מהי פרוביוטיקה ולמי היא מומלצת?

אחת המערכות המרכזיות, למשל, בה לחיידקים הפרוביוטים יש חלק חשוב הינה מערכת העיכול. המעי שלנו מורכב בין היתר ממליארדי מיקרואורגניזמים המהווים יחד את "פלורת המעי". הפרוביוטים מתחרים על המקום ומקורות המזון וכך שומרים על האיזון בפלורת המעי תוך מניעת התרבות של קבוצות חיידקים מהסוג המזיק. יתר על כן, הפרוביוטים מעודדים ייצור של מולקולות החוסמות אקטיבית את התרבות המזיקים וכן תורמים לחיזוק מערכת החיסון של הגוף. לצד השמירה מפני מזיקים, הפרוביוטים גם תורמים לעיכול וספיגה טובים יותר ועוזרים למנוע שילשולים, גזים ועצירויות.

מתי לקחת פרוביוטיקה?

אחד הגילויים ששינו את העולם הביורפואי היה גילוי האנטיביוטיקה. עם זאת האנטיביוטיקה אינה מבדילה בין החיידקים ה"רעים" ל"טובים" ויכולה לפגוע גם באוכלוסיית הפרוביוטיים בגופנו. לכן מומלץ לצורכים  אנטיביוטיקה ליטול פרוביוטיקה על מנת להחזיר את האיזון החיידקי למערכת העיכול על ידי הגדלה אקטיבית של כמות של החיידקים המועילים.

כאמור, החיידקים הפרוביוטיים חשובים להגבלת התרבות החיידקים המזיקים. בנוסף, חיידקי הפרוביוטיקה במערכת העיכול מפרקים את הסיבים באופן מבוקר והדרגתי וכך מונעים תסיסת יתר במעי. במקום גזים, תוצרי הפירוק הינם שרשראות חומצות שומן קצרות (SCFA) אשר בריאות לתאי המעי, מפחיתות דלקת ומשחררות הורמונים שמווסתים את תנועתיות המעי. יתר על כן, חלק מהחיידקים מסוגלים לייצר אנזימי עיכול כמו לקטאז, פרוטאז ועמילאז אשר מסייעים בעיכול שומנים, פחמימות וחלבונים. בדרך זו פרוביוטיקה יכולה להוות מענה אפשרי לסובלים מתסמיני נפיחות, גזים ועצירות הקשורים להגעת מזון לא מעוכל דיו למעי הגס שבסוף מערכת העיכול או תסיסת יתר.

יש השומעים על הימצאות פרוביוטיקה במזונות שונים כמו יוגורט וכרוב כבוש וכן מאכלים מותססים אחרים. עם זאת, יש לדעת כי כמות הפרוביוטים במאכלים אלו אינה בהכרח יוצרת איזון מאחר ולפעמים כמותם לא מספקת ולפעמים הכמות קיצונית ומייצרת "מלחמה" במעי בין החיידקים החדשים למקומיים. במאכלים אלו קיימים גם חיידקים פרוביוטיים שאמנם מועילים לעיכול אך גם מעודדים תסיסה ונפיחות, במיוחד אצל כאלו עם מעי רגיש. בנוסף לכך, חלקם, כדוגמת יוגורט, מכילים פחמימות קצרות-שרשרת (FODMAP) אשר גורמות לתסיסה רבה העלולה גם היא להוביל לנפיחות או שילשול.

למי מומלץ ליטול פרוביוטיקה?

נטילת פרוביוטיקה יכולה להוות פתרון למגוון רחב של אוכלסיות הכוללות נשים, גברים ואף ילדים. בכל אוכלוסייה ניתן למצוא רקעים שכיחים אשר מהווים סיבה לתוספת חיידקים ייעודית.

בקרב נשים למשל קיימים חיידקים בסימביוזיה בנרתיק אשר מקבלים מהתאים המקומיים חומרי מזון ובתמורה מונעים התרבות של זיהומים חיידקיים לא רצויים. ניתן ליטול בעת הצורך את הפרוביוטיים הייחודיים למקום וכך לטפל או למנוע דלקות, זיהומים ופטריות האופייניים לשם. בהיריון פרוביוטיקה יכולה להפחית זיהומים שכיחים בדרכי השתן. בנוסף פרוביטיקה למערכת העיכול יכולה להקל על תסמינים של כמו נפיחות, כאבי בטן ושילשולים כמו בתסמונת המעי הרגיז, אשר שכיחה יותר בקרב נשים. גם לאחר טיפול אנטיביוטי מומלץ לשקם את פלאורת באמצעות תוספת פרוביוטיקה.

