אנמיה – תסמינים, אבחון וטיפול מהם התסמינים, דרכי האבחון וכיצד מטפלים באנמיה

30 ביולי 2020

אנמיה, שרובנו תופסים כמחלה אחת, היא למעשה קבוצה של מחלות שנגרמת בשל מחסור בכדוריות דם אדומות או בהמוגלובין – החלבון אשר ‘קושר’ את החמצן אל הכדוריות הללו ומאפשר להן להוביל אותו אל כל חלקי הגוף. הרמה התקינה לגבר היא 12–18 גרם המוגלובין לדציליטר דם, ואילו אצל נשים – 12–16 גרם לדציליטר. פחות מטווח זה אמור להדליק נורה אדומה

למרות שהפירוש של אנמיה זה “מיעוט דם”, כשאנחנו מדברים על אנמיה מחוסר ברזל, אנחנו מתכוונים למחלות שונות המתבטאות בחוסר של מוגלובין בדם. המוגלובין הוא חלבון הנמצא בכדוריות הדם האדומות והוא מעביר מולקולות של חמצן מהריאות אל רקמות הגוף. מצב של חוסר במוגלובין מביא לאספקה מעטה של חמצן.

“לפי סקרים שנעשו ע”י ארגון הבריאות העולמי (WHO) בשנים 2008 ו-2015, כ-30% מהאוכלוסייה ברחבי העולם סובלים מאנמיה – מחסור בדם. מחציתם סובלים מאנמיה שנגרמת עקב חוסר ברזל.

ילדים מתחת לגיל 5 שנים (42.5%), ואחריהם נשים בהריון (38.2%), חווים את השיעור הגבוה ביותר של אנמיה (מוגדר כהמוגלובין נמוך מ-11.0 גרם/ ד”ל(. בנוסף, שיעור גבוה בהרבה הוא מספר הנשים שאינן בהריון הסובלות מאנמיה (29%) בהשוואה למספר הגברים האנמיים (12.7%)

האנמיה, כאמור, היא קבוצה של תופעות הנגרמות כתוצאה ממחסור בהמוגלובין או בכדוריות דם אדומות בדם, והרפואה מגדירה כמה סוגים שלה:

  • אנמיה בשל ייצור מוגבר של חלבון ההמוגלובין
  • אנמיה בשל ייצור לקוי של כדוריות דם אדומות
  • אנמיה בשל הרס כדוריות דם אדומות
  • אנמיה בשל אובדן דם
  • אנמיה בשל מחסור בברזל

 

אנמיה: קבוצות סיכון

גורמי הסיכון לאנמיה מגוונים. אנמיה עלולה להיגרם על ידי מחסור במיקרו – נוטריינטים (כגון: חומצה פולית, ריבופלבין, ויטמין A, ויטמין B12 ומחסור בברזל), זיהומים חריפים וכרוניים (כגון: מלריה, סרטן, שחפת ו-HIV) והפרעות תורשתיות או נרכשות המשפיעות על סינתזת המוגלובין, ייצור תאי דם או הישרדות תאי דם אדומים (כגון המוגלובינופתיות). מחסור בברזל הוא כנראה הגורם השכיח ביותר לאנמיה.

אנמיה יכולה לפגוע בכל אדם – אך בכל זאת ישנן קבוצות המוגדרות כקבוצות סיכון ללקות במחלה:

  • נשים בהיריון: נשים הריוניות עשויות לפתח אנמיה בעיקר בשל ‘חלוקת המשאבים’ עם העובר לאורך חודשים אלו. צריכה מוגברת של ברזל, למשל, עוד לפני ההיריון, תוכל לסייע כאן
  • צמחוניים וטבעוניים (אם אינם מקפידים על תזונה נכונה)
  • חולים במחלות כרוניות: ישנן מחלות כרוניות אשר גורמות לאובדן דם משמעותי, ואחרות שפוגעות בדם ובמחזור הדם, ולכן אחת מתופעות הלוואי שלהן תהיה לא פעם אנמיה
  • ילדים: חוסרים תזונתיים, ובעיקר בברזל, עשויים לגרום לאנמיה אצל ילדים. בהקשר זה יש לדעת כי ברזל מחלב פרה נספג פחות בגוף, וזו סיבה שכיחה נוספת להופעת אנמיה אצל ילדים
  • קשישים: גם כן בעיקר בשל חוסרים תזונתיים נוספים כמו ויטמין B12

בנוסף, ישנם מצבים שונים היכולים לגרום לחוסר בברזל כמו:

  • איבוד דם מוגבר
  • בעיות ספיגה במערכת העיכול
  • תהליכי גדילה מאוצים בגיל צעי
  • טיפול תרופתי
  • גיל
  • מזונות המעכבים ספיגת ברזל

ולמרות המספרים הגבוהים, החדשות הטובות הן שניתן לטפל במחסור בברזל, ואף למנוע אנמיה באמצעות תזונה נכונה ונטילת תוספי מזון מתאימים.


