת ההגנה של הגוף מפני וירוסים, בקטריות ופטריות שעשויים להזיק לו.

 

pH ובריאות הגוף: מהו הקשר בין שני אלו?

את המושג חומציות (שנמדד על פי רמת ה־pH) כולנו מכירים ממקורות כאלו ואחרים. יש כאלו ששמעו זאת לראשונה בפרסומות בטלוויזיה וברדיו, לאחרים זה מתקשר לניסויים שונים בבית הספר ויש כאלו שמכירים זאת מכיוונם של מאכלים שונים, או אפילו בהקשר של רמת חומציות הקיבה. אך כיצד כל זה קשור לבריאות הגוף שלנו?

ראשית יש לדעת כי כל נוזל או תמיסה טבעית בגופנו מדורגים ברמת חומציות כזו או אחרת. המים יהיו לרוב ברמת חומציות בסיסית – 7pH; הדם גם הוא בסביבות הרמה הזו – בסביבות 7.5pH; לעומתם החומציות של מיצי הקיבה נמוכה משמעותית – 2pH.

לערכים האלו משמעות אדירה: דם בעל חומציות גבוהה יכול להוביל לקרישיות יתר ולפגיעה בהובלת החמצן לאיברי הגוף; מיצי הקיבה חומציים מאוד (בעלי pH נמוך) משום שכך הם יכולים לפרק ביעילות את המזון שנכנס אל הקיבה, וכן לפגוע ולחסל מזיקים שחדרו אליה דרך המזון שאנחנו אוכלים.

בדרך זו אפשר להבין היטב את מידת ההשפעה של החומציוּת על פעילות גופנו: מספיק שרמת החומציות של מיצי הקיבה תעלה (כלומר שלא יהיו חומציים דיים) כדי שנהיה חשופים לסכנות בריאותיות רבות דרך המזון שאנו אוכלים, וכאלו יש הרבה; די שחומציות הדם תהיה גבוהה במעט מהנדרש כדי לפגוע בתפקוד מערכות הגוף כולן.

 

החומציות והשפעתה על תפקוד וירוסים, בקטריות ועוד

מתברר כי לרמת החומציות באף השפעה גם על פעילותם של וירוסים הפוגעים בדרכי הנשימה ושאר מזיקים אחרים. על פי מחקרים שנעשו לאחרונה, מזיקים אלו משגשגים ברמת חומציות בסיסית (סביב 7pH), ונפגעים באופן משמעותי ככל שרמת החומציות יורדת מתחת לרף 4pH. כאשר החומציות יורדת אל 3.5pH אותם מזיקים לא יכולים לשרוד.

כפי שמראה הטבלה שלפנינו, וירוסים רבים שנחשבים ל’תוקפים’ הנפוצים ביותר של מערכת הנשימה ואינם שורדים ברמת pH נמוכה מ־4 (תחת העמודה ‘LOSS OF INECTIVITY’):

 LOSS OF INECTIVITY pH

 Virus

 4.5>

 Corona viruses

4

 Rhino virus – 26 different strains

  3/5

 Rhinovirus type 14

 3.5

 Influenza (three strains Hong Kong, influenza A Sydney/5/97and avian)

 6.2

 Rhino viruses

5>

 parainfluenza

6>

Respiratory synsicial Virus ( RSV)

 

*הערה: הערכים בשורה השנייה (‘rhinovirus type 14’) מציינים למעשה כי ברמה של 3pH נדרשות עשר שניות לנטרול כושר ההדבקה של וירוס זה, וברמה של 5pH נדרשות 20 דקות לנטרול כושר ההדבקה שלו.

המסקנה המהירה היא כי אם ברצוננו לקטול וירוסים, עלינו להבטיח שהם יימצאו בסביבה שבה החומציות נמוכה יחסית ואינה בסיסית. למסקנה זו הגיעו גם חוקרים רבים אשר מנסים למצוא פתרונות להתמודדות טובה יותר עם אותם וירוסים.

 

האף – מהאיברים החשובים במלחמה במזיקים ובתוקפים

לא נפתיע אתכם או נחדש לכם הרבה אם נספר שדרכם של וירוסים רבים הגורמים למחלות דרכי הנשימה אל גופנו’ עוברת לרוב דרך איברי הנשימה. ככל הנראה נחדש אם נספר לכם שמרבית מקרי ההידבקויות מווירוסים מקורם באף שלנו: על פי מחקרים עדכניים, יותר מ־50% ממקרי ההידבקויות מתרחשים דרך האף; באף נוכחים קולטנים שדרכם הווירוס חודר אל הגוף, בכמות גדולה פי כמה וכמה מאלו שקיימים בפה ובגרון, למשל – לעיתים עד פי 10,000.

לכן אפשר לומר בצורה ברורה כי האף משמש במידה רבה ‘שער כניסה’ אל הגוף לווירוסים התוקפים את דרכי הנשימה. הממצאים האלה מוכיחים מעל לכל ספק כי ההגנה על האף חשובה מאוד, אך דווקא בתקופה זו – ככל הנראה בשל חוסר מודעות או חוסר הפנמה של הסכנה – רבים מאיתנו אינם מקפידים על כך ומשתמשים במסכת הפנים בצורה שגויה, כך שהאף הוא שנותר החשוף ביותר לוירוסים הנישאים באוויר.