גם רבים מהגברים סובלים מבעיות במערכת העיכול, למשל כאלו הצורכים תזונה עשירה בחלבונים, ויכולים למצוא מזור בנטילת חיידקים פרוביוטיים. ספורטאים יגלו כי פרוביוטיקה יכולה לתרום להתאוששות, להפחית דלקות ולתרום לספיגת החלבונים. קיימים מחקרים הטוענים שאף בעיות כולסטרול ולב יכולות להשתפר הודות לפרוביוטיקה ייעודית שמאזנת את השומנים בדם. בנוסף, ישנם פרוביוטיים אשר יכולים לתרום בחיזוק ערכת החיסון ולהפחית זיהומים בדרכי הנשימה.

ילדים ידועים בשמירת היגיינה לקויה ובסביבה תומכת הידבקות המובילה לעיתים קרובות לשילשולים אשר מהווים סכנה להתייבשות. פרוביוטיקה יכולה לצמצם את משך השילשול ולהוריד את הסיכון באובדן נוזלים. הפרוביוטיקה גם מחזקת את הערכת החיסונית של הילד ועוזרת לו להתמודד עם צינון וזיהומים בדרכי הנשימה. יתר על כן, מחקרים שונים מצביעים על קשר בין פרוביוטיקה להפחתת תסמיני אלרגיה בקרב ילדים.

איך לבחור פרוביוטיקה מומלצת?

חשוב לבחור פרוביוטיקה ממקור אמין, קרי, מותג המוכר כמספק מוצרים איכותיים. בעת בחינת המוצר כדאי שהתוסף יכיל מגוון זנים רחב של חיידקים ידידותיים. יש להתאים את התוסף לייעוד שלו, כלומר פרוביוטיים למערכת העיכול או לתועלת אזורים אחרים בגוף.

כמה פרוביוטיקה לקחת ביום?

המינון תלוי בסוג הפרוביוטיקה, ייעודה ומצב הבריאותי של הנוטל. יחידת הכמות של החיידקים נקראת CFU והמינונים הרווחים נעים בין מיליארד לעשרה מיליארד CFU למנה. כמות גבוהה אינה מבטיחה תוצאות מיטביות כי האיזון הוא החשוב, משום כך מומלץ להתייעץ עם רופא לשם התאמת המינון למצב הרפואי. את הפרוביוטיקה מומלץ לרוב ליטול על בטן ריקה (אלא אם מצויין אחרת) כדי להבטיח הישרדות טובה יותר במערכת העיכול. כמו כן, חשוב להרחיק את לקיחת הפרוביוטיים מנטילת אנטיביוטיקה אשר עלולה לפגוע בחיידקי התוסף.

תופעות לוואי של פרוביוטיקה

לעיתים מערכת העיכול צריכה לעבור הסתגלות לתוספת החיידקית החדשה. משום כך קיימים תופעות לוואי אפשריות העשויות לכלול נפיחויות, אי נוחות בבטן, תחושות לחץ בטניות וכן שינוי ביציאות. חשוב לזכור כי מדובר בתופעות קלות וזמניות שחולפות לאחר הימים הראשונים.

סיכום

פרוביוטיקה יכולה להוות פתרון יעיל למצבי דחק למגוון בעיות ולטווח רחב של גילאים באופן חוצה מגדרים. מדובר במוצר בתו בטיחותי גבוה שחותר לאיזון אוכלוסיית החיידקים הידידותיים ומאפשר שיקום המיקרואורגניזמים החשובים לתפקוד התקין בעידן האנטיביוטיקה. יחד עם זאת, אף בשגרה, נטילת פרוביוטיקה יכולה לתרום רבות ובאופן משמעותי לבריאות הגוף במערכות השונות כמו מערכת העיכול ומערכת החיסון וכך לשפר את הרווחה האישית ואיכות החיים.