התסמינים לאנמיה

אנמיה מחוסר ברזל קשורה למספר השלכות קליניות כגון:

  • ירידה בזיכרון
  • פגיעה בלמידה ובריכוז
  • פגיעה בתפקוד החיסוני
  • ירידה בביצועי ספורט אירובי
  • ירידה בתפוקה בעבודה
  • עייפות
  • עלייה בסיכון לעירוי ותוצאות נלוות
  • עיכוב תפקוד מוטורי של תינוקות
  • בצורתה הקשה, אנמיה קשורה לעייפות, חולשה, סחרחורת, ונמנום. נשים בהריון וילדים פגיעים במיוחד.

יש לציין כי אנמיה מתאפיינת במקרים רבים בהתפתחות איטית וכמעט בלתי מורגשת, לכך חולים רבים ייטו שלא לשייך את התסמינים דווקא לבעיה בריאותית. כך נכון, למשל, לגבי אנמיה מחוסר בברזל, שלרוב מתפתחת במשך שנים (שכן מאגרי הברזל בגוף לא מידלדלים בבת־אחת). לעומת זאת, אנמיה כתוצאה מדימום עשויה להביא לתסמינים משמעותיים ומורגשים הרבה יותר, שכן איבוד הדם הוא מיידי ובעל השפעה מהירה.

 

דרכי האבחון של אנמיה

הדרך היחידה לאבחון אנמיה היא בדיקה על ידי רופא. לרוב יהיה זה הרופא האישי או רופא המשפחה, שכן האבחון נעשה על סמך בדיקות דם. במקרה הצורך, הרופא יפנה להמשך טיפול בידי רופא מומחה.

האבחון יכול להתבצע באמצעות ספירת דם, אשר בודקת את כמות כדוריות הדם האדומות ואת הנפח של כדורית דם אדומה (נתון שנקרא גם MCV – Corpuscular Volume Mean), באמצעות בדיקת דם הבוחנת את רמת ההמוגלובין בדם ואת רמת ההמוגלובין הממוצעת בכל כדורית דם, באמצעות בדיקה שעומדת על מאגרי הברזל בגוף ועוד. גם אבחון תזונתי, בדיקת תפקוד כליות ואף בדיקת דם סמוי בצואה עשויים לסייע באבחון מדויק.

נזכיר בהקשר זה כי לאבחון התזונתי חשיבות רבה כאן, שכן מקרי אנמיה רבים נגרמים בשל חסר תזונתי כלשהו. ראשית, אנמיה ממחסור בברזל מהווה 50% ממקרי האנמיה בעולם; שנית, גם מחסור בוויטמין B12 שהזכרנו קודם עשוי לגורם לאנמיה; וכך גם מחסור בחומצה פולית – משום שהשניים האחרונים פוגעים בייצור כדוריות הדם האדומות.


איך מטפלים באנמיה?

ישנן שלוש דרכים מרכזיות לטיפול באנמיה, והן קשורות בסוג המחלה:

  • טיפול תזונתי: לרוב טבעי, שמתבצע ללא מתן תרופות (למעט תרופות הכוללות מנות גדולות של ברזל או ויטמינים). מתבצע כאשר הגורם לאנמיה הוא מחסור בערכים תזונתיים, וכולל תפריט תזונתי מתאים. ברזל שמקורו מהחי יימצא בעוף, בשר בקר, כבד, ביצים. ברזל שמקורו מהצומח יימצא בברוקולי, תרד, אבטיח, תפוחי אדמה עם קליפה, משמש יבש, צימוקים, דגני בוקר, שעועית ירוקה, שעועית יבשה
  • זריקות אריתרופויטין: ניתנות כאשר המטופל סובל מאי־ספיקת כליות, אשר גם היא עשויה לגרום לאנמיה. מדובר בהורמון שמיוצר בכליות, ולוקח חלק בתהליך ייצורן של כדוריות הדם האדומות בגוף
  • עירוי דם: לעיתים האנמיה נגרמת בשל מחסור חמור בדם בגופו של המטופל – אם בשל דימום ממושך שלא התגלה ואם בשל דימום חריף ופתאומי. במקרים כאלו עירוי דם יסייע בעצירת התפתחות האנמיה

תוספי ברזל – אילו מצבים של חוסר ברזל מצריכים לקיחת תוסף תזונה?

הטיפול בחוסר בברזל ובאנמיה מטרתו לספק מספיק ברזל כדי לנרמל את ריכוזי ההמוגלובין ולחדש את מאגרי הברזל, ובכך לשפר את איכות החיים, הסימפטומים והפרוגנוזה של הפרעות כרוניות רבות. ישנן מספר אסטרטגיות לתיקון חוסר בברזל, החל מתזונה ועד עירוי דם וברזל תוך ורידי. הבחירה תהיה תלויה בחומרת האנמיה ובמחלות הנלוות של המטופל.

תפריט נגישות

תפריט ניווטלדלג לתוכן הראשיחלק תחתוןיצירת קשרמפת אתרהצהרת נגישות