מאת: מטעם כצט
תאריך פרסום: 
תאריך עדכון: סרטן הערמונית הוא מסוגי הסרטן השכיחים ביותר שידועים היום לרפואה: כ-50% מבני 70 ומעלה סובלים מהמחלה המתפתחת בבלוטת הערמונית, ובישראל לבדה מאובחנים בכל שנה כ-2,500 חולים חדשים בסרטן מסוג זה.
סרטן הערמונית נתפס כסרטן לא אלים מכיוון שהוא מתפתח בדרך כלל בקצב אִטי יחסית ומרבית החולים לא ימותו מהמחלה. אולם בחלק מהמקרים הוא עלול להיות קטלני, והוא נחשב לגורם התמותה השני, בקרב גברים, בארה"ב ובבריטניה, מבין כל סוגי הסרטן המוכרים לרפואה כיום. אבחון מוקדם של סרטן ערמונית ואפיון מדויק של מידת האגרסיביות שלו ע"י בדיקת פרולריס, יכול לסייע רבות להחלמה מלאה מהמחלה. כיום מוצעים כמה וכמה טיפולים למחלה, אשר נחשבים יעילים מאוד ומפחיתים משמעותית את הסיכוי למוות ממנה.
הדרכים העיקריות לטיפול בסרטן הערמונית
רוב החולים בסרטן בבלוטת הכערמונית יעברו אחד משלושה מסלולי טיפול:
- מעקב פעיל – מעקב רפואי צמוד, אחת לתקופה (אשר עומד על קצב התפתחות הגידול), שיבוצע כאשר הסרטן מוגדר כהתחלתי ואינו מסכן איברים או מערכות גוף נוספות
- הקרנות – הטיפול בקרינה נעשה ע"י שימוש בקרני רנטגן בעלות אנרגיה בעוצמה גבוהה להשמדת תאים סרטניים, תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים בריאים.
- ניתוח לכריתה חלקית או מלאה של הבלוטה – נחשב לברירה המועדפת במקרים של סרטן ערמונית/ סרטן אשכים מתקדם.
הטיפולים השונים מסייעים להפחתת הסיכון לתמותה, לחלקם השפעה על מערכות הגוף הבריאות, בעיקר בכל הנוגע למערכת הרבייה ומערכת השתן של הגבר, שעלולה להיות משמעותית (בעיות זקפה, בעיות במתן שתן וכדומה).
דרכי טיפול נוספות:
לצד שלוש הדרכים המרכזיות לטיפול בסרטן הערמונית, מוצעות כמה וכמה דרכים נוספות אשר עשויות להתאים לחלק מהחולים, בהתאם למצבם הבריאותי, למאפייני המחלה ולנתוניהם הפיזיים:
- ברכיתרפיה: נקראת בפי רבים גם טיפול בעזרת 'קרינה פנימית'. מדובר בהחדרה של גבישים רדיואקטיביים אל הערמונית, אשר מפיצים קרינה לשטח מצומצם מאוד – כלומר אל הערמונית בלבד. כך ניתן להשיג תוצאות דומות לתוצאותיה של הקרינה החיצונית, מבלי לפגוע באיברים או רקמות מחוץ לבלוטה
- טיפולים הורמונליים בסרטן הערמונית: עם השנים התברר כי התפתחות סרטן הערמונית, כמו גם קצב גדילתו והתפשטותו, תלויים בין היתר ברמת הטסטוסטרון בגופו של הגבר. טיפולים שונים אשר מפחיתים את רמת ההורמון בדם ואף עוצרים לחלוטין את ייצורו בגוף במקרים מסוימים, מסייעים בהשתלטות על המחלה ועוצרים את התפתחותה
- טיפול בטכנולוגיית ה-HIFU: טכנולוגיה זו היא למעשה אולטרסאונד רב עוצמה, אשר מפיק גלי קול חזקים וממוקדים מאוד. גלי הקול הללו חזקים וממוקדים כל כך עד שניתן להסיר בעזרתם חלקים מהערמונית, ואף את הערמונית כולה. הטיפול מתבצע דרך פי הטבעת, ומתאים בעיקר לחולים שנמצאים בשלבי המחלה המוקדמים
למידע נוסף:
סוגי הטיפול בסרטן הערמונית ע"י טכנולוגיית ה- HIFU
מידע על טיפול בסרטן הערמונית בטכנולוגיית ה- HIFU – יתרונות וחסרונות - קריותרפיה: זהו טיפול בהקפאה מהירה, אשר בדרך זו מחסל תאים סרטניים ומונע את התפשטות המחלה ואת גדילתו של הגידול. הקריותרפיה נחשבת גם היא לטיפול ממוקד, שנעשה בגישה זעיר-פולשנית ומיועד לחולים שאינם יכולים לעבור ניתוח ולכאלו שההקרנות והכימותרפיה לא שיפרו את מצבם.
טיפול שמרני או רדיקלי -כיצד מחליטים באיזה מהם לנקוט?
כפי שניתן להבין, ישנם לא מעט טיפולים לסרטן ערמונית. ריבוי השיטות, כמו גם ההשלכות של הטיפולים על תפקוד הגוף (ובעיקר על מערכת הרבייה והשתן) מעידים יותר מכול על רגישותו של האזור ועל הצורך להתאים את הטיפול בצורה מדויקת לכל מטופל, תוך הימנעות מטיפולים רדיקליים שלא לצורך.
זהו למעשה אחד האתגרים המרכזיים שעמם מתמודדת הרפואה המודרנית כיום בנושא: התאמת הטיפול המדויק ביותר לחולה בסרטן הערמונית, שכן עם השנים התברר כי גם כאשר התסמינים הקליניים ומאפייני המחלה כמעט זהים, עדיין ישנם הבדלים גדולים בין חולה לחולה מבחינת הסיכוי להתפתחות מסוכנת של המחלה ולהישנותה בעתיד. מציאות זו מחייבת את הרופאים למצוא דרך מדויקת לקביעת סוג הטיפול, כך שיותאם לחולה הספציפי וימנע טיפול שאינו מדויק.
בחירת הטיפול הנכון ע"י אבחון וחיזוי אגרסיביות גידול הסרטן
המענה לאתגר נמצא, כך נראה, בבדיקות כדוגמת Prolaris – בדיקה גנטית/מולקולרית אשר מאבחנת את מידת האגרסיביות של גידול סרטן הערמונית ו'חוזה' כיצד תתפתח המחלה בעתיד. הערכה זו נעשית על סמך מדידה של רמות ביטוי הגנים הנמצאים בגידול הסרטני. הבדיקה יכולה להיעשות על דגימת ביופסיה, כשמטופל מאובחן כסובל מסרטן הערמונית, וכך ניתן להבין אם המטופל מתאים למעקב פעיל או זקוק לטיפול רדיקלי. אם המטופל עבר ניתוח, הבדיקה יכולה להיעשות על דגימה מהערמונית שנכרתה, לצורך החלטה בנוגע לנחיצותו של טיפול משלים לניתוח. המדד המתקבל מהבדיקה מאפשר לרופא להבין בצורה מדויקת מהי חומרת המחלה וכיצד היא עלולה להתפתח בעתיד, ובהתאם לכך להחליט איזה טיפול להתאים לו.