לכן נדרשת פעולה אשר תיצור הגנה על האף, על שער הכניסה המרכזי אל הגוף, בדרך נוספת – כזו שתבטיח יעילות לזמן ממושך. אחת הדרכים לעשות זאת היא על ידי יצירת סביבה ברמת חומציות נמוכה, שלא תאפשר לווירוסים החודרים אל האף להתקיים בתוכו ולחדור לגוף דרך הקולטנים הנמצאים בו. כפי שמראה הטבלה לעיל, ירידה אל מתחת לרמת חומציות של 4pH באף תסייע לכך בצורה טובה ויעילה. עובדות אלה אף הוכחו באחרונה כנכונות גם לגבי וירוס הקורונה: דרך החדירה המרכזית שלו אל הגוף היא תאי האף, שם מצויים הקולטנים המיוחדים שדרכם הוא חודר אל הגוף. נוסף על כך וכפי שניתן לראות בטבלה לעיל, הוא אינו שורד מתחת לרמת חומציות של 4pH.

נציין כי באופן טבעי רמת החומציות ברירית האף היא כ־6.4pH – רמה קרובה מאוד לרמת חומציות ניטרלית ולכן סביבה מצוינת להתפתחות וירוסים ולשגשוגם. המפתח הוא, אם כן, להוריד את רמת החומציות, כאמור.

 

יצירת סביבה חומצית מתאימה – בעזרת שכבת ג’ל מיוחדת

אם כן, הבנו מה נדרש כדי להגן על האף, ועל הגוף כולו, בצורה יעילה מפני חדירת וירוסים. אך כיצד אפשר לעשות זאת? כיצד ניתן ליצור בחלל האף סביבה חומצית אשר לא תאפשר לאותם מזיקים להתקיים? התשובה נעוצה בפיתוח חדש בשם טאפיקס, תרסיס אף שיוצר את אותה סביבה נדרשת למשך חמש שעות ברציפות.

טאפיקס מאפשר זאת על ידי יצירת שכבת ג’ל, אשר מתגבשת בחלל האף עם התזת התרסיס לתוכו. השכבה המיקרונית נוצרת מעל לרירית האף, וכך בעצם יוצרת שכבת הגנה אשר לא מאפשרת חדירה אליה. אך לא מדובר רק בשכבה נוספת שמתפרסת מעל הרירית: זו שכבת ג’ל שרמת החומציות שבה היא 3.5pH – רמה שבה, כפי שמראה הטבלה שהצגנו קודם, וירוסים רבים לא יכולים לשרוד.

שכבת הג’ל הזעירה מייצרת בתוך חלל האף את אותה סביבה מתבקשת אשר מנטרלת את הווירוסים השונים. היא מתגבשת במהירות לאחר התזת הספריי (בתוך 50 שניות בלבד), ושומרת על הסביבה החומצית הנדרשת למשך כחמש שעות ברציפות, באופן יציב. בדרך זו היא מספקת הגנה מלאה לאף, וכתוצאה מכך – לגוף כולו.

טאפיקס נבדק בבדיקות מעבדה שונות, כולל בדיקת EX VIVO בחיות, אשר הוכיחה את יציבותה של שכבת הג’ל הנוצרת באף. התרסיס נבדק עם וירוסים נפוצים כמו וירוס השפעת, לנטיוירוס ווירוס הקורונה, ובבדיקות הללו הראה התכשיר יעילות של 97% בהגנה מפניהם. בטאפיקס חומר בשם HMPC, שכבר הוכח כבטוח לשימוש באף ונמצא בשימוש רפואי שנים. הוא זכה לאישור אמ”ר מצד האגף לציוד רפואי במשרד הבריאות הישראלי, עם אישור רשמי ליכולתו לחסום וירוסים המנסים לחדור לגוף דרך חלל האף.


Johnston SL: Anti-influenza therapies. Virus Research 2002, 82:147–152.
Hughes JH, Thomas DC, Hamparian VV: Acid lability of rhinovirus type 14 : effect of pH, time and temperature. Proc Soc Exp Biol Med 1973, 144:555–560.

Rennie, P., Bowtell, P., Hull, D. et al. Low pH gel intranasal sprays inactivate influenza viruses in vitro and protect ferrets against influenza infection. Respir Res 8, 38 (2007). https://doi.org/10.1186/1465-9921-8-38

Giranda VL, Heinz BA, Oliveira MA, et al. Acid-induced structural changes in human rhinovirus-14—possible role in uncoating, Proc Natl Acad Sci USA, 1992, vol. 89 (pg. 10213-7)

Alain Lamarre and, Pierre J. Talbot Effect of pH and temperature on the infectivity of human coronavirus 229E; Canadian Journal of Microbiology, 1989, 35(10): 972-974

HAMBLING MH. SURVIVAL OF THE RESPIRATORY SYNCYTIAL VIRUS DURING STORAGE UNDER VARIOUS CONDITIONS. Br J Exp Pathol. 1964;45(6):647‐655.
Mol. Pharm. 2005, 2, 6, 491–499
Publication Date:September 14, 2005
https://doi.org/10.1021/mp0500465

תפריט נגישות

תפריט ניווטלדלג לתוכן הראשיחלק תחתוןיצירת קשרמפת אתרהצהרת נגישות